ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23139-08-15
12/11/2015
|
בפני הרשמת:
קרן כ"ץ
|
| - נגד - |
מבקשים:
שי כהן
|
משיבים:
אופק קפיטל אשראי עסקי בע"מ
|
| החלטה |
לפני מונחת בקשה להעברת הדיון בהתנגדות לביצוע שטר חוב מחוסר סמכות עניינית לבית הדין האזורי לעבודה התשובה לבקשה והתגובה לה.
עיקר טענות הצדדים:
חייב 5 (להלן-המבקש) טוען כי יש להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב היות וחתם על שטר החוב נחתם בתקופה בה הזוכה, המשיבה, הייתה מעסיקתו של המבקש. כאשר המבקש אינו חולק על כך כי חתם על שטר החוב, אולם, לטענתו החתימה נכפתה עליו והיוותה תנאי לתשלום שכר עבודתו אשר הולן. לכן לטענתו, יש להעביר את הדיון מכוח סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט- 1969(להלן-החוק) אשר לו הסמכות הייחודית לדון בכך במסגרת יחסי עובד מעביד ששרו בין המבקש למשיבה. כמו כן, מביא המבקש את פסק הדין של כב' השופטת תמר אברהמי כתמיכה לכך כי הסמכות הינה לבית הדין לעבודה.
המשיבה מאשרת כי אכן היו יחסי עובד מעביד בינה לבין המבקש. אולם לטענתה, יש לדחות את בקשת המבקש אשר הוגשה בחוסר תום לב, היות וחתימתו על שטר החוב הייתה לבקשת החייבים 1 ו-2 אשר אותם הכיר הכרות רבת שנים וחתימתו נבעה עקב קשרי החברות בניהם. לא זו אף זו, חתם המבקש לבקשת חייבים 1 ו2 ערבות אישית להבטחת התחייבותם של החייבים 1 ו2 כלפי המשיבה.
כמו כן, טוענת המשיבה כי גמר החשבון עם המבקש נעשה מספר ימים לאחר שחתם על כתב הערבות. ולכן, אם היה קשר בין חתימתו לתשלום שכרו לא היה חותם הוא על כתב הערבות או על שטר חוב ללא הבטחת גמר החשבון עמו.
עוד טוענת הזוכה כי על פי סעיף 24(א) לחוק אין כל קשר בין שטר החוב הנ"ל לתביעתו של החייב מכוח דיני עבודה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות החלטתי לדחות את הבקשה ולהותיר את הדיון בבית משפט השלום בתל אביב.
אין חולק כי בין המבקש למשיבה אכן התקיימו יחסי עובד מעביד. אך עילת התובענה ונושאה היה עילה שטרית ועילה חוזית. מדובר בבקשה לביצוע שטר חוב, לכן העילה שטרית ומדובר בטענות המבקש לכפיה שטענה זו הינה טענה חוזית לפי חוק החוזים המובילה לבטלות השטר לפי חוק החוזים. אין משמעות לעובדה כי המבקש טוען שהסיבה לכפיה מקורה ביחסי עובד ומעביד ואיום בהלנת שכרו. זהו עניין שאינו עיקרי ונגרר לעניין העיקרי ובימ"ש השלום מוסמך לדון בו בהתאם לסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התהשמ"ד – 1984. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה מעניק לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון אך ורק בעניינים שעילתם ביחסי עובד מעביד וכאמור בתובענה שבפני מדובר בעילה שטרית ועילה חוזית. בשל כך נמנע בית הדין לעבודה לדון בעניינים שאינם בסמכותו.
לפיכך, ההלכה בבית הדין הארצי לעבודה כי את הסמכות העניינית, והייחודית יש לפרש בצמצום ובאופן דווקני דב"ע ל/8-3 אדית ליבוביץ נ' עזבון המנוחה יוהנה פולק, פד"ע א' עמ' 119, שם בעמ' 130-132.
יתרה מזו, כאשר יש ספק של ממש בשאלת הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה יש לפרשו כנגד הקניית הסמכות, כך נקבע במופרש דב"ע נ"ד/188-3, מנחם מאור נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"ע כח' 202, בעמ' 207-208.
כמו כן, פס"ד אשר צורף ע"י המבקש איננו רלבנטי למקרה שבפני. שם נטען כי השיקים ניתנו כשכר עבודה מהמעביד לעובד. כאן השיקים לא ניתנו כשכר עבודה וכאמור לעיל ניתנו במסגרת הסכמה לפי חוק החוזים שאיננה קשורה ביחסי עובד מעביד. מדובר אך ורק בסיבה לכפיה שמקורה ביחסי עובד מעביד.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. הדיון יתקיים במועדו וכסדרו בפניי. עניין הוצאות דחיית הבקשה יישקל במועד הדיון בהתנגדות וכחלק מתוצאות הדיון בהתנגדות.
המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.
ניתנה היום, ל' חשוון תשע"ו, 12 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.
