פס"ד הדוחה הכרה בזוגתו של מנוח כידועה בציבור

פסק דין- נוסח מותר לפרסום

עניינו של פסק דין זה, התנגדות שהגישה המבקשת לבקשת המשיבים למתן צו ירושה אחר המנוח.  המשיבים הם שלושת ילדיו של המנוח. המבקשת טוענת כי הייתה הידועה בציבור של המנוח בתשע השנים שקדמו לפטירתו של המנוח . המחלוקת נסובה סביב טיב ומהות מערכת היחסים ששררה בין המנוח לבין המבקשת. המנוח נפטר ביום **** 2022. ביום 29.5.2022 הגישו המשיבים בקשה למתן צו ירושה אחר המנוח. בהתאם לבקשה, ילדי המנוח , קרי המשיבים, יורשים את עזבונו של המנוח בחלקים שווים. ביום 22.6.2022 הגישה המבקשת התנגדות לבקשה מהנימוק שהיא הייתה הידועה בציבור של המנוח וכי היא ניהלה איתו משק בית משותף למשך 9 שנים. מכאן, התיק הועבר לבית המשפט בהתאם להוראות סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה, התשכ"ה -1965 (להלן: "חוק הירושה").

תמצית ההליכים שבכותרת,

1. ת"ע 53917-07-22, בקשת המשיבים למתן צו ירושה נסרקה בתיק ביום 25.7.2022. עמדת ב"כ היועמ"ש צורפה לבקשה ונסרקה ביום 26.7.2022. ביום 22.8.2022 הגישו המשיבים בקשה דחופה ביותר למתן הוראות לגבי חלק מנכסי העיזבון. לאחר שהוגשה תגובת המבקשת, ביום 31.8.2022 ניתנה החלטתי בה החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה כך שהמבקשת תיתן פרטים לגבי כל הרכבים תוך 3 ימים, הרכב מסוג ק' ישאר ברשותה, שאר הרכבים ימכרו בתיאום בין הצדדים ודמי השכירות בגין הדירה בח' יתחלקו בין הצדדים בחלקים שווים החל ממועד פטירת המנוח. ביום 24.8.2022 הגישו המשיבים בקשה להורות למד"א למסור העתק של כלל שיחות האודיו שהתקיימו בין המבקשת לבין מד"א בקשר עם אירוע הזמנת אמבולנס מיום 2022 וכל מסמך, מידע או פרוטוקול המצוי אצל מד"א וקשור למנוח. ביום 3.10.2022 הגישו המשיבים תגובה מטעמם להתנגדות המבקשת. בהחלטה מיום 6.10.2022 קיבלתי את בקשת המשיבים. ביום 14.2.2024 וביום 4.12.2024 התקיימו דיוני קדם משפט בשני ההליכים שבכותרת. ישיבת הוכחות ראשונה התקיימה ביום 31.12.2024 וישיבת הוכחות שנייה התקיימה ביום 1.1.2025. בגמר ישיבת ההוכחות האחרונה, ניתן צו להגשת סיכומים. סיכומי המבקשת הוגשו ביום 14.1.2025 וסיכומי המשיבים הוגשו ביום 21.4.2025. מכאן, נדרשת ההכרעה דנן.

    

2. ת"ע 53917-07-22, ביום 26.7.2022 נסרקה החלטת כב' הרשמת חגית אסתר קרני מיום 19.7.2022 בדבר העברת הבקשה למתן צו ירושה לבית המשפט לענייני משפחה. ביום 3.10.2022 הגישו המשיבים תגובה להתנגדות המבקשת. תצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת הוגש ביום 2.4.2024. תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים הוגשו ביום 19.11.2024. ביום 20.11.2024 הגישו המשיבים בקשה למתן צו גילוי מסמכים וצו הסרת חיסיון כללי המורה למבקשת להמציא פירוט כלל חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי המתנהלים על שמה, לבד או עם אחרים , לתקופה מיום 1.1.14 עד 1.7.22, חשבונות לרכישת מכונת **** ועוד. ביום 21.11.2024 דחיתי את הבקשה מהנימוקים שפורטו בהחלטה. ביום 27.11.2024 הוגש תצהיר צד ג' מטעמו של מר ******* . ביום 10.12.2024 הגישה המבקשת בקשה לחייב את המשיבים לתקן מזגן ודוד חשמל בדירת העיזבון. בהחלטה מיום 12.12.2024 נעתרתי רק לסעד החלופי כאשר דחיתי את בקשת המבקשת לכפות על המשיבים השכרת הדירה , אך קבעתי כי בכל ההוצאות הכרוכות בהותרת הדירה ריקה יישאו המשיבים לבדם. ביום 23.12.2024 הגישה המבקשת הודעה על השלמה לתצהיר עדות. בהחלטה שניתנה באותו יום הובהר כי "הגשת ראיות באיחור מחייבת הגשת בקשה הנתמכת בתצהיר וכוללת התייחסות לכל המבחנים שנקבעו בדין בנוגע להגשת ראיות באיחור. יש לפעול בשקידה סבירה כדי לצרף לבקשה את עמדת הצד שכנגד כדי לאפשר מתן החלטה על אתר. כל עוד הדבר לא נעשה, לא אוכל להתייחס במסגרת פסק הדין לתצהיר זה ולמסמכים שצורפו לתצהיר". לאחר שהוגשה תגובת המשיבים, בהחלטה מיום 29.12.2024 קיבלתי את הראיות וזאת חרף הגשתן באיחור , תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבים. כאמור, כל הדיונים שהתקיימו מתייחסים להליך זה. כאמור לעיל , סיכומי המבקשת הוגשו ביום 14.1.2025 וסיכומי המשיבים הוגשו ביום 21.4.2025 כאשר הסיכומים מתייחסים לשני ההליכים שבכותרת.

    

    

   תמצית טענות המבקשת,

3. המבקשת הכירה את המנוח בשנת 2014 כשהמנוח התגורר בנפרד מאשתו. המבקשת הייתה פרודה בת 38 עם בן מנישואין ראשונים, ****** , והמנוח היה כבן 55 פרוד עם 3 ילדים. המבקשת עבדה ב ***** כעוסק מורשה. המנוח עבד ב ***** ב *** , כ ****. המבקשת עברה לגור עם המנוח בחודש 06/2015 בדירה שהמנוח שכר במושב **** . לאחר מכן והחל מיום 26.8.16 הצדדים שכרו ביחד בית במושב ***** בו הם גרו עד לפטירתו של המנוח . המבקשת ממשיכה לגור בבית זה כיום. הצדדים ניהלו קשר זוגי החל משנת 2014 ועד לפטירתו של המנוח, בשנת 2022 . הצדדים ניהלו חיי משפחה וניהלו משק בית משותף. המנוח גידל את בנה של המבקשת והתייחס אליו כאילו הוא בנו. לא היה למבקשת ולמנוח חשבון משותף , אולם הצדדים ניהלו את כלכלתם בצורה משותפת. למנוח הייתה דירה בח' בבעלותו. המנוח השכיר את דירתו תמורת הסך של 5,100 ₪ לחודש . המנוח והמבקשת שילמו את דמי השכירות עבור דירתם מכספי השכירות שהמנוח קיבל. במהלך השנים המבקשת והמנוח שיפצו מכספים משותפים את הדירה בח' בעלות של כ 60,000 ₪. המנוח שילם את הוצאות אחזקת הבית כגון חשמל, מים ארנונה, ואילו המבקשת שילמה עבור הוצאות מזון וכלכלה. המבקשת והמנוח התנהלו בשיתוף מוחלט ללא כל חישובים. המבקשת והמנוח נסעו יחדיו לחופשות בחו"ל, לנופשים בישראל, לבלות במסעדות, ללכת ביחד לאירועים משפחתיים . כל חבריהם ובני משפחתם של המבקשת והמנוח הכירו אותם כזוג. המשיבים הכירו את המבקשת כבת הזוג של המנוח, הזמינו אותה ואת המנוח לארוחות משפחתיות, אירועים משפחתיים ואף הודו למבקשת על החום והאהבה שהיא העניקה למנוח. המנוח נפטר ביום **** בשנת 2022 . המבקשת צוינה במודעת האבל כבת הזוג של המנוח. השבעה התקיימה בבית המבקשת והמנוח, במושב **** .

