ת"ט 54114-06-14 דר' חציל ב.ר.נ. בע"מ נ' קלוי קלוף בע"מ ואח'

1.בפני בקשה מטעם הנתבע מס' 3, המבקש, לקבלת אורכה להגיש כתב תביעה שכנגד על סך של 4,675,513 ₪. כתב התביעה שכנגד צורף לבקשה, ומכוון הוא כנגד נתבע נוסף – מר נתן ברנהולץ, מנהל המשיבה (להלן: "ברנהולץ"). כמו כן כולל כתב התביעה שכנגד תובעת נוספת, חברת פאר לי שיווק פירות וירקות בע"מ (להלן: "התובעת הנוספת"), לגביה הוגשה בקשה נפרדת לצירוף תובעת, מכוח סעיף 24 לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד – 1984.

2.בקשה זו הוגשה בעקבות החלטת כב' השופטת יעקובוביץ' מיום 6/12/15 (להלן: "ההחלטה"). כזכור, תיק זה החל בבקשת התובעת/המשיבה לביצוע שטר בסך של 3,456,029 ₪ ובהתנגדות אשר הוגשה על ידי המבקש (השטר הוגש גם כנגד שני גורמים נוספים, אולם חברה אחת נכנסה להליכי פירוק ואדם אחר נמצא בהליכי פשיטת רגל ולכן עוכבו ההליכים נגדם). בהחלטת השופטת יעקובוביץ ניתנה רשות להגן בלתי מותנית בתנאים במספר טענות, העיקריות מביניהן הן טענת זיוף השטר ואי התקיימותם של תנאים מקדימים להצגת השטר לפירעון, ואילו הרשות להתגונן בטענות נוספות כגון קיזוז, הנחת מחזור, ריביות מופרזות וכו', הותנו בהפקדת ערובה בסך של 1,728,015 ₪.

3.בעקבות החלטה זו הוגשה כאמור הבקשה שבפני, בתום 30 יום מיום מתן ההחלטה, אליה צורף כתב התביעה שכנגד והבקשה לצירוף תובעת. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה וזו האחרונה התנגדה ממספר טעמים. לשיטתה, חלף המועד להגשת כתב תביעה שכנגד וזאת ביום 16/3/15; עוד נטען כי הבקשה מהווה ניצול לרעה של הליכי בית משפט שכן נועדה היא לחמוק מהפקדת הערובה שנקבעה בהחלטה; נטען כי הבקשה אך נועדה לסרבל ולהאריך, בעוד שתביעת התובעת המשיבה פשוטה וקלה לבירור; נטען כי לא ניתן להוסיף תובעת נוספת או נתבע נוסף במסגרת תביעה שכנגד. המשיבה טוענת כי פתוחה בפני המבקש האפשרות להגיש תובענה נפרדת ולבקש את איחוד התובענות, אולם אין כל וודאות שכך יורה בית המשפט.

4.המבקש הגיש תשובה לתגובה וטען כי יש למנות את המועד להגשת כתב תביעה שכנגד רק ממועד מתן ההחלטה (6/12/15); שמדובר באותה מסכת אירועים וטענות ואין כל מקום לבצע פיצול; שהיעילות מחייבת את שמיעת התובענות במקשה אחת. המבקש טוען כי ניתן להוסיף תובע ו/או נתבע בתביעה שכנגד ושיקולים מערכתיים מצדיקים את מתן האורכה כמבוקש.

5. עיינתי בין היתר בבקשה לביצוע השטר; בהתנגדות שהוגשה בזמנו; בהחלטה; בכתב התביעה שכנגד שהגשתו מתבקשת; בבקשה ובתגובות לה; בהלכה המחייבת. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, ניתנת בזאת אורכה כמבוקש להגשת כתב התביעה שכנגד; יש לשלם את האגרה המתחייבת; הבקשה לצירוף תובע תועבר להחלטת המותב שידון בתובענה, לאחר שיוגש כתב הגנה שכנגד, להלן נימוקיי.

6.בהחלטה ניתנה למבקש שהות של 30 יום לביצוע ההפקדה. מרבית הטענות הכלולות בכתב התביעה שכנגד כלולות בבקשה המלאה למתן רשות להגן. לפיכך – אם היה בוחר המבקש לבצע את ההפקדה, יתכן וכלל לא היה צורך הגשת כתב תביעה שכנגד, שכן כלל הטענות שהועלו בבקשת הרשות להגן היו נדונות במקשה אחת. מכאן, שיש למנות את המועדים להגשת כתב תביעה שכנגד מיום 6/12/15, שכן רק ממועד זה התברר שלא כל הטענות ידונו ללא צורך בהפקדה. משהוגשה הבקשה ביום 6/1/16, קובעת אני כי הוגשה היא במועד.

7.אמנם מהמתואר לעיל עלול להיווצר הרושם כאילו כביכול הגשת כתב התביעה שכנגד נועדה להתחמק מתשלום הערובה שנקבעה בהחלטה. גם היא זה אכן המצב, אזי אין חולק לעובדה שהמבקש רשאי להגיש תובענה נפרדת ולבקש את איחודה עם התביעה המתבררת. אין חולק כי לאחר הגשת תובענה זו רשאית המשיבה להגיש כל בקשה שתמצא לנכון, אם סוברת היא שסיכוייה קלושים. כך או אחרת, לא ניתן לחסום את הגשת התובענה, אם בדרך של כתב תביעה שכנגד אם בדרך של כתב תביעה נפרד.

8.סבורה אני כי היעילות הדיונית אכן מחייבת מתן אורכה כמבוקש. מדובר באותה מסכת אירועים; מרבית הטענות נכללו כאמור עוד בבקשת הרשות להגן והמבקש סבר כי כלל הטענות ידונו יחדיו. מן הסתם, מדובר באותם עדים שידרשו להעיד ובאותה מסכת ראיות. יש לזכור כי משניתנה רשות להגן בלתי מסויגת בטענת הזיוף והתנאים המוקדמים, עברה למעשה התובענה לפסים של תביעה רגילה ונמצאת היא בראשיתה. כך שמבחינת לוחות זמנים לא יחול כל עיכוב בבירור ואין מדובר בפרוצדורות שונות.

9.כמו כן לא מצאתי ממש בטענה לפיה לא ניתן לצרף נתבע נוסף או תובע נוסף בכתב תביעה שכנגד. כאמור, הבקשה לצירוף תובעת חדשה טרם מוכרעת ותועבר היא למותב שידון בתיק. בכל הנוגע לצירוף ברנהולץ כנתבע נוסף בכתב התביעה שכנגד, אין הדבר כשלעצמו מונע את הגשת כתב התביעה שכנגד. שיקולי יעילות אכן מחייבים ניהול שתי התובענות במקשה אחת, וראו החלטת כב' השופט אטדגי שהוזכרה בתגובת המבקש, היפה גם לענייננו, ת"א 28148-02-11 (מח' ת"א) זואי אינטראקטיב בע"מ ואח' נ' דניאל ואח (27/10/11) [פורסם במאגרים].