ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
7221-09-09
02/09/2014
|
בפני השופט:
א' קיסרי
|
- נגד - |
מבקשים:
1. אורי שחר יזמות ובניה בע"מ 2. דליה שחר
|
משיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
החלטה |
המבקשים, שהם הנתבעים בתביעה העיקרית, עותרים לצו שיורה למשיב, התובע, לקיים את ההחלטה שניתנה ביום 1.11.12 (בקשה מספר 18) ("ההחלטה") שעניינה גילוי מסמכים מסוימים ועיון בהם (עתירות א' ו-ב' של הבקשה), להמציא למבקשים את "כל הציטוטים שהתקבלו אצל הבנק (המשיב) מבנקים זרים ביחס לכל עסקה שבוצעה על ידי שחר (המבקש 2)" וככל שהמשיב אינו מאתר מסמך כלשהו לזמן בחקירה את המצהיר מטעם המשיב בבקשה הקודמת.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות החלטתי לדחות את הבקשה, אף כי בעיקרו של דבר, לא מנימוקי המשיב.
אשר לעתירות א' ו- ב' של הבקשה הנוכחית, הסעד המבוקש הוא צו שיורה למשיב לקיים את ההחלטה ועל אף יריעת הטענות הנרחבת של המבקשים לא מצאתי לכך אסמכתא בסדרי הדין. התקנה הרלוונטית לעניין זה היא תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 והיא מפרטת את התוצאות האפשריות של אי מילוי צו שיפוטי בעניינים ממין זה שבפנינו אלא שהבקשה הנוכחית אינה בקשה לפי תקנה זו ולכן אין צורך להידרש לגדרי שיקול הדעת להפעלת הסנקציות המפורטות בתקנה 122 (ראו א' גורן, סדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית (2007) עמ' 191 ו- 208).
אשר לעתירה בעניין מסירת "הציטוטים" החלטתי לדחות את הבקשה על רקע טענתו של המשיב, בסעיף 33 של תשובתו, שציטוטים אינם נשמרים אצלו ולכן לא ניתן להמציאם. טענה זו מהווה לטעמי מענה מספיק לבקשת המבקשים וכשלעצמו מעורר תהייה לגבי הצורך להאריך בטענות שהרלוונטיות שלהן לא ברורה, במקום שהמבוקש אינו קיים ולכן לא ניתן להמציאו.
אני דוחה גם את הבקשה לזמן לחקירה את המצהיר מטעם המשיב. מושכלות ראשונים הם שתצהיר התומך בכתב טענות בהליכי ביניים (גילוי מסמכים, עיון בהם וכד') רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ (14.8.05) עומד לעצמו והמצהיר אינו נחקר עליו.
המבקשים גם בקשו רשות לתקן את כתב הגנתם על יסוד המסמכים שיומצאו להם אולם לא מצאתי מקום להרשות את הדבר המשיב טען, ולטעמי בצדק, שהבקשה היא בלתי מסוימת ואינה מצביעה על התיקון המתבקש ועל נחיצות מתן הרשות לעשותו.
סיכומו של דבר, הבקשה על כל עתירותיה נדחית.
המבקשים ישלמו למשיב שכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ₪.
בשולי הדברים אני מבקש להעיר שלא ניתן להשתחרר מן הרושם שהתנהלות הצדדים עד עתה הופכת את הטפל לעיקר וכתוצאה מכך נגרם עיכוב משמעותי, ומיותר, בבירור ההליך. לכן ייטיבו הצדדים לעשות אם יפעלו לקדם את הבירור הענייני של המחלוקת.