ת"ט 62690-02-16 שטיינברג נ' פיטקרוס פיתוח 2014 בע"מ ואח'

הבקשה בפניי היא לביטול עיקול שהוטל במעמד צד אחד. הלכה היא כי נטל השכנוע להותרת הצו על כנו מוטל על מבקש הצו ובמקרה זה התובע (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3)789).

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר לקרן החוב. המחלוקת נוגעת לשיעור הריבית המותרת לגבייה, אם זו כפופה לריבית המקסימלית לפי החוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 וזאת כתלות במיהות הלווה. בנסיבות אלה למעשה אף לא נטען להעדר ראיות לכאורה.

לאור סכום התביעה, הרי שלעניין רכיב ההכבדה הנדרש, סכום תביעה גבוה יכול לשמש בעצמו אינדיקציה לכך שאי מתן צו עיקול עשוי להכביד על ביצוע פסק דין (רע"א 9003/06 דלק, חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס. ניתן ביום 19/3/06). בנסיבות אלה ומאחר שדי בחשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, כשמדובר ברף נמוך של 'הכבדה' ביחס לסעדים זמניים שניתנים (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות 360 (תשס"ז); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר. ניתן ביום 29/1/07; רע"א 7561/13 אדיסיאן נ' סומך. ניתן ביום 12/2/14), הרי שיש בכך כדי לבסס את ה'הכבדה' הנדרשת למימוש פסק הדין, ככל שיינתן, המצדיקה בשלב זה הטלת העיקול.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת מאזן הנוחות, כשמצד אחד המשך העיקול על הכספים המוחזקים בידי חברות האשראי מפריע לפעילות השוטפת של הנתבעת, חברת פיטקרוס פיתוח 2014 בע"מ ומצד שני, לאור סכום התביעה, עלול התובע לעמוד בפני שוקת שבורה אם יצטרך לממש פסק דין לטובתו (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529).

עקרונית, שעה שטרם נדונה המחלוקת לגופה ובהעדר הסדר בין הצדדים צפוי הדיון בתובענה לארוך זמן לא מבוטל, נדמה שאין מקום על בסיס ראיות מהימנות לכאורה ובטרם הוכח גובה החוב, להורות על עיקולים שמשמעם פגיעה בפעילות השוטפת של החברה הנתבעת או מי מהנתבעים האחרים. ויודגש, הטלת העיקול בשלב זה אין מהותה פעולות גבייה של החוב אלא לכל היותר מניעת הברחת נכסים או ביצוע פעולות שיהיה בהן לסכל ביצועו של פסק דין, ככל שיינתן. מכאן שנקודת האיזון צריכה שתהיה לטובת המשך הפעילות השוטפת של החברה. ואולם, לא ניתן גם להתעלם מגובה החוב לכאורה ומסיכויי גבייה נמוכים מאת הנתבעת הטבועים במהותו של תיק שעניינו הלוואה חוץ בנקאית שלא הוחזרה.

המבקשים למעשה לא ביקשו להסיר את העיקולים אלא על כספים המוחזקים בידי חברות האשראי וכן אצל חברת ורינט מערכות בע"מ.

באיזון של כל האמור לא מצאתי להורות על ביטול העיקולים. כך גם לא על המרתם וזאת משלא העמידו הנתבעים בטוחה חלופית ממשית. ואולם, בשלב זה, מצאתי להורות על שחרור סכום של 100,000 ₪ בכל חודש מתוך הכספים המוחזקים אצל חברת לאומי כארד (להלן: גובה הסכום המשוחרר החודשי). ויובהר, לגבי כל חודש בנפרד תשחרר המחזיקה חברת לאומי כארד לידי חברת פיטקרוס פיתוח 2014 בע"מ סך של 100,000 ₪. היתרה מעל אותו סכום שקיימת באותו חודש לא תשוחרר והעיקול ימשיך לחול עליה (להלן: היתרה המעוקלת). בחודש שלאחריו לא תילקח בחשבון היתרה המעוקלת מהחודשים שקדמו לו, וישוחרר סך של 100,000 ₪ מהכספים ה'חדשים' שהגיעו לידי המחזיקה באותו חודש.

בשלב זה יעמוד גובה הסכום המשוחרר החודשי על 100,000 ₪. חברת פיטקרוס פיתוח 2014 בע"מ תגיש אישור מאת רואה החשבון של החברה על גובה דמי השכירות ומשכורות חודשיות שעל הנתבעת לשלם בכל חודש, וזאת תוך 20 ימים מהיום. בהתאם לאישור שיוגש יהיה רשאי התובע לבקש להקטין את גובה הסכום המשוחרר החודשי, ככל שיידרש.

בשונה מכספים שמוחזקים אצל חברות האשראי הגיעו לידיהן כ'צינור' בלבד להעברת כספים מאת לקוחותיה של חברת פיטקרוס פיתוח 2014 בע"מ אליה, הרי שהכספים המוחזקים אצל חברת ורינט מערכות בע"מ, מצויים אצלה כמי שמקבלת שירות וטרם שילמה בגינו. בנסיבות אלה, אין מקום להורות על ביטול העיקול שהוטל על הכספים אצל חברת ורינט מערכות בע"מ.

משכך, שאר העיקולים יעמדו בעינם ובכלל זה על ציוד, כלי רכב, כספים המצויים בידי חברות סליקה אחרות, כמו גם בידי המחזיקה חברת ורינט מערכות בע"מ, זכויות חוזיות במקרקעין וכל עיקול נוסף שהוטל.

לגבי המבקשת, הגב' אורנה חדווה, מורה על ביטול העיקול שהוטל אצל המחזיקים: לאומי כארד, ישראכרט ו-ויזה כאל וזאת כדי שלא לפגוע בפעילותה השוטפת.