    

4. איומי המשיבים על המבקשת בתום השבעה -  נטען כי בתום השבעה הגיעו המשיבים לבית המבקשת והמנוח, ואיימו על המבקשת שהיות והמנוח לא ערך צוואה, אם המבקשת לא תחתום עכשיו שהיא מוותרת על הזכויות בדירה בח', אזי היא תפגוש אותם בבית המשפט. המבקשת השיבה למשיבים שהיא לא מעכלת את המקרה והיא תוכל לטפל בנושא לאחר שיחלפו 30 ימים מפטירת המנוח. אם המשיבים הילכו אימים על המבקשת , אזי הם הבינו וידעו בזמן אמת כי המבקשת הינה הידועה בציבור של המנוח ומשכך היא זכאית למחצית מכל רכושו של המנוח , אחרת הם לא היו פונים אליה כדי לאיים עליה. הגשת הבקשה לצו ירושה על ידי המשיבים - המשיבים פנו לבאת כוחם כבר ביום **** , פחות משבועיים ממועד פטירת המנוח וחתמו על ייפוי כוח לטובתה. המשיבים הגישו ביום 29.5.22 בקשה שקרית לצו ירושה והשמיטו במכוון את היותה של המבקשת ידועה בציבור ויורשת של המנוח . התנהלותם של המשיבים פסולה, חסרת תום לב ומהווה ניסיון חמור למרמה. רק מטעם זה שהמשיבים פעלו בצורה פסולה וחסרת תום לב יש לחייבם בהוצאות משפט מוגברות לטובת המבקשת. אי המצאת הבקשה לצו ירושה למבקשת - למבקשת לא נשלחה הודעה בדבר הגשת הבקשה לצו ירושה, כפי שעליהם לעשות. המשיבים ניסו להסתיר מהמבקשת את ההליך בו נקטו מתוך תקווה שהמבקשת לא תספיק להתנגד במועד. למבקשת נודע ביום 20.6.2022 כי המשיבים פעלו במרמה והגישו בקשה לצו ירושה ללא שהם ציינו כי היא יורשת. המבקשת הגישה התנגדות לבקשה ביום 22.6.2022. המבקשת מפנה להוראות החוק והפסיקה.

    

5. הכרה במבקשת כידועה בציבור על ידי מקום עבודתו של המנוח -  לטענת המבקשת, המנוח רשם אותה בתור מוטבת שלו לכספי עבודתו, במקרה של פטירת המנוח. מקום עבודתו של המנוח הכיר בה כידועה בציבור של המנוח. היא מקבלת תשלומי פנסיה ממקום עבודת המנוח החל מחודש 03/2023. הכרה בבן המבקשת כבנו של המנוח - מקום עבודתו של המנוח הכיר בבנה של המבקשת כבנו של המנוח ומשכך היא מקבלת מדי חודש החל מחודש 03/2023 סך של 2,108 ₪ לחודש קצבת שאירים. עוד מתייחסת המבקשת לתצהירה בסעיפים 45-67 לסיכומיה. עוד היא מתייחסת לתצהיר המשיבים בסעיפים 68-97 לסיכומיה. המבקשת סיכמה את עדותו של מר *** בסעיפים 98-101 לסיכומיה. עוד התייחסה לפרוטוקול הדיונים מיום 14.2.2024 ומיום 1.1.2025 ולעדויות בתיק. לסיכום, עותרת המבקשת מבית המשפט לקבל את התנגדותה ולקבוע כי היא הינה יורשת של המנוח וזכאית למחצית מהעיזבון. עוד עותרת המבקשת לחיוב המשיבים בהוצאות משפט לטובתה, תוך מתן דגש לניסיון הפסול של המשיבים להדיר אותה מזכויותיה החוקיות בכך שהשמיטו אותה מהבקשה למתן צו ירושה.

    

   תמצית טענות המשיבים,

6. בית המשפט מתבקש להורות על דחיית ההתנגדות שהוגשה מטעם התובעת ובתוך כך, לקבוע כי יורשיו הבלעדיים של המנוח הינם המשיבים. כמו כן ועל שום גרירת הנתבעים להליך סרק זה, אשר תבע מילדי המנוח תעצומות נפש ומשאבים כספיים בלתי מבוטלים, יהא זה מוצדק גם להורות על חיוב המבקשת בהוצאות משפט, על הצד הגבוה, ובסוף להשית עליה, את שכר טרחת ב"כ הנתבעים בסכום ריאלי אשר ישקף את טרחתה המקיפה והיסודית של ב"כ המשיבים. מדובר בהתנגדות שהגישה המבקשת ביחס לבקשת המשיבים למתן צו ירושה אחר אביהם המנוח, שיסודה בטענת המבקשת לפיה יש להכיר בה כידועה בציבור של המנוח, וממילא יש להכיר בה כיורשת על פי דין של המנוח, יחד עם ילדיו, בהתאם להלכה הקבועה בחוק הירושה. המשיבים מפנים לחוק הרלוונטי וטוענים כי יש להוכיח שני יסודות לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור. היסוד הראשון , חיי משפחה , קרי חיים אינטימיים המתקיימים כרגיל . היסוד השני ניהול משק בית משותף שאינו מבוסס על צורך אישי של נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני , אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים. עוד מפנים המשיבים ומרחיבים בהלכה הפסוקה בעניין זה. עוד נטען כי להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהצדדים, ולו גם כאלה שנצברו על ידי המנוח בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד על כוונת שיתוף בנכס המסוים של בן הזוג. בענייננו, ומעיון בכלל המפורט בסיכומים, יבואר כי המבקשת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה להוכחת התקיימותם של התנאים בדבר חיי משפחה במשק בית משותף לרבות כוונת שיתוף עם המנוח בנכסיו. ההיפך הוא הנכון. הוכח כי המנוח נקט בהפרדה מוחלטת בין מה ששלו לבין מה ששייך למבקשת. בחלק ניכר מחקירתה הנגדית של המבקשת, היא לא ידעה לספק מענה ראוי לשאלות בסיסיות ופשוטות יותר.

    

