ת"ט
בית משפט השלום פתח תקווה
|
37861-05-14
15/01/2015
|
בפני הרשם הבכיר :
אורן כרמלי
|
| - נגד - |
תובעים:
שלומי נרקיס
|
נתבעים:
טל שמחי
|
| החלטה |
בפניי התנגדות לביצוע שטר.
המשיב, שהוא עורך דין שנשכר לייצג את המבקש בהליך בתחום דיני המשפחה, פתח הליכי הוצל"פ נגד המבקש בגין שטרות שמסר לו המבקש לטובת שכר טרחה עבור ייצוגו, אשר חוללו.
המבקש מתנגד לביצוע השטרות מאחר שלטענתו לא סיפק המשיב מלוא השירות המשפטי עליו סוכם, ובכלל זה ייצוג בבית המשפט ו/או בבית הדין הרבני, הגשת בקשות ותגובות, תכתובות להן נדרש וכו'; וכי למעשה הפסיק את הייצוג באופן חד צדדי, וזאת אף מבלי להודיע למבקש לטענתו.
המבקש טוען כי מבירורים שערך, מדובר ב'שיטת עבודה' אצל המשיב, שלוקח שיקים מראש ומתפטר מייצוג לאחר שמגלה שהעסקה לא כדאית לו והכל בחוסר תום לב.
במסגרת חקירתו בבית המשפט העיד המבקש כי התחייב לשלם סך כולל של 12,000 ₪ בגין השירותים המשפטיים עליהם סוכם וכי סך של 3,000 ₪ נפרע אצל המשיב, בין בדרך של תשלום במזומן (2,000 ₪) ובין בדרך של פרעון אחד השיקים (1,000 ₪).
המבקש אף אישר בעדותו בבית המשפט כי סך שכר הטרחה בגינו התחייב לא פורט לתתי מרכיבים, אלא נדרש כסכום כולל בגין מלוא השירות המשפטי המגוון עליו הוסכם (עמ' 4 ש' 19 לפרוט').
המבקש טען במסגרת תצהירו (סע' 7 לתצהיר התומך בהתנגדות) כשעל עדותו חזר בבית המשפט (עמ' 5 ש' 5) כי המשיב ביצע חלק קטן מהשירות המשפטי לו התחייב כלפי המבקש על-פי הסכם שכר הטרחה ואף גרם לו לנזקים; ואולם יש לשים לב כי המבקש אינו טוען שלא ניתן כלל שירות משפטי מטעם המשיב, אלא כי היקף השירות המשפטי שניתן אינו עולה לדבריו אפילו על 10% מזה שהתחייב לו, ואף הדגיש בעדותו בבית המשפט כי משאמר "אפילו עשרה אחוז" התכוון לרוח הדברים כביטוי.
מהדברים עולה איפוא המסקנה כי המשיב התחייב ליתן שירות משפטי כולל למבקש בגינו דרש שכר טרחה כולל, שלא נפרט למרכיבים, בגובה של 12,000 ₪. עוד עולה המסקנה כי הגם שהשירות המשפטי עליו סוכם לא סופק במלואו, ואולם, המבקש העיד כי סופק שירות משפטי חלקי כשלא ידע לפרוט את שכר הטירחה המתחייב לשירותים המשפטיים הספציפיים שניתנו. טענה זו של המבקש יש איפוא לראותה כטענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.
הלכה היא כי טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אינה יכולה להוות טענת הגנה טובה בתביעה שטרית אף לא בין צדדים קרובים; וכי בנסיבות אלה למעשה אין מנוס מדחיית ההתנגדות ומתן פסק דין לטובת המשיב המאשר לו לגבות את השטר במסגרת הליכי הוצל"פ אותם פתח (ע"א 82/81 דו עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז(2) 355; רע"א 6250/98 Nordland papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מסל בע"מ, פ"ד נג(2) 274. סע' 14 לחוות דעתו של השו' ברק).
אעיר כי לכל הפחות מדובר בהלכה בעייתית. חוסר ההגיון העולה ממנה ביחס לצדדים קרובים לשטר בולט, בייחוד במובן של העדר היעילות הדיונית; שהרי ככל שעומד המבקש על דעתו כי אין מקום לשלם למשיב מלוא שכר הטרחה המתחייב בשל כשלון תמורה חלקי, הרי שמאחר שמדובר כשלון תמורה חלקי שהוא בלתי קצוב תידחה התנגדות מצד אחד, ואולם רשאי המבקש להגיש תביעת השבה כלפי המשיב מצד שני, כך שתחת התנהלות דיונית אחת בה יתבררו טענות מי מהצדדים כלפי משנהו בנוגע לאותה עסקה, יפתחו לכאורה שני תיקים בבית המשפט, שאחד מהם ידחה על אתר והשני ידון כתביעת השבה, שהוא "תיק ראי" לתביעה שנדחתה על אתר. זאת ועוד, יש בכך משום הבחנה מהתנגדות אפשרית לתביעה חוזית בעילה של כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, או אז תידון הטענה לגופה. אין בכך הגיון. בוודאי שאין בכך משום יעילות דיונית.
אשר על כן, משמדובר בטענת התנגדות מסוג כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, כאמור לעיל, אין לי אלא לדחות את ההתנגדות.
לאור האמור, משנדחתה ההתנגדות ניתן בזה פסק דין לטובת המשיב בהעדר הגנה. המשיב רשאי לשפעל הליכי הוצל"פ.