הרשות הפלסטינית נ' גולאני

מבוא

1. לפניי בקשה מטעם הנתבע לגביית עדות בהיוועדות חזותית, דרך המכונה גם "כינוס וידאו Video Conference), ולחלופין על ידי שלוח של בית המשפט. העד שמבוקש לשמוע את עדותו בדרך זה, מר סאמי רמלאווי (להלן: העד או רמלאווי), מתגורר בירדן והוא אוחז בדרכון שהונפק לו על ידי התובעת. כפי שאפרט להלן העד חושש לחייו ככל שיאלץ לעבור בתחומי הרשות בדרכו לעדותו בבית המשפט בירושלים או בדרך חזרה.

    

2. כעולה מהחלטות קודמות שניתנו הבקשה הוגשה בגדרו של הליך אזרחי שבו תובעת הרשות הפלסטינית (להלן גם: הרשות) את הנתבע, סמיר ג'ולאני, בתביעה שטרית על סך של 14,000,000 ₪. ביסוד התובענה שיק שנתן הנתבע לתובעת, וחולל על ידי הבנק הנמשך עם הגשתו לפירעון (להלן: השיק). השיק הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבע הגיש התנגדות לביצועו, בטענה שהתובעת איננה אוחזת כשורה בשיק, וכי משיכתו נעשתה תוך כפיה ובאיומים, ושלא מתוך תשלום חוב לתובעת. מכאן נובעות טענות הנתבע להיעדרה של תמורה בעד השיק, ושימוש בו בחוסר תום לב. טענה נוספת שהועלתה היא להתיישנות.

    

3. הצדדים הגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים, והתיק קבוע להוכחות ליום 9.5.2018. לקראת ישיבת ההוכחות הגיש הנתבע בקשה שמתייחסת לשלושה עניינים שונים. החלטה בעניין שני העניינים הראשונים ניתנה ביום 16.1.2018. בגדרה של אותה החלטה לא הוכרעה הבקשה שלפני, והוצע לנתבע לצרף תצהיר של העד, שמבוקש להעיד אותו בדרך של היוועדות חזותית. הנתבע אכן הגיש מסמך, שכותרתו תצהיר, אף שזה לא אומת בדרך הקבועה בפקודת הראיות.

    

   הטענות

4. לטענת הנתבע רמלאווי עד מהותי וחשוב להגנתו, והעדתו היא בגדר "הכרח שאין בלתו" להגנתו. מסקנה זו נובעת, לטענת הנתבע, מכך שרמלאווי היה נציגה של התובעת בכל הנוגע לעסקת הנדל"ן שברקע השיק מושא התביעה, מתוקף תפקידו באותה עת כמנכ"ל משרד האוצר הפלסטיני. עסקה זו נעשתה תוך שיתוף פעולה עם גורמים של התובעת לשם "גאולת אדמות" באזור ירושלים ומניעת רכישתן על ידי יהודים, כשהנתבע משמש כאיש קשר בין התובעת, שמימנה את הרכישה לבין מוכר הקרקע. רמלאווי ייצג את התובעת והיה מעורב במגעים לקבלת כספי התובעת מהבנק הערבי. הנתבע מציין כי מפגישות שערכו הוא ובא כוחו עם רמלאווי ברבת עמון, התברר כי הוא מחזיק בנתונים מהותיים שהינם חיוניים והכרחיים להגנתו של הנתבע, והוא אף חתם על תצהיר המפרט את הידוע לו. בתצהיר זה, שאותו הגיש הנתבע, צוין בין היתר כי עסקת הנדל"ן נערכה באישור יושב ראש הרשות דאז, יאסר ערפאת, וכי בידי רמלאווי אישורים חתומים המעידים על כך, וכן כי מדובר בעסקה אחת מתוך מספר עסקאות דומות לגבי נכסים בירושלים, שערכה התובעת באותן שנים באמצעות אנשי עסקים, שרכישתם נעשתה על ידי אנשי העסקים לשם העברתם במתנה כהקדש לטובת הווקף המוסלמי. מעורבותו האישית של יושב הראש, כך הנתבע, היא שגרמה לבנק להעניק את ההלוואה בצורה חריגה ובניגוד לנהלים, בין היתר, רק בחתימת מורשה חתימה יחיד.

    

5. אשר לקושי בהבאתו של רמלאווי לעדות בישראל, נטען כי בתחומיה של התובעת העד נחשב עבריין נמלט, שכן תלוי ועומד נגדו פסק דין, שלא בוצע, בגדרו נדון בין היתר גם למאסר. מאחר ורמלאווי הינו אזרח פלסטיני, כניסתו לישראל תהיה דרך ביקורת הגבולות של התובעת ושטחי התובעת במעבר אלנבי, ולצורך קבלת היתר כניסה לישראל יצטרך רמלאווי לקבל היתר מראש ממנהלת התיאום והקישור, אליה יוכל לפנות רק כשהוא שוהה בשטחי התובעת, ולפיכך הגעתו לישראל כרוכה באופן בלתי נמנע בשהייה בשטחי התובעת. הנתבע טוען כי מאחר והתובעת נוהגת לענות אסירים ועצירים הכלואים במתקניה, הוא יהיה נתון בסכנה אם יגיע לידיה של התובעת, שצפויה לממש את פסק הדין הפלסטיני שתלוי ועומד כנגדו שבגינו נגזר עליו עונש מאסר ממושך, ולכן הוא מסרב להגיע להעיד בישראל. הוא מחדד כי רמלאווי אינו חושש ממעצר על ידי רשויות מדינת ישראל.