7. כשלה המבקשת בהבאת ראיות לביסוס גרסתה, ואף ראיות בסיסיות ביותר אשר אמורות היו להימצא תחת ידיה, ללא כל מאמץ שהוא, ככל ואכן הייתה ידועה בציבור של המנוח. המבקשת הציגה גרסה שקרית ובלתי מהימנה, משוללת קוהרנטיות ורצופה סתירות, הן בין עדותה לבין תצהיר העדות מטעמה והן בדבר הצהרה אחת לרעתה, בחקירתה הנגדית. כלל העדים שזומנו ע"י המבקשת לא סייעו למבקשת במאומה להוכחת גרסתה. המבקשת נמנעה מהבאת עדים שיכולים היו דווקא לסייע לה אך היא נמנעה מהבאתם באופן שמצדיק החלת הכלל לפיו אי הבאת עד נחוץ, פועלת לחובת הצד שלא הביא אותו. המבקשת עשתה ככל שלאל ידה, על מנת לחסום את גישתם של הנתבעים למסמכים בסיסיים כדוגמת דפי חשבון הבנק של המבקשת, כאשר חזרה בה מהסכמתה, לגלות מסמכים אלה, באופן מעורר חשדות של ממש. המסמכים שגולו באמצעות צו בית המשפט, חושפים את ערוות גרסתה של המבקשת ובעיקר מפריכים מאליהן, את הצהרות המבקשת המונחות בבסיסם של ההתנגדות ושל תצהירי העדות מטעמה לפיהם ניהלה עם המנוח משק בית משותף ו/או תרמה את חלקה למשק הבית המשותף ו/או כל סממן אחר , שכוונו לבסס את גרסתה. בסעיפים 15-19 לסיכומים, מרחיבים המשיבים בדין הרלוונטי תוך הבאת אסמכתאות משפטיות . לאחר מכן, המשיבים בוחנים ומחילים את הוראות הדין על נסיבות המקרה דנן. לטענתם, המבקשת כשלה כישלון חרוץ בהוכחת יסוד ניהול משק בית משותף. לגרסתה של המבקשת, היא עברה להתגורר עם המנוח בדירה אותה שכר בכתובת **** במושב *** , כאשר לשיטתה, התגוררו יחד למן שנת 2014. לגרסת המשיבים, המנוח התוודע למבקשת עת שזו פנתה למשרדי *** ב*** שם עבד המנוח, בנסיבות בהן המחאה שנמסרה בידיה, חוללה עקב היעדר כיסוי מספיק. בעת היכרותם הייתה המבקשת גרושה באמצע שנות ה 40 ולה ילד כבן 5 שנים אותו גידלה לבדה בסיוע הוריה אצלם התגוררה מחמת מצבה הכלכלי הדחוק , כך לטענתה. מאידך גיסא במהלך דיון החקירות גרסה המבקשת כי הכנסותיה החודשיות מן הקליניקה ל ***** אותה מנהלה נעות כיום בין 10 אש"ח ל 20 אש"ח בחודש ברוטו. גרסתה המבקשת לעניין מצבה הכלכלי לא הוכחה ובכל מקרה נטען כי ככל וגרסה זו נכונה, כי אז יש בה כדי לספק ראיה מכרעת לניצול כלכלי של המנוח. המבקשת לא מצאה לנכון לשאת בנטל כלשהו מכלל הוצאות משק הבית, כאשר הוכח שכלל ההוצאות הוטלו על כתפי המנוח לבדו . המבקשת לא תרמה למשק הבית מאומה מהכנסותיה מהעסק לגביו העידה כי אין לראות במנוח שותף באיזון זכות כל שהיא בעסק שלה.

    

8. מעדות המשיבים ועדיהם עולה כי בין המנוח למבקשת התנהל קשר בין אישי, אשר הזין אינטרסים הדדיים של שני הצדדים. דווקא המבקשת, היא זו שהוכיחה בעדותה כי לא הייתה לה ולמנוח כל כוונת שיתוף בנכסיהם, המבקשת מצידה עמדה על הפרדה רכושית ביחס לעסק ה **** שבבעלותה ואילו המנוח, עמד על ייחוד הדירה שירש מהוריו לטובתו , אשר בעתיד לבוא, תונחל לילדיו בלבד. גרסאותיהם של המשיבים בן המנוח ובת המנוח ש' , בתצהירי העדות הראשית מטעמם, לא נסתרו. המשיבים היו עקביים בגרסאותיהם לפיהם, חרף המגורים המשותפים הקפיד המנוח על הפרדה רכושית מוחלטת בינו לבין המבקשת . הקפדה זו מצאה ביטוייה בין היתר ולא רק , בהקפדה על ניהול חשבונות בנק נפרדים, בתשלום כלל הוצאות הדירה השכורה בה התגוררו יחד ע"י המנוח לבדו ללא כל שיתוף שהוא מצד המבקשת, בניהול התחשבנות כספית בין המנוח לבין המבקשת ובכלל זה ביחס לכספים שהמנוח הלוואה למבקשת. הוכח כי המבקשת שיבשה מהלכי משפט, זייפה את החתימה ובדתה ראיות. בחקירתה הנגדית של המבקשת, נסתרו הצהרותיה והוכח באופן בהיר ונחרץ שאינו מותיר כל מקום לספק כי הצהרות המבקשת הן מן השפה אל החוץ כי לא היה בינה לבין המנוח לא שיתוף ולא כל דפוס התנהלות שקרוב לשיתוף . הלכה למעשה, הצדדים ניהלו קשר חברי – אינטימי מבלי שהייתה למי מהם כל כוונה לשתף את בן / בת זוגו בנכסיו. עוד הוכח כי המבקשת ניהלה עם המנוח קשר המונע מתוך מניעים אופורטוניסטיים אשר רחוקים מהקשר אותו ניסתה להוכיח תוך כוונת עושק, ניצול ורמייה.

    

9. המבקשת כשלה כישלון חרוץ בהוכחת יסוד "חיי משפחה". המשיבים העידו ועדותם לא נסתרה כי הגם שככל הנראה, המנוח קיים יחסי אישות עם המבקשת הרי שלא היה בכך בכדי לבסס קשר של אהבה, הקרבה הדדית ושותפות גורל שאינה תלויה בדבר. בן המנוח העיד ועדותו לא נסתרה כי לאחר 30 שנים שחי עם אישה , אביו התקשה להישאר לבד כיוון שהוא לא יודע ומעולם לא עשה לעצמו עבודות כביסה ומשק בית. מטעם המבקשת הגיע להעיד מס' עדים, ביניהם מר *** , גיסה, בעלה של אחותה. משום מה אחותה של המבקשת לא נתנה תצהיר תמיכה במבקשת ולא הגיעה למתן עדות . הגיס העיד כי נתבקש ע"י המבקשת ו/או ע"י ב"כ להצהיר כי הם חיו כזוג נשוי וכמשפחה לכל דבר ועניין במשך כ 10 שנים. מכאן, שלכל היותר יכול היה הגיס לציין כי הנו מכיר את המנוח 8 שנים לכל היותר. עוד הרחיבו המשיבים בעדותם של עדים נוספים שתומכים לשיטתם בגרסתם. עוד נטען כי מעל הכל, יש לראות בהשתלשלות האירועים המצערת ביותר, הנסובה סביב נסיבות פטירתו של המנוח , ככזו המבססת חשדות כבדים ביותר, להתרשלות מקוממת מצד המבקשת, במקרה הטוב ובמקרה הרע, להתרשלות מכוונת, אשר הובילה לפטירתו הטראגית, המיותרת והנמנעת של המנוח. לעניין זה מפנים המשיבים לתצהיריהם ולתמליל השיחות שצורפו לתע"צ מטעם מד"א. נסיבות המקרה מותירות תחושת החמצה קשה כאשר ברור כשמש כי אילו הייתה מוגשת למנוח עזרה בטווח זמן מיידי, ניתן היה להציל את המנוח. מצופה היה מהמבקשת כי תדאג להסיע את המנוח לבית החולים המצוי מעבר לכביש המפריד בין מושב **** לבית החולים *** . תחת זאת, מצאה המבקשת זמן להחליף בגדים בנחת, להחזיק שיחה עם השער למשך 9 דקות ארוכות, לא טרחה להודיע לילדיו דבר וחצי דבר, נתנה לו כדור אקמול מבלי להיוועץ עם מד"א, עימם כבר הייתה מצויה בתקשורת, כאשר בדיעבד התברר כי מדובר בכדור שיש בו כדי לגרום נזק דווקא.

