הרינג נ' מפעל הפיס (חל"צ)

ההליכים וטענות הצדדים

1. לפני תביעה לתשלום דמי זכייה לתובע בסך 70,000 ₪, לאחר שזכה ביום 10.3.16 בהגרלה 777 (מס' 7904) של הנתבע (להלן: "מפעל הפיס"), ואולם, בעקבות אי התאמה שהתגלתה בין ספרות תעודת הזהות של התובע (2861) לספרות שהוצפנו על כרטיס ההשתתפות בהגרלה (2681), סרב מפעל הפיס לשלם לתובע את כספי הזכייה.

2. מפעל הפיס טען כי בסעיף 8 לתנאי ההשתתפות בהגרלה המופיעים על גב טופס ההשתתפות, נקבע כי בכל מקרה של אי התאמה בין הספרות שהוצפנו בכרטיס ההשתתפות לבין פרטי תעודת הזהות של הזוכה, לא תשולם זכייה. לכן, אי התשלום נעשה בהתאם לתנאי ההגרלה.

   עוד נטען כי הדברים מקבלים משנה תוקף, לאחר שהתובע הודה בפני קצין הביטחון והממונה על מניעת הלבנת הון במפעל הפיס, מר רמי פייגלביץ (להלן: "הקב"ט"), כי טופס ההגרלה הנדון מולא על ידו טלפונית ומבלי שנכח בדוכן, בניגוד להוראות סעיף 4 להיתר שמכוחו פועל מפעל הפיס. במהלך הבירור, הודה התובע כי הוא נוהג למלא כרטיסי ההגרלה באופן דומה, והדברים עוררו חשד שסיכול הספרות אינו טעות תמימה, וכי מדובר בניסיון להלבנת הון.

   לטענת מפעל הפיס, לפי נוהל פנימי שנקבע על רקע חשש מהלבנת הון, כאשר מתגלית אי התאמה בין הספרות שהוקלדו לבין תעודת הזהות של המשתתף, משרד הפיס מחויב להעביר את הנושא לבדיקת משרד האוצר, והוא המוסמך להכריע לגבי תשלום כספי הזכייה. בהתאם, פנה הקב"ט למשטרה והעביר את ההחלטה על גביית הפרס לגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר. משרד האוצר הורה שלא לשלם לתובע את כספי הזכייה, והוא חזר על עמדתו גם בבדיקה נוספת לאחר הגשת התביעה. משכך, נטען כי ההחלטה התקבלה כדין, ובהתאם להוראות ההסכם שבין הצדדים.

3. מנגד, טען התובע כי לפי אותו הנוהל, סיכול ספרות (להבדיל משינוי הספרות) אינו מהווה "אי התאמה" אלא "טעות תמימה" כמוגדר בנוהל. לטענתו, הנוהל קובע כי כאשר מדובר ב"טעות תמימה", מפעל הפיס נדרש לשלם את כספי הזכייה, ואינו נדרש לפנות למשרד האוצר בנושא. לראיה, מצביע התובע על כך שכספי הזכייה שולמו לו בהסתמך על טופס עם סיכול ספרות, במקרה שאירע שלושה שבועות לפני הזכייה נשוא התובענה. התובע הכחיש את מעורבותו בהלבנת הון, וטען כי מפעל הפיס לא הוכיח מדוע בעניינו סיכול הספרות לא טופל כטעות בתום לב.

   התובע מכחיש בנוסף כי מילא את טופס ההגרלה באמצעות הטלפון, וטוען כי נכח פיזית בדוכן, אך ביקש מהזכיין להקליד עבורו את תעודת הזהות מכיוון שנבצר ממנו לעשות זאת בעצמו. בסיכומיו הצביע התובע על כך כי תקנון ההגרלה מאפשר למלא את כרטיס ההגרלה בעל פה, וכי מפעל הפיס לא הצביע על הוראה חוזית או חוקית האוסרת על כך.

   לבסוף טוען התובע, כי בנסיבות הענין, ההחלטה לא לשלם לו התקבלה תוך הפרת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, בניגוד לחובות החלות על מפעל הפיס כגוף דו מהותי, ויש בהתנהלות מפעל הפיס כדי להוות עשיית עושר ולא במשפט.

4. מטעם התובע הובאה עדותו, ומטעם מפעל הפיס הובאה עדותו של הקב"ט.

5. לבקשת התובע התרתי הגשת תעודת עובד ציבור מטעם משרד האוצר. בהתאם לכך הוגשה תעודת עובד ציבור החתומה ע"י מנכ"ל משרד האוצר, מר שי ראב"ד.

6. משסיכמו הצדדים את טענותיהם, ניתן פסק הדין.

   הפלוגתאות