רובין ואח' נ' שגיא

כללי

בפני תביעה כספית על סך 300,000 ₪, לפיצוי בגין ירידת ערך דירה והפסד בעקבות היעדר היתר בניה לדירה , שרכשו התובעים בבני ברק.

התובעים, בני הזוג ה"ה רובין רכשו את הדירה באוגוסט 2008.

הנתבע, עורך הדין, אשר ליווה את עסקת המכר.

טענות הצדדים

1. בבעלותם של התובעים הייתה דירה בעיר אשדוד. בשל רצונם להשתקע בבני ברק מכרו את דירתם , ולאחר חיפושים הוצעה להם דירה בבית משותף ברח' חידושי הרי"מ 5 בני ברק (להלן: "הדירה"). בני הזוג גריינמן (להלן: "המוכרים") הציגו להם את הדירה כבעלת היתר בניה, וטענו כי השכנים מסכימים שהדירה תירשם כיחידה נפרדת, כאשר מוצמדות לה זכויות הרכוש המשותף בגג שמעל הדירה. התובעים פנו לנתבע, עורך הדין שליווה את העסקה, על מנת שיאמת את דברי המוכרים, לטענתם הנתבע אישר זאת. לאחר כריתת החוזה, התברר כי אף שלא הוכנסה כל הצהרה בדבר מצבה התכנוני של הדירה, ובניגוד למצג שהציג הנתבע, הדירה נעדרת היתר בניה. בנוסף הצהירו המוכרים בחוזה, כי מכוח הסכמת כל הדיירים, הם זכאים בדרך של צו תיקון בית משותף להצמיד את הגג לדירה, ולרשום אותה כיחידה נפרדת, אך בניגוד למובטח, חסרה הסכמה של חלק מהדיירים, מה שסיכל את רישום הדירה.

    

    

2. לטענת התובעים, הנתבע הפר את חובתו להגן על זכויותיהם כרוכשי הדירה, הן בשלב המשא ומתן והן בשלב כריתת החוזה. לטענתם, הנתבע ידע בשלב הטרום חוזי כי לדירה מעולם לא ניתן היתר כדין. בנוסף, הנתבע ידע או היה עליו לדעת, כי לא כל הדיירים חתמו על המסמך לפיו ניתן לרשום את הדירה כיחידה נפרדת ועל כן לא ניתן יהיה לבצע תיקון צו בית משותף. התובעים טענו, כי מחובתו המקצועית של עורך דין להתריע בפניהם על אי החוקיות של הדירה ועל ההשלכות הכרוכות בכך, ואף להבהיר כי לא כל הדיירים הסכימו להצמדת הגג, ולהפיכתה ליחידה נפרדת בפני עצמה.

    

3. כאשר לא צלח בידי התובעים לקבל תרופה לטענותיהם כנגד המוכרים, וכאשר הבינו לטענתם כי ניסיון שכזה פוגע בהם ובמשאביהם הנפשיים, החליטו לממש את הזכויות שרכשו בדירה ומכרו אותה למר סוקולובסקי תמורת 900,000 ₪. בהסתמך על העליה במחירי הנדל"ן בארץ, טענו כי אם הייתה הדירה חוקית או אם היו נשארים הבעלים של הדירה באשדוד, הייתה כעת באמתחתם דירה בעלת שווי גבוה מהסכום הנקוב. התובעים טענו כי נזקם הממוני בעקבות עסקת הרכישה הכושלת והמכר הכפוי, נכון לאוגוסט 2012 עומד על מעל 400,000 ₪.