    

10. ניתן היה להתרשם מדלות ראיותיה של המבקשת, כבר ממקרא כתב התנגדות שהוגש באופן טלגרפי וחף מראיות, חף מכל פירוט אשר מתחייב מעצם משך התקופה הנטענת ביחס למערכת יחסיה עם המנוח . כל כולו של כתב ההתנגדות סיפור מעשה קצר וממצה אשר יש בו כדי לתמוך ולבסס את גרסת המשיבים דווקא, ביחס לטיבו של הקשר קשר חברי, המושתת על אינטרסים הדדיים, ונעדר כל סממן של כוונת שיתוף כלכלי. מעבר לעדויות החותכות והמונחות בפניו של בית המשפט, עדויות שלא נסתרו לעניין רצונו של המנוח באשר למה ייעד את הדירה שירש מהוריו – הסבים של המשיבים והיא כל רכושו , הוכח כי לא התקיימו התנאים להכרה במבקשת כידועה בציבור של המנוח לצורך קבלת חלק כלשהו בעזבונו. למעשה, הוכח כי המנוח הקפיד על הפרדה רכושית בינו לבין המבקשת . הקפדה זו מצאה ביטוייה בין היתר ולא רק בניהול חשבונות בנק נפרדים, בתשלום הוצאות הדירה בה התגורר, לבדו בייחוד דמי השכירות שקיבל מדירתו לעצמו ובעריכת ההתחשבנות עם המבקשת ביחס לכספים שהלווה לה. עוד הרחיבו המשיבים בעדותו של העד מר **** שמסר לבית המשפט גרסה מהימנה, קוהרנטית וכנה שהותירה על בית המשפט רושם חזק. עוד נטען כי מחקירתה הנגדית של המבקשת, עולה חוסר מהימנות קיצוני אשר מטיל ספק כבד בדבר אמינות גרסתה של המבקשת . כאמור, בעניין הסכמי השכירות, שיקרה המבקשת, זייפה וארגה ראיות. המבקשת שיקרה אף ביחס לפירוט חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי . בחקירתה סיפקה גרסה הסותרת את הגרסה שסיפקה במסגרת הצהרותיה בפרוטוקול מיום 4.12.2024. זאת ועוד, שיקרה המבקשת במצח נחושה בכל הנובע לסוגיית שיפוצה של הדירה השכורה. עוד נטען כי גרסתה של המבקשת עומדת בסתירה חזיתית לעדויות מהימנות של בן המנוח , בת המנוח ש' והעד ח' לפיהן, מימון רכישת מכונת ה **** ע"י המנוח לטובת המבקשת נעשה באמצעות הלוואה אותה התחייבה המבקשת להשיב למנוח.

     

11. היעדר תום לב מובהק בהתנהלות המבקשת, המצדיק חיובה בהוצאות משפט לדוגמא.  ניכר היטב כי המבקשת מצאה בפטירת המנוח, הזדמנות להעשיר את קופתה ולשדרג את רמת חייה. נמצא שילדי המנוח, ספוגים בכאב עמוק ובצער אינסופי עקב האירוע הטראגי שפקד אותם כ 7 חודשים בלבד לאחר פטירת אימם ז"ל. במקביל תכננה המבקשת צעדיה בקפידה בניסיון לארוג מסד עובדתי אשר יבטיח לה נתח בעזבונו של המנוח , זאת כשהיא מנצלת את צערם העמוק של המשיבים ומצבם הנפשי הקשר מנשוא, בימי השבעה ולאחריה. לסיכום, אין צל צילו של ספק, כי המבקשת כשלה כשלון חרוץ בהוכחת התנאים להכרה בה כידועה בציבור של המנוח לצורך החלת הוראות סעיף 55 לחוק הירושה . מכאן שיש לדחות מכל וכל את ההתנגדות של המבקשת וכפועל יוצא לקבוע כי יורשיו הבלעדיים של המנוח הינם המשיבים , ילדיו האהובים. המשיבים יטענו כי תוצאה זו הינה התוצאה המסתברת היחידה והאפשרית בהינתן חומר הראיות המונח בפני בית המשפט. המשיבים יטענו כי הוכח כי המבקשת למן ראשית הקשר עם המנוח, במהלכו וביתר שאת בסופו, פעלה מתוך תאוות בצע וממון, כשכל פעולותיה מכוונות לנישול ילדי המנוח מהנכס היחיד שהיה לאביהם ושאותו ירש מהוריו, סבם וסבתם של הקטינים. המבקשת זכתה מן ההפקר, בקצבת שאירים בסכום מופקע של כ 10,000 ₪ לחודש, לכל ימי חייה , לעת שהמנוח נכנע לדרישותיה ורשם אותה כבת זוגו, לצורכי זכאות לפנסיה , הגם שזו אינה עומדת בתנאים הנדרשים לכך. המבקשת נהגה בחוסר תום לב משווע ובחוסר רגישות מחריד, עת שניצלה את מצבם הרגשי של המשיבים, בימים שלאחר הפטירה על מנת לייצר ראיות, יש מאין, לתמיכה בטענה לפיה יש להכיר בה כבת זוגו של המנוח. יהא זה מוצדק, ראוי ואף מוכח להורות על דחיית ההתנגדות ובתוך כך, להכריז על המשיבים כעל יורשיו הבלעדיים של המנוח.

     

    דיון והכרעה,

12. לאחר שעיינתי ושקלתי טענות הצדדים ולאור התרשמותי מעדויות הצדדים ועל יסוד כל החומר המונח בפני הגעתי למסקנה כי דין התנגדות המבקשת להידחות. מיד יפורטו הנימוקים.

     

13. עיון בכתבי הטענות של הצדדים עולה כי המחלוקת העיקרית היא : האם כטענתה של המבקשת, היא הייתה הידועה בציבור של המנוח ? אין מחלוקת כי במועד פטירת המנוח, זה האחרון היה גרוש וזאת כפי שעולה מתעודת הפטירה [ראה עמדת ב"כ היועמ"ש מיום 26.7.2022] וכי המנוח לא הותיר אחריו צוואה.

     

14. סוגיית זכויות הירושה של צדדים שאינם בני זוג, מעוגנת בהוראות סעיף 55 לחוק הירושה. בהקשר זה אפנה לדברים שנקבעו בת"ע 67600-06-20 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים]:

     

    "20. סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן – "החוק"), קובע הסדר ייחודי ביחס לזכויות הירושה של בני זוג אשר לא היו נשואים זה לזו:

     

    "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

     

    21. על פי לשון סעיף 55 לחוק, נדרשים ארבעה תנאים מצטברים לצורך הכרה בבן זוג של אדם שנפטר כידוע בציבור: חיי משפחה; משק בית משותף; הצדדים אינם נשואים זה לזה או לאחר; העדר צוואה. בהתאם לפסיקה, המועד בו יש לבחון את התקיימות התנאים המצטברים הינו ערב פטירתו של המנוח ואין די בקשר שהיה בעבר (ע"א 235/72 פסיה בירנבאום נ' עזבון המנוח יעקב לוין, יורשתו נעמי לוין, כז(1) 645 (1973).

     

    22. בהתאם לפסיקה, התנאים של חיי משפחה ומשק בית משותף ייבחנו על פי קריטריונים סובייקטיביים. כלומר, יש לבחון כיצד בני הזוג הקונקרטיים ראו את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם, כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו (ראה רע"א 5096/21 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ [נבו] (15.12.2021)).

     

    23. בהתייחס לתחולת סעיף 55 לחוק הירושה, יש לשאול האם המנוח ראה באותה אישה את יורשתו לאחר מותו (ע"א 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן, פ"ד לט (2) 690, 695 (1985); רע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין תגמולים – משרד הביטחון [נבו]; ע"מ 3497/09 פלוני נ' פלונית [נבו] (4.5.2010)).

     

    24. מילים אחרות, על הטוען להיותו ידוע בציבור להוכיח קשר עמוק של שיתוף גורל והקרבה הדדית הנותנים מקום לחשוב שאילו בן הזוג שהלך לעולמו היה נשאל, היה מסכים ברצון לצוות לבן הזוג שנשאר בחיים את אותו חלק מרכושו לו היה זכאי ככל שהיו נשואים על פי חוק (ע"א 621/69 קרול נסיס נ' קוינה יוסטר, פ"ד כד(1) 617, 624).

