אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' ביטון ואח'

פלוני נ' ביטון ואח'

תאריך פרסום : 06/02/2024 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
71607-07-19
31/01/2024
בפני השופט:
אלדד נבו

- נגד -
תובעים:
פלוני ואח'
עו"ד ניר גשרי
נתבעים:
1. אליאב ביטון
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

עו"ד אורי ירון ועו"ד נתנאל בר אילן - בשם הנתבעים 1-2
עו"ד א. אמסלם ועו"ד קרן קציר - בשם הנתבעת 3
פסק דין
 

אירוע התאונה וטענות הצדדים

  1. המנוח, יליד X.1.1998, נפטר ביום 18.9.2018 כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.8.2018, בצומת סביון, בעת שרכב על קטנוע.

  2. התאונה התרחשה בעת שהמנוח החל בחציית הצומת, הנתבע 1 חצה את הצומת באור אדום במהירות גבוהה ופגע בו. הנתבע 1 הורשע, על פי הודאתו בגרימת מותו של המנוח ברשלנות.

  3. רכבו של הנתבע 1 היה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 2.

  4. התביעה היא תביעת עזבונו של המנוח ותביעת התלויים בו – התובעת 2 שהייתה בת הזוג שלו והתובע 3, בנם המשותף.

  5. הקטנוע עליו רכב המנוח בזמן התאונה היה בבעלות התובעת 2, ולא היה מבוטח בביטוח חובה.

  6. על כן, תביעת התלויים הוגשה כנגד נתבעת 3 – קרנית כשעילתה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה – 1975 [להלן: "חוק הפלת"ד"], ואילו תביעת העיזבון הוגשה כנגד נתבעים 1-2 ועילתה לפי פקודת הנזיקין.

  7. הצדדים חלוקים בשאלת החבות ובשאלת הנזק.

    שאלת האחריות ועילות התביעה

  8. לעניין האחריות לתאונה, העניין פשוט למדי ואין צורך להרחיב בו. נתבע 1 הורשע, על פי הודאתו בגרימת מותו של המנוח כתוצאה מרשלנותו, בכך שנכנס לצומת באור אדום וגרם לתאונה.

  9. לא הובאה כל עדות או ראיה להוכחת אשם תורם מצד המנוח ועל כן אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על נתבע 1 באופן מלא.

  10. תביעת התובעים 2-3 כנגד קרנית היא תביעה על פי חוק הפלת"ד. עליהם להוכיח זכאותם לקבלת פיצוי בהתאם להוראות החוק. אולם, כפי שהוכח במהלך המשפט, תובעת 2 הייתה הבעלים של הקטנוע עליו רכב המנוח בעת התאונה והיא התירה לו לעשות שימוש בו ללא ביטוח חובה.

    אמנם, התובעת 2 ניסתה לטעון כי המנוח היה זה שרכש את הקטנוע מכספו, אולם לא הובאה לכך כל ראיה נוספת מלבד גרסתה. עדותה נסתרה בעת שנשאלה לגבי עריכת הביטוח לקטנוע שאז טענה כי מסרה למנוח את כרטיס האשראי שלה על מנת לרכוש ביטוח חובה וסמכה עליו שיעשה זאת. נשאלת השאלה – אם הקטנוע היה של המנוח, מדוע המנוח לא היה זה שדאג לעריכת ביטוח חובה ומדוע היה על התובעת 2 לשלם מכספה לצורך כך?

    לעניין זה ראו עדותה של תובעת 2 בעמודים 9-11 לפרוטוקול.

    מסקנתי מהעדויות שהובאו היא כי התובעת 2 הייתה הבעלים של הקטנוע והתירה למנוח לעשות בו שימוש ללא ביטוח חובה כדין.

    לכן, בהתאם להוראת ס'7(6) לחוק הפלת"ד, אין לה עילת תביעה כלפי קרנית.

  11. בהתאם לקביעה זו, על נתבעים 1-2 לשלם לתובעים את הפיצוי שייפסק בתביעת העיזבון ואילו נתבעת 3 תשלם את חלקו של התובע 3 בתביעת התלויים.

