ת"ט 50560-09-14 מירו נ' סוקולסקי ואח',ת"ט 16615-09-14 מירו נ' קראיס

לפניי התנגדות לביצוע שטר חוב ע"ס 50,000 ₪, שהוגש לביצוע על מלוא סכומו. המבקשת מס' 1, עושת השטר, שכרה מאת המשיב נכס מקרקעין. המבקשים מס' 2 ו-3 חתמו על השטר כערבים.

התנגדויות השוכרת והערבים הוגשו בשני תיקים שונים, ואוחדו בהסכמה.

המבקשת שכרה מהמשיב נכס בקרית ביאליק. לפי החוזה מיום 6/1/13, תקופת השכירות הינה 36 חודשים מיום 1/3/13 עד ליום 29/6/16 ודמי השכירות החודשיים הינם בסך 5,500 ₪ בתוספת מע"מ והצמדה (סעיף 7 לחוזה השכירות, נספח 2 להתנגדות). דמי השכירות שולמו ע"י המבקשת בהוראת קבע. ביום 12/8/13 חזרה הוראת הקבע (נספח ב' לתגובה), והמשיב שלח למבקשת מכתב התראה נושא תאריך 19/8/13 (נספח 3 להתנגדות). המבקשת טוענת כי הסדירה את החוב וחידשה את הוראת הקבע, אך המשיב פתח את תיק ההוצל"פ לביצוע שטר נגד המבקשים ביום 19/8/13, בו ביום ששלח את מכתב ההתראה, מבלי לתת לה הזדמנות אמיתית לתקן את ההפרה.

המבקשת טוענת כי המשיב לא הודיע לה על פתיחת תיק ההוצל"פ, המבקשת המשיכה ושילמה את דמי השכירות כסדרם, ובחודש יוני 2014 חדלה לשלם את דמי השכירות עקב קושי כלכלי. המבקשת מעידה כי מסרה למשיב שש המחאות ע"ס 3,200 ש"ל כל אחת, והמשיב קיבל אותן ועדיין לא הודיע לה על קיומו של תיק ההוצל"פ. ההמחאות היו על מחצית דמי השכירות בסך 3,250 ₪ כל אחת לזמני פרעון 10/7/14 ואילך (נספח ו' לתגובה).

ביום 16/6/14 שלח המשיב למבקשת מכתב התראה, בו התנגד להסדר שהציעה ודרש סילוק הפיגור, נענה ביום 17/6/14 כי המבקשת בקשיים כלכליים ומבקשת באופן זמני התחשבות והסדר, על כך נענתה ע"י ב"כ המשיב כי הוא מסרב לכל הסדר ועומד על פרעון מיידי של ועמידה מלאה בהסכם, בין השאר מאחר ונודע לו כי המבקשת משכירה את הנכס בשכירות משנה בניגוד להסכם (נספחים ז', ח' ו- ט' לתגובה). ביום 24/6/14 הגיש המשיב נגד המבקשת תביעה לפינוי בתא"ח 47614-06-14 (נספח 4 להתנגדות) להלן: "תביעת הפינוי"), ואז נודע למבקשת על פתיחת תיק ההוצל"פ דנן.

באותו יום חידש המשיב את הליכי ההוצל"פ, שעוכבו על ידו בחודש דצמבר 2013 לאחר שהמבקשת תיקנה את ההפרה בגין דמי השכירות של חודש אוגוסט 2013, והטיל כנגדה עיקולים והגבלות. המבקשת מצאה כי האזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה לכאורה בכתובת נכס, שמכרה עוד ביום 10/9/13 והחזקה בו נמסרה לרוכש ביום 10/10/13 (הסכם מכר לגב' שרון לביא, נספח 6 להתנגדות), ועל כן לא נודע לה על פתיחת התיק. במקביל המשיב הפקיד את ההמחאות שמסרה לו המבקשת.

המבקשת טוענת כי פתיחת התיק לראשונה לא היתה כדין מאחר ולא ניתנה לה הזדמנות לתקן את ההפרה, והיא תיקנה אותה בפועל בסמוך לכך. עוד טוענת המבקשת כי אין בסיס לסכום בקשת הביצוע, באשר למעט דמי השכירות עבור חודש אוגוסט 2013 בסך 6,557 ₪, בגינם לא כובדה הוראת הקבע, אינה חייבת ארנונה ואגרת שילוט בסך 11,067 ₪, כנטען במכתב ב"כ המשיב מיום 19/8/13 (נספח 3 להתנגדות). המבקשת צירפה אסמכתאות מעיריית חיפה על תשלומים בגין ארנונה (9,916.70 ₪) ושילוט (47.80 ₪) (נספחים 7, 8 להתנגדות). רכיב נוסף שנתבע ע"י המשיב בהגשת השטר לביצוע הינו דמי שכירות לתקופה המזערית שנקבעה בחוזה, 18 חודשים, מתוכה שולמו בפתיחת התיק 5 חודשים, ולפיכך חייבת המבקשת 13 חודשים לפי 6,557 ₪ לחודש, סה"כ 85,241 ₪, על חשבון סכום זה נכלל בבקשת הביצוע הסכום 32,376 ₪ בלבד, לאור סכום שטר החוב.

המשיב הגיש תגובה מפורטת, בה אושרו רוב העובדות, ונוספו הפרטים הבאים: המשיב פתח את תיק ההוצל"פ ביום 19/8/13 עם משלוח מכתב ההתראה מאחר והתברר לו כי הוראת הקבע בוטלה וכי המבקשת צברה חובות לעיריית חיפה מיום 1/3/13 בסך 11,067.90 ₪ (אישור עיריית חיפה, נספח ג' לתגובה). על מנת להבטיח זכויותיו ולאור חשש כי המבקשת תבריח נכס מקרקעין, שהיה בבעלותה, ושהתכוונה למכור ובכך תחבל בגביית החוב, ועל כן הגיש בקשה לעיקול בטרם מתן אזהרה (נספח ד' לתגובה). המשיב טוען כי תיק ההוצל"פ נפתח כדין ובצדק מאחר ובעת פתיחתו הפרה המבקשת את חוזה השכירות באופן מהותי, לא שילמה דמי שכירות, שנועדו לתשלום ב-10 לחודש, למרות שנתן לה התראה בעל פה לא תיקנה את ההפרה בחלוף יותר מ-7 ימים (סעיף 15.1.1 לחוזה). עם תשלום דמי השכירות לחודש אוגוסט 2013 הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ ולא פעל בו.

לאחר ההפרה השניה בחודש יוני 2014 חוזר המבקש על ההתכתבויות שצויינו לעיל בנימוקי ההגנה, ומציין כי מסירת הצ'קים הדחויים עבור מחצית מדמי השכירות כאשר הצ'ק הראשון לז.פ. 10/7/14 נועדה ל"הרדים" את המשיב וכי הצ'ק הראשון חולל בהעדר כיסוי מספיק, למרות שהמבקשת המשיכה להחזיק בנכס ולהשכירו בשכירות משנה ולקבל את דמי השכירות (הצ'ק והודעת ההחזרה נספח י' לתגובה).