     

    25. נטל השכנוע בדבר התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 55 לחוק מונח על הטוען להיותו ידוע בציבור של המנוח (בג"ץ 673/89 משולם נ' בית הדין הרבני הגדול פ"ד מה (5), 594, 624). מאחר ומדובר בהליך המנוהל בעת שבן הזוג הנטען כבר אינו בין החיים, הנטל הרובץ על הטוען למעמד של ידוע בציבור הינו נטל ראייתי מוגבר, כמתחייב מתביעה המוגשת כנגד עזבון ( ע"א 5997/92 דוד מלק נ' מנהל העיזבון הרב יהושע דויטש ז"ל, פ"ד מא (5), 1; ע"א 714/88 נירה שניצר נ' יובל ריבלין, פ"ד מה(2) 89).

     

    26. נוסף על הנטל הראייתי המוגבר, נקבע בפסיקה כי נוכח המשמעויות רחבות ההיקף אשר טומנת בחובה ההכרה בבני זוג כידועים בציבור, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות במתן הכרה זו. כך למשל רע"א 9755/04 ביטון נ' קצין תגמולים – משרד הבטחון [נבו] (31.8.2008):

     

    "... יש להיזהר מאוד מלהטיל על בני זוג שבחרו לחיות בזוגיות (רצופת אהבה ככל שתהיה) ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר נישואין, תוצאות משפטיות מרחיקות לכת...

     

    הכרה בשל מצב עובדתי ספציפי תהא בחינת חריג, ויש להקפיד על בדיקת העובדות בכל מקרה, שכן תיתכן בהחלט קרבה רגשית בין איש ואשה תוך קשר נפשי של חברות קרובה, לרבות פרק חיים משותפים, ואף על פי כן לא תגיע לכלל מחויבות משפטית המצדיקה על פי דין הכרה כידועים בציבור..."

     

    27. כן ראה דבריו של חברי כב' השופט בר יוסף בת"ע (ת"א) 19479-06-20 א.נ נ' א.מ.ד. (קטין) [נבו] (10.03.2022):

     

    "הגם שהיסודות העובדתיים להכרה בבני זוג כידועים בציבור לפי סעיף 55 לחוק, ולהכרה בהם ככאלה לפי חיקוקים אחרים, זהים - דומה שלצורך סעיף 55 לחוק ראוי לדרוש ראיות הנושאות עמן משקל עודף. הדבר מתבקש, לנוכח תכליתו החקיקתית השונה של סעיף 55 לחוק, לפיו יחסי ידועים בציבור אמורים לשקף אומד דעת של הורשה (פרשת נסיס). בלשון אחרת, איכות הראיות אמורה לבסס מערכת יחסים, שתצדיק פגיעה בזכותם של יורשים אחרים על פי דין. ...לנוכח האמור, מוטל על התובעת נטל השכנוע להניח ראיות בעלות משקל של ממש, ולתמוך את גרסתה בסיוע, על מנת לשכנע שהיא זכאית לרשת מחצית מעיזבון המנוח, תוך פגיעה מהותית בזכויות הירושה על פי דין של הנתבע ...".

     

15. אפנה גם לעמ"ש (ת"א) 50602-01-22 פלונית נ' אלמוני [פורסם במאגרים המקוונים]:

     

    "2.ברע"א 5096/21 פלוני נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (15.12.21) דנה כב' השופטת וילנר במאפייניו של מוסד הידועים בציבור ובתנאים להכרה בבני זוג כידועים בציבור. בין היתר נפסק שם כי:

     

    "להכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" השלכות משמעותיות, הן במישור היחסים הפנימיים בין בני הזוג, והן במישור היחסים החיצוניים בינם לבין צדדים שלישיים... לאור השלכות משמעותיות אלה, נראה כי יש לנקוט משנה זהירות בטרם הכרזה על בני זוג כידועים בציבור, ויש להיצמד למבחנים שנקבעו בעניין זה בפסיקה." (פסקאות 27-26 לפסק דינה).

     

    בהמשך קבע שם בית המשפט כי:

     

    "המבחן הרלוונטי לבחינת השאלה אם בני זוג הם ידועים בציבור הוא מבחן סובייקטיבי הבוחן את אומד דעת הצדדים לגבי טיב מערכת היחסים ביניהם... ההגדרה המתאימה כיום למושג "ידועים בציבור" היא זו – בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות-כלכליות של מוסד הנישואין והשלכות הגירושין, מבלי לקבל מעמד של נישואין...

     

    ההכרעה אם בני זוג אמנם החליטו והסכימו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות הכלכליות הנובעות ממוסד הנישואין, ולפיכך כי הם "ידועים בציבור", תבוסס, מטבע הדברים, על ראיות המלמדות על אומד דעתם. בהקשר זה, נודעת חשיבות מיוחדת לשאלה אם בני הזוג קיימו משק בית משותף וניהלו חיי משפחה... ואולם, נתונים אלה ישמשו אך כאינדיקציות לבחינת אומד דעתם של הצדדים, וזאת בין יתר הנסיבות והראיות הרלוונטיות לבחינת שאלה זו". (פסקאות 31-30)

     

    3..נטל ההוכחה שבני הזוג היו ידועים בציבור מוטל על הצד הטוען להיותו ידוע בציבור. צדק ביהמ"ש קמא כשקבע שהמשיב הרים נטל זה, שאינו נטל קל בהתחשב בכך ש"יש לנהוג זהירות מרובה בעדותו של הנשאר בחיים ולדרוש סיוע בלתי תלוי וללא דופי התומך בגרסתו", כפי שנקבע בע"א 621/69 קרול נסיס נ' קוינה יוסטר, פ"ד כד(1), 617...."

     

16. אקדים ואומר כי לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת לעמוד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליה בהתאם להוראות הדין לרבות להלכה הפסוקה. מכאן, אין מקום להכיר במבקשת כידועה בציבור של המנוח ולפיכך, אין לראות בה כיורשת.

     

17. בנוגע למגורי הצדדים, בחקירתה הנגדית אישרה והעידה כי היא עברה להתגורר יחד עם המנוח בשנה הראשונה לאחר שהכירה את המנוח [ראה ש' 17-22 בעמ' 12]. עם זאת, המבקשת לא צירפה אינדיקציות או הוכחות כלשהן למגורי הצדדים בתקופה הנטענת , קרי במהלך השנה הראשונה לאחר היכרות הצדדים עד השנה שלגביה, היא טרחה לצרף הסכמי שכירות. לעניין הסכמי השכירות ראה נספח ה' לתצהיר עדות ראשית כאשר מדובר בהסכמים מהשנים 2017,2019. כמו כן, המבקשת לא צירפה הוכחות / אסמכתאות המוכיחות טענותיה בדבר ניהול משק בית משותף כגון השתתפות בהוצאות הכלכלה . המבקשת לא צירפה תדפיסי כרטיסי אשראי או מסמך כלשהו שיכול להעיד על רכישה / קנייה שנועדה לשמש את משק ביתם המשותף של הצדדים. יש לזכור כי הנטל מוטל על המבקשת במקרה דנן. לא רק שהמבקשת לא הציגה בפני את התשתית העובדתית והראייתית שהיה עליה להציג, אלא שגם שתשובותיהם והסבריה למחדליה אינם מניחים את הדעת.

