ת"א 9653-10-12 מנסור ז"ל(המנוח) ואח' נ' גץ ואח'

לפני בקשת נתבע 2 לסילוק התביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות , זאת הואיל והאירוע בו מצא המנוח את מותו, אירע ביום 8/10/05 ומכאן שביום הגשת התביעה (10/10/12), חלה התיישנות.

התובעים טוענים כי מחמת מצבם הנפשי הקשה לאחר האירוע הטרגי של אובדן יקירם לא היו להם הכוחות לטפל בענייניהם, וכן כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום הכרעת הדין הפלילי שהרשיעה את נתבעים 1-6 הואיל ועד ההכרעה לא היה בידי התובעים להצביע על האשמים במותו ועל כן לא יכלו בצורה סבירה לברר את העובדות המקימות את עילת התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, דין הבקשה לדחייה, להדחות.

תקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים ולכן לכאורה התביעה התיישנה ב-7/10/12. הגשתה ב-10/10/12 מהווה איחור של 3 ימים. נראה כי במקרה המיוחד והטרגי כאן, לא יהא זה נכון וצודק לדקדק באותם 3 ימים ולדחות את התובענה נגד מי שהורשע במעורבות בתקיפה שהביאה למות המנוח. בענין זה והגם שלא הובא תצהיר, אני מקבלת את הטענה לפיה לקח זמן רק עד שהמשפחה הצליחה לאסוף כוחות להמשיך חייה ולהגיש תביעה, וכן מקובלת עלי הטענה לפיה יש להאריך את תקופת ההתיישנות בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח 1958 לפיו במקרה שנעלמו מהתובע עובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא תלויות בו, תתחיל התקופה מיום שנודעו לו העובדות. אכן עד הרשעת הנאשמים (נתבעים 1-6) או למצער סיום חקירת המשטרה והגשת כתב אישום (שלקחה יותר משלושה ימים), לא יכלו הנתבעים לפעול על מנת לברר את העובדות המקימות את עילת התביעה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה. אין צו להוצאות. כתב הגנה של נתבע 2 יוגש עד 10/8/14.

ניתנה היום, י' אב תשע"ד, 06 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.