מדינת ישראל נ' סבוני

הנאשמת זוכתה מחמת הספק ביום 3.10.17.

להלן נימוקי הכרעת הדין

כללי

לנאשמת יוחסו עבירות של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, סיכון עוברי דרך בנסיעה לאחור בניגוד לתקנה 45(1) לתקנות התעבורה, גרימת נזק בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה וגרימת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

הנאשמת כפרה באישומים שיוחסו לה.

תמצית גרסת המאשימה המאשימה גורסת כי יש בראיות התביעה להביא להרשעת הנאשמת. הביעה מבקשת ליתן אמון בעדות בעלה של הולכת הרגל על נסיבות קרות האירוע, תגובת הנאשמת במעמד האירוע ונוכחות עדים שעדותם מאששת את גרסת התביעה בדבר אחריות הנאשמת לקרות התאונה

המאשימה מבקשת לדחות את גרסת ההגנה ולא ליתן אמון בעדויות הנאשמת ואמה.

תמצית גרסת ההגנה

ההגנה מזמינה את בית המשפט לאמץ את עדות הנאשמת לעניין נסיבות קרות האירוע בהעדר קשר סיבתי בין הימצאות רכב הנאשמת במקום האירוע לבין החבלות שאירעו להולכת הרגל.

ההגנה טענה להעדר קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין החבלה, שאירעה להולכת רגל לבין התנהגות הנאשמת בזמן האירוע.

ההגנה הפנתה לעדות הבוחנים המשטרתיים שהתקשו לקבוע באיזה אופן אירעה התאונה להולכת הרגל, הפנתה למחדלי חקירה, לקשיים העולים מעדויות עדי תביעה ובמיוחד לאלו העולים מעדות בעלה של הולכת הרגל. כמו כן הפנתה ב"כ הנאשמת למיקום החבלות בגוף הולכת הרגל ואופיין לרבות עברה הרפואי אשר מתיישבים עם מעידה ונפילה, ללא קשר עם רכב הנאשמת.

ההגנה גורסת, כי המאשימה לא הוכיחה את יסודות העבירות המיוחסות לנאשמת ואף לא את הקשר הסיבתי.