פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

תביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). המחלוקת בין הצדדים עוסקת הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

רקע

1. התובע, יליד X.X.1974, הנהג והמחזיק ברכב שטח מ"ר XXX (להלן: "הרכב") נפגע בתאונה ביום 29.12.2019 במהלכה נקטע קטיעה מלאה הגליל הדיסטאלי באצבע 2 בידו השמאלית הדומיננטית. בהתאם לטענת התובע (בתמצית) במועד התאונה הוא ביקש לחבר וו גרירה לכננת חשמלית שהותקנה ברכב וכאשר הפעיל את הכננת על מנת למשוך את הכבל שלה החוצה, נמשך הכבל הפוך לכיוון פְנים ואצבעו נתפסה בכננת ונקטעה (להלן: "התאונה").

2. הנתבעת היא מבטחת הרכב בפוליסת ביטוח חובה. בכתב הגנתה טענה הנתבעת, בין היתר, כי התאונה לא מהווה "תאונת דרכים" כמובנה לפי החוק.

3. מומחה שמוּנה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% בגין קטיעה של הגליל המרוחק באצבע 2 בכף היד השמאלית וכן נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין צלקת רגישה במקצת למגע בגדם באצבע 2; מומחה שמוּנה מטעם בית המשפט בתחום הכאב העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 20% וכי יש חפיפה של נכות זו עם מחצית מהנכות שקבע מומחה בית המשפט בתחום האורתופדיה בעניין הצלקת המכאיבה.

4. בדיון הוכחות שהתקיים ביום 15.7.2025 העיד בפניי התובע, חברו מר אלמוני וכן נחקרו שני המומחים שמונו מטעם בית המשפט והחוקר מטעם הנתבעת מר אליהו שדה.

5. להלן אדון תחילה בנסיבות קרות התאונה ובהמשך אבחן האם אותן נסיבות מקימות חבות בהתאם לחוק, אם לאו ובהתאמה אדון בסוגיית הנזק.

6. ההדגשות בפסק הדין אינן במקור.

    

   נסיבות התרחשות התאונה