     

18. להלן חלק רלוונטי מעדותה של המבקשת " ת. ניהלנו משק בית משותף לכל דבר . חלקנו בהוצאות , בקניות . שכרנו דירה במושב **** ביחד ושיפצנו אותה ביחד . השקענו בבית אפילו שהוא שכור ממיטב כספנו כדי שיהיה לנו נוח . לגבי מסמכים יש את הסכמי השכירות . אני יכולה להערך ולהביא מסמכים נוספים כמו קבלות על קניות . ש. את מצהירה על חיים משותפים שנמשכו תשע שנים ארוכות ואני שואלת תשע שנים ולא מצאת אף מסמך כדי להוכיח את הקשר ת. תני לי רשימה ואביא אסמכתאות ש. א' ב' שאני הייתי מצרפת זה תמונות וסרטונים . ת. אני יכולה להציג עכשיו תמונות ש. צירפת אותם לתצהיר שלך . אני אומרת לך שלא . ת. לא צירפתי . ש. הוכחות לשיפוץ צירפת ת. אני יכולה לצרף "ש' 1-16 בעמ' 15].

     

     

19. תשובותיה של המבקשת אינן משכנעות. ראה גם עדות המבקשת בהמשך חקירתה הנגדית " ש. את יודעת על מה את יכולה להצטער? על זה שלא הסכמת שאזמין את דפי החשבון של המנוח. שוב לא סיפרת ראיה בעניין הזה. האם יש לך הוכחה לאיזה שהוא תשלום שהמנוח שילם עבורך ו/או עבור הבן שלך? 9 שנים אין לך הוכחה אחת כזו? ת. אם בית המשפט יבקש אני אמציא". [ש' 11-14 בעמ' 19]. עוד נשאלה בעניין ההוצאות בהמשך חקירתה הנגדית " ש. יכולת לצרף לתצהירך צילומי שיקים לתצהיר שלך, למה לא עשית? ת. אם בית משפט יבקש אמציא את זה" [ש' 29-30 בעמ' 20]. ראה גם עדות המבקשת בש' 1-13 בעמ' 21. עוד אציין כי אף גרסתה של המבקשת בעניין ההוצאות שהיא שילמה אינן עקביות כאשר בהתחלה השיבה כי היא משלמת בשבוע סכומים בין 100-1000 ₪ ואילו בהמשך העידה כי סכום הקנייה השבועית הייתה בין 1,000-2,000 ₪ וזאת לאחר שנשאלה בשנית לגבי ההוצאה המשפחתית [ש' 1-10 בעמ' 21].

     

20. כאן המקום להדגיש כי המבקשת אשר היא זו שהנטל מוטל עליה, התנגדה לכך שב"כ המשיבים יקבל צו לגילוי דפי חשבון וכרטיס אשראי של המנוח. יצוין, כי התנגדות זו מעוררת תהיות רבות שיש בהן לחזק את גרסת המשיבים. ער אני לתשובות שהמבקשת סיפקה במהלך חקירתה הנגדית, אך אין בתשובות אלו כל הצדקה עניינית ומשכנעת. בעניין זה נשאלה המבקשת " ש. למה התנגדת שאני אקבל צו לגילוי דפי החשבון וכרטיס האשראי שלו? זה יכול היה לעזור לך" והיא ענתה " אני לא נותנת מתנות למי שמתנקם בי" [ש' 31-32 בעמ' 22]. ער אני לכך שביום 9.1.2025 התקבלו דפי חשבונה של המבקשת אך אין להתעלם כי מסמכים אלו הוגשו בהודעה שהגיש ב"כ המשיבים. מכל מקום, היה על המבקשת להציג תנועות כלשהן בחשבון הבנק שיש בהן בכדי לחזק טענותיה.

     

21. בהקשר זה יצוין כי הלכה פסוקה היא, כי חזקה על בעל-דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, וככל שנמנע מהבאתה אף שהינה רלוונטית ובהישג ידו, מבלי שיש באמתחתו הסבר סביר לכך, חזקה היא שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. ( ראו: ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בנייה בע"מ [פורסם בנבו] (27.7.08); ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 720 [ה-ו]).

     

22. גם טענות המבקשת לפיהן תקבולים שהתקבלו מהשכרת הדירה שבבעלותו של המנוח בח', שולמו בגין מגורי הצדדים במושב *** , לא הוכחו. המבקשת לא הציגה כל אסמכתא בעניין זה כגון תנועות בעו"ש של חשבונה או של חשבונו של המנוח. אף טענותיה לגבי השתתפותה בעלויות השיפוצים בדירה השכורה לא הוכחו. כך העידה המבקשת בעניין זה : "ש. איך את מסבירה את ס' 4 לתצהירך . הצהרתי בס' 4 ששיפצתם הדירה השכורה ב **** ב 100 אש"ח . מי שילם את הסכום הזה . " ת. תלוי על איזה חלק . למשל הפרגולה והדק זה **** שילם מחשבונו . לי המטבח היה מאד חשוב הפרזול היופי . אני הלכתי לבד לרכוש כיריים חשמליות מהחשבון שלי . היה חדר ארונות שבנינו . מוצרי חשמל .ש. איך שילמת . ת. מזומן , כרטיס אשראי , צ'ק . ש. לא צירפת שום אסמכתא לתצהירים נכון ת. נכון ש. מי משפץ דירה שכורה ב 100 אש"ח ת. זה היה היופי ביחסים שלנו . רצינו שהכל יהיה כמו שאנו אוהבים . המנוח תמיד אמר שאנחנו צריכים לחיות בצורה מקסימלית ולהנות " [ש' 17-28 בעמ' 15].

     

23. עדותה של המבקשת אינה מתיישבת עם גרסתה בדבר קשירת גורל משותף על כל המשמעויות הנגזרות מכך. המבקשת בעצמה העידה ואישרה כי בינה לבין המנוח לא היו שיחות בנוגע לעניינים הכספיים. סבורני כי נושא זה הינו בעל אופי מובהק להוכחת ניהול משק בית משותף ויש בו בכדי ללמד על אומד דעתם של הצדדים לצורך ההכרה כידועים בציבור. ככל ואכן המנוח ראה במבקשת כבת זוג, בכל ההיבטים , אזי על פי ההיגיון הבריא, המנוח היה אז מוצא לנכון לשתף / ליידע / לשוחח עם המבקשת בנושאים מהותיים כגון עניינים כספיים.

     

24. ראה חלק רלוונטי מעדותה של המבקשת בעניין זה "... ש. בעצם נלמד מתוך האקט הזה שהמנוח ידע את זה ומתוך ההבנה הזו אם המנוח רצה לדאוג לך? ת. הוא לא רצה לדאוג הוא דאג לי ש. אם המנוח רצה באמת לדאוג לך מדוע הוא לא ערך צוואה וציווה לך באופן פוזיטיבי חלק מהעזבון? " [ש'32-34 בעמ' 12] " ת. שלו. אני בטוחה שהוא לא היה רוצה לראות את ילדיו במאבק משפטי. הוא לא ערך צוואה כי הוא פשוט לא חשב על זה"... "ת. מעולם לא דיברנו על נושא המוות. גם עניינים כספיים לא עלו ביננו ש. מה הכוונה במשפט עניינים כספיים לא עלו בינינו ת. עניינים כספיים לא עלו בשיחות בינינו" [ש' 1-2 בעמ' 13, ש' 26-28 בעמ' 13].

     

25. המבקשת לא הוכיחה טענותיה בכל הנוגע למצבה הכלכלי. היה מצופה ואף מתחייב מהמבקשת להציג בפני מצג בנוגע למצבה הכלכלי ולהיקף הכנסותיה במועדים שבה חיה ביחד עם המנוח. ככל ואכן יש ממש בטענות המבקשת לפיהן היא השתכרה בין 10,000 לחודש ל 20,000 ₪ [ש' 15-22 בעמ' 18] אזי לא ברור מדוע היא לא טרחה להציג אסמכתאות בעניין זה כגון שומות מס או כל מסמך מרו"ח או כל מסמך אחר שיכול לתמוך בטענותיה.