    נתוני היסוד לצורך חישוב הנזק

  12. המנוח, יליד X.1.1998, נפטר ביום 18.9.2018 כתוצאה מתאונה שהתרחשה ביום 19.8.2018.

  13. התובעת 2, בת הזוג של המנוח בעת פטירתו, ילידת X.X.1993, הייתה כבת 25 במועד התאונה.

  14. התובע 3, בנם המשותף של המנוח והתובעת 2, יליד X.X.2017, היה כבן 9 חודשים במועד התאונה.

  15. המנוח היה אזרח קולומביה ושהה בארץ באשרת תייר ללא היתר עבודה.

  16. לטענת התובעת 2, המנוח החל בהליך של קבלת אישורי שהייה קבועים והיתר לעבוד, אולם ההליך נקטע עם פטירתו. לא הוגשו כל ראיות להוכחת טענה זו.

    יחד עם זאת, לאחר בחינת נסיבות חייהם של המנוח והתובעת 2, נראה כי הם קשרו את חייהם זה בזו, הם חיו וניהלו משק בית משותף, ונולד להם ילד משותף.

    מרכז חייה של התובעת 2 הוא בישראל, סבתו של המנוח מתגוררת אף היא בישראל ויש להניח כי לולא התאונה, היו המנוח והתובעת 2 נותרים לחיות ולעבוד בישראל.

  17. בכל הנוגע להכנסות המנוח בעבר, הרי שבתצהירה טוענת התובעת 2 כי עובר לתאונה עבד המנוח בעבודות מזדמנות והרוויח כ – 3,000 ₪ לחודש.

    סבתו של המנוח העידה, כי המנוח היה עוזר לה מדי פעם בעבודתה בניקיון בתים ומשרדים ובתמורה הייתה נותנת לו כ – 300 – 400 ₪ בשבוע. בעדותה בעמ' 6 לפרוטוקול חזרה על גרסתה זו.

    יחד עם זאת, לא הובאה כל ראיה לתמוך בגרסה זו.

    על כן, בהתחשב בכך שלמנוח לא הייתה אשרת עבודה ובכך שלא הובאו ראיות נוספות להכנסות כלשהן, אני קובע כי לא הוכח שלתובע היו הכנסות ממשיות עובר לתאונה.

  18. ביחס לפוטנציאל ההשתכרות של התובעת 2 והמנוח בעתיד, יש לזכור כי המנוח היה כבן 20 במותו, בטרם החל את דרכו התעסוקתית. כך גם התובעת 2 שהייתה כבת 25 בלבד והכנסותיה היו בין 6,500 ₪ ל – 7,000 ₪ בתקופות שונות.

  19. יש להניח, כי לולא התאונה, היה המנוח משתלב במעגל העבודה בישראל, ומשתכר על פני שנות עבודתו משכורת ממוצעת. כך גם התובעת 2 אשר במועד התאונה הייתה רק בתחילת דרכה התעסוקתית ויש להניח שבעתיד הייתה הכנסתה ממוצעת.

  20. לכן, חישוב ההפסדים לעתיד יתבססו על ההנחה ששכרם של המנוח והתובעת 2 בעתיד, לולא התאונה, היה השכר הממוצע במשק.

    הנזק

  21. כאמור לעיל, מדובר למעשה בעילות נפרדות, כאשר תביעת העיזבון כנגד נתבעים 1-2 היא לפי פקודת הנזיקין ואילו התביעה כנגד נתבעת 3 היא תביעת התלויים לפי חוק הפלת"ד.

  22. לכן, בכל הנוגע לתחום החופף בין שתי התביעות שהוא הפסד התמיכה בתלויים והפסדי ההכנסה של העיזבון בשנים האבודות, יש לבצע חישוב, הן של תביעת התלויים והן של תביעת העיזבון ולהפחית מתביעת העיזבון את סכום התמיכה בתלויים.

