בבקשתו לביצוע שטר, ציין הזוכה, כי ביהמ"ש המוסמך לדון בהתנגדות הוא בימ"ש זה, אך נמנע מלנמק קביעה זו.
החייב בבקשתו, עותר להעביר את ההתדיינות לבימ"ש השלום בנתניה, הן בשל הימנעות הזוכה מלנמק קביעתו והן בשל מקום מגוריו (כפר יונה).
תשובת המשיב מציינת, שהזוכה רשאי להגיש בקשת ביצוע בכל לשכות הוצל"פ וכי החייב רשאי לפנות אל רשם ההוצל"פ בבקשה להעביר את ההתדיינות ללשכה אחרת.
תשובת החייב חוזרת על הימנעות הזוכה מלנמק מדוע לבימ"ש בחדרה הסמכות לדון בהתנגדות ושב ומצביע על מקום מגוריו הנמצא במחוז מרכז.
שני הצדדים שוגים לחלוטין בהנמקותיהם:
ע"פ ההלכה המנחה, "...כשמדובר בשיק, המקום שנועד לביצועו הוא מקום עסקו או מקום מגוריו של הנמשך (סעיף 3(ד)(3) לפקודת השטרות [נוסח חדש]; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 59, בעמ' 76)... במקרה דנן, מקום עסקו של הנמשך הוא סניף בנק דיסקונט בקריית גת ולא ניתן לומר שהמקום שנועד לביצוע התחייבות הוא בכל סניף של כל בנק, גם אם, טכנית, ניתן להפקיד את השיק בסניפים שונים של בנקים שונים. זאת ועוד, לא ניתן לראות בסניפים אחרים של הבנק הנמשך בגדר מקומות נוספים שנועדו לקיום ההתחייבות, אלא רק בסניף הבנק שבו מתנהל החשבון שעליו נמשכו השיקים..."
בענייננו – השקים נשוא ההתנגדות משוכים על סניף בנק בנתניה.
נתניה נמצאת במחוז המרכז.
הסמכות המקומית לדון בהתנגדות - מסורה לכל בית משפט שלום, במחוז המרכז.
בהלימה להנחייתו של כבוד הנשיא, השופט אינאס סלאמה, מיום 30/06/2014, אני מורה על העברת התיק אל נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי, על מנת שינותב תיק זה, אל בית המשפט אשר ידון בהתנגדות, ע"פ מכלול שיקוליה.