     

26. חיזוק למסקנה אליה הגעתי לפיה המנוח לא ראה במבקשת כידועה בציבור או כ"שותפה" ניתן ללמוד מהתנהלותו הקשורים לנכסים אחרים. למשל, הרכב שבו לטענתה של המבקשת, המנוח הביא לה כמתנה והיא משתמשת בו, נותר רשום על שמו של המנוח. ראה עדות המבקשת בש' 9-13 בעמ' 18 . עוד העידה המבקשת כי היא לא ראתה את תלושי השכר של המנוח על אף שהיא כן ידעה כמה הוא קיבל. עוד העידה כי לא ראתה את דפי החשבון שלו לפני הפטירה [ש' 3-7 בעמ' 24].

     

27. גם מתשובותיה של המבקשת, עולה בבירור כי המבקשת לא הייתה מעורבת בעניינים הכלכליים של המנוח . ראיה לכך , היא לא ידעה להשיב מה היה מקור הכספים שמהם שילם המנוח עבור רכישת מכונת ה **** . לא זו אף זו, המבקשת מצהירה כי מדובר "בעניינים שלו". להלן חלק רלוונטי מעדותה של המבקשת "ש. את רכשת מכונת **** , הצגת לי היום חשבונית שמציגה לכאורה רכישת מכונה מחברת **** , נושא תאריך 22.12.20, סליחה זאת התעודת משלוח ומצוין על גבי תעודת המשלוח שהתקבל תשלום שיק מזומן על סך 90,000 ₪ ועוד שיק דחוי על סך 10,000 ₪. נכון? ת. כן.ש. איך שילמת את הסכום הזה? ת. זה סכום שהמנוח הוציא מחשבון הבנק שלו. השיקים היו של המנוח.ש. מאיפה היה לו סכום כזה למנוח? מזכירה לך שהוא מרוויח 10,000 ₪ ומוציא יותר בחודש. ת. זה היה עניינים שלו.[ש' 12-19 בעמ' 24]. להתרשמותי, מערכת יחסים כזו שאינה מבוססת על "שקיפות כלכלית ופיננסית" מעוררת קשיים בלתי מבוטלים המקשים עלי לקבל את גרסתה של המבקשת.

     

28. עוד אציין כי בעדותה של המבקשת נפלו אי דיוקים וסתירות שיש בהן בכדי להטיל ספק במהימנות גרסתה של המבקשת . להלן חלק רלוונטי מעדות המבקשת המחזק את האמור לעיל : "... אני משיבה זאת הייתה מתנה, זה עזר לנו לכלכלת הבית כדי להרחיב את ההכנסות. ש. אז עכשיו את אומרת משהו שהילדים צריכים לשמוע, יש להם זכות לשיתוף בעסק. המנוח היה שותף איתך בעסק? ת. המנוח לא היה שותף איתי בעסק. ש. אבל זה מה שאמרת עכשיו, שהוא קנה את זה להרחבת העסק " שלנו" כדי להרחיב את ההכנסה ת. אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי" [ש' 2-8 בעמ' 28].

     

29. אין להקל ראש בטענות המבקשת בכל הנוגע לרישומה כמוטבת . עם זאת, לא די בכך בכדי להצדיק לראות בה כידועה בציבור. אין להתעלם ממועד מילוי הטופס. עיון בנספח ו' לתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמה של המבקשת מלמד כי "ההצהרה בדבר ביטוח הדדי של עובדי מדינה" הינה מיום 29.11.2021. מכאן, גם אם יש מקום ללכת על פי גישתה של המבקשת ולבסס את ההכרה על סמך נתון זה, עדיין ההכרה הינה החל ממועד זה קרי החל משנת 2021 כך שפרק זמן זה משנת 2021 עד מועד פטירתו של המנוח (2022), אין בו די כדי לבסס הוכחה לצורך הכרה בצדדים כידועים בציבור . כך בפרט נוכח גרסת המבקשת לפיה הצדדים היו ידועים בציבור תשע שנים . ראה עדות המבקשת בש' 23-26 בעמ' 12. מכל מקום, יצוין כי בחינת כל השיקולים שהבאתי לעיל מוביל למסקנה לפיה, אין לראות במבקשת כידועה בציבור של המנוח. אינני סבור כי די ברישומה של המבקשת כמוטבת בכדי להצדיק קבלת ההתנגדות שעה שקיימים שיקולים נגדיים המצדיקים דחיית ההתנגדות.

     

30. לגבי מכונת ה **** שהמנוח רכש עבור המבקשת, הוכח בפני כי אכן מדובר בהלוואה כטענת המשיבים ולא כמתנה כטענת המבקשת. לא מצאתי כי עלה בידי המבקשת להתמודד בצורה עניינית ומשכנעת לתנועות שבוצעו בחשבון הבנק שלה לרבות את ההעברות שבוצעו ואשר לגביהם נרשם " עבור המנוח עבור **** ". לו אכן היה ממש בטענות המבקשת כי מדובר במתנה, אזי המבקשת לא הייתה אמורה להחזיר סכומים אלה למנוח ובטח לא ברישום ובתיעוד המראים כי ההעברות הן בגין מכונת ה **** . עיינתי בתשובות המבקשת עת נשאלה בעניין זה. לא רק שלא מצאתי כי המבקשת התמודדה בצורה עניינית ומשכנעת עם טענת המשיבים בעניין זה , אלא גם די בסירוב המבקשת להרחיב בתשובותיה, כדי לחזק את טענות המשיבים.

     

31. ראה עדות המבקשת בשורות ש' 9-19 בעמ' 25" ש. בכל זאת להוכיח ששקרן הוא לא זכרן, אני מציגה בפנייך קודם דף חשבון שלך מתאריך 10.8.21 וכתוב העברה לאחר נייד 4,000 ₪ ובעמוד הבא כתוב "עבור המנוח עבור **** ", אני מציגה לבית המשפט ת. זה חלק מהחזר המע"מ שקיבלתי. ש. לא הבנתי, תסבירי. ת. כשאתה קונה מכשיר ומשלם את הסכום ומע"מ, אז המע"מ שקיבלתי לחשבון שלי העברתי לו. לשאלת בית המשפט למה בעצם אני משיב את המע"מ? אני החזרתי לו את המע"מ.ש. זה ההחזרים של ההלוואה, זה בדיוק מה שאני אומרת. ת. איזה הלוואה? ש. נכון שזה עבור החזר ההלוואה? ת. אין לי מה להוסיף, כבר עניתי". לא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת להתחשבנות הכלכלית הנלמדת מדפי חשבון הבנק של המבקשת בנוגע למכונת ה ***. תשובתה הכללית של המבקשת לפיה מדובר בהוצאה של העסק, אינה מקובלת עלי. בעניין זה נשאלה המבקשת "ש. אבל אם אתם בני זוג כמו שאת מצהירה, נשואים לכל דבר ועניין, מחזירים אחד לשני כספים?" אני לא מכירה" היא ענתה " אני מאחלת לך זוגיות כמו שהייתה לי ולמנוח. זאת הוצאה של העסק" [ש' 1-2 בעמ' 26].

     

32. משלא ניתן כל הסבר משכנע לתנועות שבוצעו מחשבון הבנק של המבקשת אשר לגביהם נרשם תיעוד כי מדובר בכספים הקשורים לרכישת מכונת ה **** , אזי די בכך בכדי לחזק את גרסת המשיבים לרבות את גרסת המשיבה 2.