  23. לאחר מכן, מכיוון שנקבע כי התובעת 2 אינה זכאית לפיצוי לפי חוק הפלת"ד, יש לחלץ מתוך תביעת התלויים, את חלקו של התובע 3 בלבד.

  24. משנקבע לעיל, כי לא הוכח שלמנוח היו הכנסות עובר לתאונה, חישוב ההפסדים יבוצע לתקופות העתידיות בלבד הואיל ובהיעדר הכנסה למנוח, אין כל הפסד בתקופות העבר.

    תביעת העיזבון

  25. הפסדי הכנסת המנוח לפי תקופות:

    1. תקופה ראשונה – ממועד התאונה [19.8.2018] ועד היום.

      כאמור לעיל, בתקופה זו אין הפסדים ועל כן לא ייפסק פיצוי בגין תקופה זו.

    2. תקופה שניה – מהיום ועד הגיע התובע 3 לגיל 18 [21.11.2035]:

      בתקופה זו הקופה המשותפת עומדת על סך של 21,800 ₪.

      מספר הידות הוא 5 [ידת המנוח, ידת התובעת 2, ידת התובע 3, ידת משק הבית וידת החיסכון]. שווי כל ידה – 4,360 ₪.

      ההפסד החודשי הוא בסך 6,540 ₪ [הכנסת המנוח בניכוי ידת המנוח].

      ההפסד לתקופה זו הוא 6,540 ₪ X 118.7 [מקדם ההיוון] = 776,000 ₪.

    3. תקופה שלישית – בזמן השירות הצבאי של התובע 3 [22.11.35 – 22.7.2038]:

      בתקופה זו הקופה המשותפת היא בסך של 21,800 ₪.

      בתקופה זו יש 1/3 4 ידות [חלקו של התובע 3 היא 1/3 ידה]. שווי כל ידה – 5,030 ₪.

      ההפסד החודשי הוא 5,870 ₪.

      ההפסד לתקופה הוא – 5,870 ₪ X 31.63 [מקדם היוון] X 0.7 [מקדם היוון כפול = 130,000 ₪.

    4. תקופה רביעית – מיום 23.7.2035 ועד גיל 67 של המנוח [10.1.2065]:

      הקופה המשותפת עומדת על סך 21,800 ₪.

      בתקופה זו 4 ידות. שווי כל ידה הוא 5,450 ₪.

      ההפסד החודשי הוא 5,450 ₪.

      ההפסד לתקופה הוא – 5,450 ₪ X 219 [מקדם היוון] X 0.63 [מקדם היוון כפול] = 752,000 ₪.

  26. סך הפסדי הכנסת המנוח בשנים האבודות הוא 1,658,000 ₪.

  27. הפסדי הפנסיה בשנים האבודות, לפי 12.5% מהפסדי ההכנסה – 207,250 ₪.

  28. נזק לא ממוני:

    אופן פסיקת הפיצוי בגין ראש נזק זה לפי פקודת הנזיקין שונה מהאופן בו נעשה הדבר לפי חוק הפלת"ד. בעוד שחוק הפלת"ד קובע נוסחה קשיחה לחישוב הפיצוי בגין ראש נזק זה, בפקודת הנזיקין אין הוראות לדרך הפסיקה והדבר מותיר שיקול דעת רחב לבית המשפט.

    במסגרת שיקול הדעת במקרה של פטירה, יש לקחת בחשבון, בין היתר, את גילו של המנוח בעת פטירתו ואת הסבל שהיה מנת חלקו ממועד התאונה ועד שנפטר. במקרה דנן חלף כחודש ממועד התאונה ועד למועד הפטירה.

    הנתבעים 1-2 טוענים, כי יש לקחת בחשבון נתון נוסף והוא כי אילו היו פועלים המנוח והתובעת 2 כדין ודואגים לכך שהקטנוע עליו רכב המנוח היה מבוטח בביטוח חובה כחוק, הפיצוי שהיה נפסק בגין ראש הנזק הלא ממוני היה בהתאם להוראות חוק הפלת"ד והיה נמוך משמעותית מהפיצוי הנפסק במקרה של פטירת בתביעה לפי פקודת הנזיקין.

