פס"ד הדוחה התנגדות לצוואה

 האם יש ליתן צו לקיום צוואת המנוחה? זו השאלה העומדת להכרעתי. [השמות בפסק הדין הם שמות בדויים למניעת זיהויים]

א' - העובדות הצריכות לעניין:

1. המנוחה הל"ע באפריל 2021 בהיותה בת 98 בהותירה אחריה שני ילדים - יעקב ז"ל וראובן יבל"א, ושני נכדים - שמעון המכונה "שמעון הגדול" (בנו של יעקב), ושמעון המכונה "שמעון הקטן" (בנו של ראובן).

2. בשנת 2015, העניקה המנוחה ביחד עם בעלה המנוח את זכויותיה (הווה אומר, מחצית) בדירה בבית ים (להלן: הדירה) לנכדה, "שמעון הקטן" במסגרת הסכם מתנה (להלן: עסקת המתנה).

3. ביום 2.3.2017 ניתן צו למינוי יעקב כאפוטרופוס זמני לגופה ולרכושה של המנוחה, אשר סבלה מאלצהיימר ודמנציה, וביום 29.6.2017 הפך המינוי לקבוע (ר' א"פ 52240-02-17).

4. ביום 12.11.2020 הגישה המנוחה תביעה לפסק דין הצהרתי לביטול עסקת המתנה (תמ"ש 33545-11-20). למען הסדר הטוב, יוזכר כי המנוחה הייתה באותה תקופה אשל"א והאפוטרופוס שלה היה בנה, יעקב.

5. ביום 14.12.2020 אישרתי בקשה למתן עדות מוקדמת של המנוחה בתביעה לביטול עסקת המתנה שהגישה והיא אכן העידה בפניי בדיון שהתקיים ביום 24.12.2020.

6. ביום 27.4.2021, כארבעה חודשים לאחר עדותה בפני, המנוחה הל"ע בהותירה אחריה צוואה בעדים מיום 13.8.2020 (להלן: הצוואה) בה ציוותה את מלוא עזבונה לבנה, יעקב.

7. יעקב נכנס בנעלי המנוחה בתביעה לביטול עסקת המתנה, וכן הגיש תביעה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 13.8.2020 (ת"ע 68811-12-21). אחיו, ראובן, הגיש התנגדות לצו קיום הצוואה.

8. במהלך ההליכים, יעקב הל"ע ובנו המכונה "שמעון הגדול" (יכונה מעתה: התובע) נכנס בנעליו, הן בתביעה לביטול עסקת המתנה נגד בן דודו "שמעון הקטן" והן בתביעה לצו קיום צוואת המנוחה נגד דודו ראובן (יכונה מעתה: הנתבע).