מדינת ישראל נ' קוגן

בפני בקשת ב"כ המעורב בתיק ת"ד (י-ם) לעיין בחומר החקירה המצוי בידי המשטרה וזאת מכח סעיף 1 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

לטענת המבקש המידע דרוש לו לצורך ניהול הליך אזרחי בתביעת נזיקין אשר בכוונתו להגיש.

לטענתו מסירת חומר החקירה לא יפגע בהליך הפלילי כיון שהחקירה הסתיימה וחומר החקירה נמצא בידי הנאשם.

לטענתו אי מסירת חומר החקירה פוגעת ביכולו של הנאשם לנהל את ההליך האזרחי לנוכח מצבו הפיזי והקוגניטיבי של הנאשם.

ב"כ הנאשם לא התנגד למסירת החומר.

בהסכמת המאשימה נמסרו לב"כ המעורב העתק מכתב האישום ומחקירת המעורב.

לטענת המאשימה הזכות לעיין בחומר החקירה מוקנית לנאשם ולסנגורו בלבד מכח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982.

בהתאם לסעיף 9א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, זכאי המתלונן לעיין בכתב האישום ולא בחומר נוסף המצוי בתיק החקירה.

בהקשר זה הפנה המאשימה להנחיה מספר 14.8 להנחיות פרקליט המדינה שעניינה בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק החקירה .

לטענת המאשימה לאחר בחינת הראיות בתיק ולאחר בדיקה נמצא כי חשיפת חומר הראיות בפני המתלונן וב"כ יהיה בהם כדי לפגוע בתקינות ההליך הפלילי המתנהל.

עיון

סעיף 9 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 מעגן את זכותו של נפגע עבירה לקבל עותק מכתב האישום.