אופל קרדן השקעות בע"מ ואח' נ' דוד שחר בע"מ

המשיבה, דוד שחר בע"מ, והמבקשת, אופל קרדן השקעות בע"מ, הן בעלות הזכויות במגרש מס' 147/1 המצוי באזור התעשייה באשקלון. בשנת 2001 אושר תשריט איחוד וחלוקה. במסגרת זאת 2.5 דונם מהמגרש השייכים למבקשת אוחדו עם מגרש אחר של המבקשת. בין הצדדים התגלעו מחלוקות ביחס לתחנת הדלק שבנתה המשיבה כאשר לטענת המשיבה תחנת הדלק נבנתה על שטח השייך לה בעוד שלטענת אופל קרדן, יש לה זכויות מעבר שונות בשטחים שבבעלות המשיבה. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, בוועדה המקומית, ועדת ערר מחוזית ובבית משפט השלום באשדוד. ביום 9.2.2017 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה וזאת במסגרת עת"מ 61450-12-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (להלן: "הסכם הפשרה").

בסעיף 4 להסכם הפשרה נקבע כי אופל קרדן תשלם לדוד שחר סך של 540,000 ₪ בצירוף מע"מ בשני תשלומים "וזאת כתשלום בגין הוצאותיה המשפטיות של דוד שחר ובגין שכר טרחת עורכי דינה בהליכים המשפטיים השונים שהתנהלו בין הצדדים". סעיף 5 להסכם מפרט את מועדי התשלום של השיקים. יצוין כי ההסכם מדבר על הסכם שיתוף פעולה בין הצדדים בכל הנוגע לאיחוד וחלוקה, העתקת קו הביוב כמפורט בסעיף 11 להסכם. כן צורף להסכם כנספח "א" "סקיצת חלוקת המגרשים בן חן שחר ואופל קרדן ע"פ הסכם הפשרה בין הצדדים".

השיקים נמסרו לדוד שחר בע"מ אשר הפקידה אותה בבית המשפט. השיקים חוללו תוך שצוין עליהם: "אין כיסוי מספיק". לפיכך נפתח תיק ההוצאה לפועל במסגרתו הוטלו עיקולים. בנושא זה ניתנה החלטת כבוד הרשם קייס נאשף ביום 19.12.2017. המבקשת הגישה התנגדות. ביום 19.2.2018 נערך דיון בבקשת ההתנגדות ובמסגרתו נחקר בחקירה נגדית נציג המבקשת מר ציקי ארביב.

טענות המבקשים הם כי בהסכם הפשרה התחייבה המשיבה להקים על חשבונה קיר הפרדה בגבול שבין המגרשים כפי שסומן בנספח "א". עוד הם מבקשים לציין כי סעיף 11 להסכם הפשרה מפרט התחייבות של המשיבה להעתיק את קו הביוב שהועבר על ידי המבקשת לשטח של המשיבה בחזרה לשטח של המבקשת. לטענתם, השיקים מושא המחלוקת: "נמסרו למשיבה עבור ביצוע העבודות בהסכם הפשרה. המשיבה ביקשה לרשום בהסכם הפשרה שכביכול שני השקים משולמים עבור 'הוצאות משפטיות' וזאת כדי להימנע מאירוע מס נוסף הקשור בהעברת הקרקעות והשבחתן" (סעיף 6 לסיכומים מטעם המבקשים).

המשיבה מציינת כי הטענות של המבקשים חסרות יסוד. בעניין זה מציינת כי בהסכם הפשרה נקבע במפורש כי השיקים הנ"ל מיועדים לתשלום הוצאות משפטיות (ראה סעיף 4 להסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין) .עוד הם מציינים כי הגרסאות של המבקשת מופרכות וזאת באשר בתחילת הדיון טענה המבקשת כי הקיר הנטען כבר בוצע וקיים (עמ' 2, ש' 2 לפרוטוקול) בעוד שבבקשת רשות להגן ציינה כי סכומי השיקים מיועדים לתשלום עבור בניית הקיר, בהקשר זה אף ציינה כי נספח "3" לתצהיר, מכתב עו"ד אברהם בר מיום 2.7.2017 מציין כי הקיר טרם הוקם (סעיף 12) בעוד שבפועל מתברר בחקירה כי הקיר כבר קיים. עוד הם מצביעים על סתירות בין מכתבים שהוחלפו בין הצדדים ובין העדות של המבקש 2.

דיון והכרעה