     

     

33. להלן חלק רלוונטי מעדותה של המשיבה 2 בעניין רכישת מכונת ה **** " ש. האם אתם ביקשתם מאבא שיערוך הסכם ממון עם המבקשת ? או צוואה? ת. לא. ש. למה? ת. אני לא נכנסתי לעניינים אלה של אבי. ש. האם ידעתם שאבא לקח הלוואה מהעבודה כדי לרכוש את מכונת ה **** לעסק של המבקשת ? ת. אבא סיפר לי שהוא קנה את המכונה כדי שהמבקשת תעבוד ותחזיר לו את הכסף שעלתה המכונה שהוא השקיע בקניית המכונה. ש. האם ביקשתם מאבא שיערוך עם המבקשת הסכם הלוואה בכתב? ת. לא. לא חשבנו קרימינלית. לא חשבנו על דברים כאלה". [ש' 31-35 בעמ' 23, ש' 1-4 בעמ' 24]. מכאן, טענות המשיבים בכל הנוגע לכספים שהוציא המנוח עבור רכישת מכונת ה **** לא נסתרו. נהפוך הוא, טענות אלו מקבלות חיזוק בעדות המבקשת.

     

34. טענות המבקשת לעניין הנסיעות לחו"ל לא הוכחו בפני. אמנם על פי תעודת בירור פרטים על נוסע של המנוח עולה כי למנוח היו יציאות לחו"ל , אך לא מצאתי כיצד יש במידע זה בכדי לסייע למבקשת. על המבקשת היה להראות חפיפה בתאריכים שבהם המנוח שהה בחו"ל עם המועדים בהם המבקשת היתה בחו"ל , במהלך כל אותה תקופה נטענת שבה לטענתה של המבקשת, הם היו כידועים בציבור. עוד נתתי משקל לכך שהמבקשת לא הבהירה באם קיימים מסמכים כלשהם שהיה בכוחם בכדי לחזק את טענותיה כגון מסמכים / טפסי תביעה שהוגשו למוסד לביטוח לאומי או לכל גורם כלשהו שממנו ניתן ללמוד על טיב, מהות והגדרת הקשר שהיה בין המנוח לבין המבקשת.

     

35. עיינתי בתצהירי העדים שצירפה המבקשת מטעמה ושמעתי את אותם עדים , אך אינני סבור כי יש בעדויותיהם של העדים בכדי להתגבר על מחדליה של המבקשת ובכדי לקיים את המבקשת לעמוד בחובת ההוכחה המוטלת עליה. גרסת העדים בכל הנוגע לניהול חיי המשפחה אין בה כשלעצמה בכדי ללמד על נתונים עובדתיים מהותיים הנחוצים לצורך ההכרה במנוח ובמבקשת כידועים בציבור. לא בכדי לא צורפו אסמכתאות הנוגעות לניהול משק הבית. למשל, עת נשאל העד מר ש' על סמך הוא העיד "חד משמעית" כי המבקשת והמנוח ניהלו משק בית משותף הוא ענה " במשך 10 שנים אני ומשפחתי ביקרנו את המנוח והמבקשת אין ספור פעמים בביתם. בלי להציץ בשום תנועות כספיות כאלו ואחרות, הרושם שהתקבל אצלי זה שאין הבדל בינם לבין כל משפחה אחרת שביקרתי אצלה כבן אדם נורמטיבי" [ש' 29-34 בעמ' 35]. לא זו אף זאת, העד מאשר כי תשובותיו הינן בגדר רושם ולא עובדות . ראה עדות העד בש' 35 בעמ' 35, ש' 1-2 בעמ' 36 " ש. אתה מדבר איתי על רושם ולא על עובדות? ת. לחלוטין, לא קיבלתי גישה וגם לא עניין אותי לראות את התנועות הכספיות בחשבונות שלהם או כל פרט אחר שלא חשוף לאדם נורמטיבי שמבקר משפחה נורמטיבית".

     

     

     

36. חרף האמור לעיל, אין להתעלם כי המנוח והמבקשת חיו ביחד , אך כפי שהרחבתי לעיל בפסיקה, גם במקרים שבהם מתקיימת קרבה / קשר, לא די בכך בכדי להצדיק הכרה בצדדים כידועים בציבור . יש מקום לבחון את הנסיבות הספציפיות של התיק . במקרה דנן, לאחר שעיינתי ושקלתי טענות הצדדים ועל סמך כל החומר המונח בפני ולאור התרשמותי מעדויות הצדדים, בענייננו, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת להוכיח את הדרישות הקבועות בדין כמשמעותן וכהגדרתן בסעיף 55 לחוק הירושה, באופן המצדיק לראות בה כידועה בציבור.

     

37. למען שלמות הדיון ולאור הטענות שהעלו המשיבים בכל הנוגע להתנהלותה של המבקשת בגרימת מותו של המנוח, אציין כי טענות מסוג זה לא הוכחו בפני. לשיטתם של המשיבים, בהתנהלותה של המבקשת, היא גרמה למותו כך שלמעשה היא מנעה ממנו טיפול מציל חיים עד כדי פטירתו. דומני לו היה ממש בטענות המשיבים אזי ספק אם המבקשת הייתה מתקשרת למד"א לצורך הזמנת אמבולנס על מנת להציל את חייו של המנוח. עוד הבאתי בחשבון את פרטי הכתובת השגויה ופרטי הכתובת שבה גרים המבקשת והמנוח . עוד נתתי דגש לכך שהמבקשת יצרה קשר עם נציגי מד"א ארבע פעמים כפי שהדבר עולה מתמליל ההקלטות ומתעודות עובד ציבור . אף בשיחה השנייה היא דייקה וחידדה כי אין המדובר בכתובת ב ***** אלא במושב **** והכתובת עודכנה בהתאם. לעניין זה ראה תעודת עובד ציבור מטעם מד"א מיום 7.9.2012 ותמלול קבלת קריאה לאירוע מיום 14.5.2022, שיחה ראשונה ושיחה שנייה. עיינתי בתמליל השיחה שצורפה לתעודת עובד ציבור מיום 28.12.2022 [ראה נספח 3 לתצהיר המשיבים] . ספק אם ניתן לראות בתוכן השיחה בכדי לחזק טענות המשיבים לפיהן המבקשת גרמה למותו של המנוח. ראה גם תמליל נוסף [ראה נספח 4].

     

38. המדובר בטענות כלליות שלא הוכחו. לא מצאתי כי כנגד המבקשת התנהלו הליכים משפטיים הנוגעים להתנהלותה ולכך שהיא גרמה לפטירתו של המנוח. לא זו אף זו, המבקשת בעצמה היא זו שציינה והזכירה במסגרת תגובתה מיום 30.8.2022 כי נסיבות מותו של המנוח קשורות לרשלנות של בית החולים וכי הוגשה תביעה בעניין זה ע"י המשיבים. לטעמי, עצם העובדה כי המשיבים לא צירפו את המבקשת כצד / נתבעת בתיק, יש בה להחליש את טענותיהם המאשימות את המבקשת במותו של המנוח.

     

    תוצאה ומסקנה,

39. דין התנגדותה של המבקשת – להידחות.

40. אני מורה על מתן צו ירושה באופן שבו המשיבים הם היורשים הבלעדיים. במידת הצורך, ניתן להגיש צו ירושה פורמלי לחתימתי בתוך 14 ימים.

41. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את המבקשת לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ . החיוב בהוצאות נעשה על הצד הנמוך בהתחשב באופן בו התנהל ההליך , כאשר הצדדים בחרו להתקדם בכיוון של חלוקת חלק מנכסי העיזבון טרם ההכרעה במחלוקת . בהתאם לתוצאה אליה הגעתי , על המבקשת להחזיר למשיבים כל טובת הנאה או סכום כסף שקיבלה כיורשת של המנוח , למעט כל המגיע לה כמוטבת של המנוח . סכומים אלה יוחזרו וישולמו תוך 60 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל .

     

    זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ממועד קבלת פסק הדין.

     

    המזכירות תמציא פסק דין לכלל הצדדים לרבות לב"כ היועמ"ש ותסגור את כל התיקים שבכותרת.

     

     

    פסק הדין המקורי ניתן ביום 29.4.25 .

     

    ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"ה, 21 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.