בלום ואח' נ' פז הנדסה ובנין (1999) בע"מ

פתח דבר

1. התובעים, ה"ה דוד ולאה בלום, הם הבעלים של דירה בבניין משותף בן שמונה דירות ברח' נורדאו 44 בתל אביב (להלן: "הדירה" ו- "הבניין", בהתאמה).

    

   הנתבעת, פז הנדסה ובנין (1999) בע"מ (להלן: "פז הנדסה") היא חברה ליזמות ובניין. בעלי הדירות בבניין התקשרו עם פז הנדסה בהסכם, במסגרתו נשכרו שירותי פז הנדסה לביצוע עבודות חיזוק הבניין על פי הוראות תמ"א 38 (להלן: "הסכם התמ"א). התובעים וכן חלק מבעלי הדירות הנוספים, חתמו על הסכם התמ"א ביום 30.6.08. בהמשך, חתמו כלל בעלי הדירות בעניין על הסכם התמ"א.

    

   בהתאם להסכם התמ"א היה על פז הנדסה לסיים את פרויקט הבניה בתוך 19 חודשים ממועד קבלת היתר הבניה. היתר הבניה התקבל בחודש ינואר 2014, אך עד למועד הגשת התביעה לא הושלם הפרויקט. בחודש יולי 2015, חתמו בעלי ארבע הדירות העורפיות בבניין על הסכם נוסף עם פז הנדסה, במסגרתו התחייבה פז הנדסה לבנות בדירות העורפיות חדרי ממ"ד (להלן: "ההסכם הנוסף"). לשם הוצאתו מן הכוח אל הפועל של ההסכם הנוסף נדרש מתן היתר בניה חדש, והדבר גרם לעיכוב בהשלמת הפרויקט.

    

   תביעה זו נסובה על טענת התובעים להפרת הסכם התמ"א בידי פז הנדסה, וזאת בשל האיחור במסירת הפרויקט, שהוסתר, לדברי התובעים, מהם ומיתר בעלי הדירות בחזית הבניין.

    

    

   טענות הצדדים

    

   תמצית טענות התובעים

    

2. פז הנדסה ועו"ד האס לא עדכנו את בעלי הדירות החזיתיות בהסכם הנוסף ובעיכוב הפרויקט בגינו, וזאת בחוסר תום לב, ובניגוד להוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ז-1973.