ת"ט
בית משפט השלום נתניה
|
10161-02-15
25/06/2016
|
בפני הרשמת:
הבכירה - יפעת אונגר ביטון
|
- נגד - |
התובעת (המשיבה):
אדוויס אלקטרוניקה בע"מ
|
הנתבעת (המבקשת):
ניקול י.מ.מ גרופ בע"מ
|
החלטה |
בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע ארבע המחאות, בסך כולל 11,104 ₪, שמסרה המבקשת למשיבה, וחוללו בשל הוראת ביטול.
להתנגדות, צורפה בקשה מטעם המבקשת, בה נטען כי ההליכים ננקטו שלא כדין, משום שהאזהרה לא נמסרה כדין. לשיטת המבקשת, למדה על ההליך רק לאחר שקיבלה הודעה מהבנק בדבר עיקולים. בצירוף לאמור, העיד אהרן בנימינוב (המשמש מנהל במבקשת) שלא ידע על מכתב ב" המבקשת, לב"כ המשיבה, בדבר תיק ההוצאה לפועל. הנ"ל אישר כי אצל המבקשת עבדה אישה בשם אוקסנה וכאשר הוצג לפניו אישור המסירה החתום על ידה מיום 14.09.2014, השיב שהוא רואה אותו לראשונה.
לגופה של התביעה, טענה המבקשת כי עסקת היסוד נערכה בין חברת י.י.מ.מ בע"מ, שהיא חברה "אחות" של המבקשת, וההמחאות לא נמסרו ע"י המבקשת. על כן נטען להעדר יריבות.
עוד נטען, כי המשיבה הפרה את ההסכם עם החברה ה"אחות".
יצוין, כי עיון בהמחאות נשוא התביעה, מעלה, על פניו, שהן נמשכו ע"י חברת אילונה יזמות והשקעות בע"מ. לאור האמור נדרשה ב"כ המשיבה להודיע את עמדתה לעניין המשך ההליך, נוכח חוסר הזהות כביכול בין המבקשת למושכת ההמחאות. המשיבה הודיעה, ביום 01.06.2016, כי לאחר בדיקה יסודית ומעמיקה שערכה, עולה שהתביעה הוגשה כנגד החייבת הנכונה. אמת היא שהשיקים משוכים מחשבון חברת "אילונה יזמות והשקעות בע"מ", אולם זו שינתה שמה והיא מכונה היום ניקול י.מ.מ גרופ בע"מ, קרי: המבקשת.
המשיבה סבורה שיש לדחות את הבקשה להארכת המועד ולהורות לממש את ההמחאות. נטען כי ביום 14.09.2014, הומצאה האזהרה כדין, במענה הרשום של המבקשת ברחוב בן יהודה 1 בתל אביב לידי העובדת אוקסנה. לשיטתה, אין לקבל את טענת המבקשת שאוקסנה שימשה פקידה והאזהרה לא נמסרה לגורמים הרלוונטיים בחברה. טוענת המשיבה כי עסקינן בטענה שאין לקבלה ואף לא מצדיקה את האיחור הניכר בהגשת ההתנגדות בן כ-5 חודשים.
זאת ועוד, המבקשת לא טרחה לפרט את המועד המדויק בו נודע לה, לדבריה על ההליכים, כך שלא פירטה מהו האיחור לאשורו ומה ההצדקה לו.
המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקשת עצמה הגישה לתיק ההוצל"פ ביום 16.11.2014, את אישור מסירת האזהרה המעיד על האמור. לא זו אף זו, ב"כ המבקשת פנה בעניין התיק דנא לב"כ המשיבה בכתובים ביום 22.12.2014. נסיבות אלה מצביעות על כך שהמבקשת ידעה גם ידעה על ההליכים והמשיכה להשתהות בהגשת התנגדותה ללא כל סיבה והצדקה.
המבקשת חזרה על בקשתה להארכת המועד והיא טוענת שעל פי הנסיבות, בהן לא הועברה האזהרה לגורמים הרלוונטיים בחברה, ולאור העובדה כי האזהרה נמסרה בכתובת שאיננה כתובתה, הרי שמחמת הצדק ומחמת הדין, יש לקבל את הבקשה.
לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להארכת המועד להידחות. הוכח לפני שהאזהרה נמסרה בהתאם לתקנות ההמצאה למבקשת, כדין. המבקשת אישרה כי עובדת מטעמה קיבלה את האזהרה וחתמה על אישור המסירה.
הטענה כי אותה עובדת לא העבירה את האזהרה לגורמים המוסמכים, נטענה בסיכומים לראשונה. גם הטענה שהעובדת סיימה לעבוד אצל המבקשת לפני זמן רב, היא טענה חדשה, שבאה בעקבות הצגת אישור המסירה למנהל המבקשת בעת חקירתו הנגדית.