ת"א
בית משפט השלום צפת
|
8959-10-17
12/11/2017
|
בפני השופט:
רונן פיין
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. תיאודור גרינברג
2. מורין גרינברג
|
משיב:
גיא טל
|
| החלטה |
לפניי בקשה למתן היתר לפיצול סעדים בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (ולהלן: התקנות), באופן שיתאפשר למבקשים להגיש בעתיד תביעה כספית בגין הנזקים הנגרמים להם ע"י המשיב, מידי יום, הכל עקב פעולות הבניה אשר עשה המשיב, שלא כדין ואשר הסרתם והשבת המצב לקדמותו, מבוקשת במסגרת התביעה כאן.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו אין בנסיבות העניין הצדקה להטרידו בתביעות מרובות בגין אותה עילה נטענת ועל המבקשים לפרט אילו תביעות הם מתכוננים להגיש, או לכל הפחות, לכמת "נזקיהם" במסגרת התביעה כאן, נזק אשר הנו לכל היותר נזק בשל "עגמת נפש".
לחילופין טוען המשיב בתגובתו, כי במידה והמבקשים מתכוונים להגיש תביעה בגין נזק וחיסרון כיס בשל פעולות המשיב ברכוש המשותף בבניין, קרי בניית המדרגות נשוא התביעה, הרי שאין זהות בין העילות הנטענות ודין טענות אלה להתברר בתביעה נפרדת, בהיותן טענות הנובעות מעילה שונה מן העילה נשוא התביעה כאן.
המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבים וטענו כי בעילת התביעה כאן הנם עותרים לסעד של צו עשה, השבת המצב לקדמותו ולסעד של פיצויים, אשר שניהם נובעים מאותה עילת תביעה - עבודות הבניה של המשיב ברכוש המשותף, ללא היתר בניה, בניגוד לחוק ותוך חוסר התחשבות בהם. על כן והואיל ומועד השבת המצב לקדמותו בפועל טרם הגיע, טרם התגבשו נזקיהם.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה.
תקנות 44-45 לתקנות מורות כי יש לכלול בתביעה את כל הסעדים הנובעים מאותה עילה.
בענייננו, עילת התביעה בסעד של צו עשה והשבת המצב לקדמותו מעוגנת בטענת המבקשים בדבר פעולות הבניה של המשיב ברכוש המשותף בבניין, הכל ללא היתר ותוך פגיעה מתמשכת בהם, תוך יצירת מטרד ליחיד, כמפורט בכתב התביעה.
הדבר דומה לתביעה בעילה של הסגת גבול במקרקעין, שם מקובל לפצל הסעד העיקרי של פינוי מן המקרקעין, מן הסעד של תשלום פיצויים או תשלום דמי שימוש ראויים.
ראה גם ההלכה בעניין פיצול סעדים בתביעות המוגשות בעילה של הסגת גבול כפי שהוגשה התביעה