ת"ט 35500-07-14 רמיניקום בע"מ נ' דרור

המשיב הגיש התנגדות לביצוע שיק ע"ס 400,000 ₪ שנתן למבקשת.

המבקשת עתרה לדחיית ההתנגדות בלא צורך דיון, בנימוק שאינה מגלה הגנה כלשהי. המשיב הגיב, ועתה הגיבה גם המבקשת.

תגובתה זו חורגת הרבה מעבר לד' אמותיה של תגובה שניתן להגיש בשלב זה, באשר היא מעלה טענות שבעובדה מטעם המבקשת (התובעת) - טענות שמקומן לא יכירן בשלב בירור התנגדות, המבוסס לפי טיבו אך ורק על טענות המשיב (הנתבע).

אף על פי כן, הדין הוא עם המבקשת, ויש אכן מקום לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) ולדחות את ההתנגדות בלא דיון, זאת בלא להיזקק לטענות אלה של המבקשת.

בהתנגדות שהגיש, המשיב טוען כי מסר את השיק כערבות לחובות חברה למבקשת, וכי הוא עצמו - עובד שכיר באותה חברה - לא קיבל כל תמורה בעד השיק. לפיכך הוא טוען להעדר תמורה, ולאי-דרישה מהחייב העיקרי קודם לפניה לערב.

טענת העדר התמורה לא תוכל לעמוד, נוכח הוראת סעיף 27(ב) לפקודת השטרות, שכן גם לגרסתו-הוא, המשיב הוא בסך הכל בגדר "מיטיב", כפי שהמונח מוגדר בסעיף 27(א) לפקודה, והוא חב גם בהעדר תמורה.

גם אם נראה במשיב ערב, הרי טענת אי-הדרישה לא תוכל לעמוד, שכן מתוך ההתנגדות גופה, וההתייחסות בה להצעות ההסדר של החברה, שלא נענו על ידי המבקשת, נמצאנו למדים כי היתה דרישה מהחברה, היא החייב העיקרי. ברי, כי הטענה המובלעת, למיצוי הליכים קודם לפניה לערב, אינה מבוססת על הוראות הדין.

אין ממש גם בטענה הנוגעת להבדל בין סכום החוב הכולל של החברה לסכום השיק, שכן דרישת הסכום הכולל לבטח כוללת גם דרישת חלקו.

לסיכום: ההתנגדות אינה מגלה הגנה, אפוא, ודינה להידחות, אף בלא דיון.