    המשמעות היא כי בפועל, תוצאת העבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי, היא רווח כספי והדבר יוצר, לטעמם, תחושה בלתי נוחה שיש לתת לה מענה.

    הנתבעים 1-2 נסמכים על דברי כב' השופט הנדל בסוגיה זו במסגרת ע"א 2591/09 אלנסארה ואח' נ' שליסל ואח'. אולם, יש לזכור כי דבריו, כפי שצוטטו, השאירו את העניין לפסיקה עתידית של בתי המשפט ולא נקבעה כל הלכה בעניין זה.

    אולם, באותו פסק הדין התייחס בית המשפט העליון [כב' השופט ריבלין] לטענה העקרונית בדבר הגבלת הפיצוי לנהג חסר ביטוח שיש לו עילה לפי פקודת הנזיקין:

    "18. הנה כי כן, המחוקק בחר שלא להטיל על משוללי העילה על פי חוק הפיצויים, התובעים לפי פקודת הנזיקין, את אותן מגבלות הקבועות בחוק הפיצויים. בחירה זו – שהיא כאמור בחירה מפורשת של המחוקק – נשענת על טעמים משלה. הטעם העיקרי הוא שבתביעה כזו, הנדונה לפי דיני הנזיקין המסורתיים, מאבד הנפגע את היתרונות שמקנה חוק הפיצויים. או אז, שומה על הנפגע להיכנס אל "'קן הצרעות'" של בירור שאלת האחריות לתאונה על-פי פקודת הנזיקין' (כדברי כבוד השופטת ש' נתניהו בע"א 483/84 "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אברהם, פ"ד מא(4) 754). בתביעה כזו, בשונה מתביעה לפי חוק הפיצויים, חשוף הנפגע-התובע, בין השאר, לטענה כי התאונה נגרמה בשל אשמו התורם (ראו: כבוד השופט ש' ברלינר בת"א (מחוזי-חיפה) 1/91 לופוליאנסקי נ' נחשון, צלטנר 1177). טענה זו יכול שתושמע גם מקום בו נוהל הליך פלילי נגד נהג הרכב הפוגע, כפי שארע במקרה שלפנינו (בע"א 2591/09): הגם שממצאיו של פסק הדין בהליך הפלילי שנוהל כנגד המערער, נתקבלו בהליך האזרחי כראיה לכאורה לתוכנם (מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971), קבע בית המשפט כי שאלת אשמו התורם של המשיב, שלא היתה רלוונטית להרשעת המערער בהליך הפלילי, תיבחן במסגרת תביעת הנזיקין בהליך האזרחי. הודגש כי המערערים זכאים לטעון ולהוכיח קיומה של רשלנות תורמת מצד המשיב לאירוע התאונה, ואין בכך סתירה לפסק הדין המרשיע בהליך הפלילי (עם זאת, לגופו של עניין ולאחר בחינת נסיבותיו של המקרה נקבע כי התאונה נגרמה בשל אשמו של המערער בלבד).

    במילים אחרות: אם בוחנים את מצבו של מי שתובע במסגרת פקודת הנזיקין, קודם מעשה, הרי שעומדים בפניו מכשולים שאינם ניצבים בפני התובע על פי חוק הפיצויים. "המקל" שחובטים בו, בשל שהפר את חובת הביטוח, כבד דיו, עד שאין לחבוט בו ב"מקל נוסף".

    נוכח דברו המפורש של המחוקק, הרי שהפיצוי בו עשוי לזכות, בנסיבות מסויימות, הנפגע משולל הזכאות לפי חוק הפיצויים, שמצליח להתגבר על המכשולים העומדים בדרכו לזכות בתביעת נזיקין – עשוי להיות גבוה מזה המשתלם לידי נפגע הזכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים. המחוקק היה ער לתוצאה זו ובחר בה. שינוי המצב המתואר, לאמור: החלת ההגבלות הנדונות על תביעה לפי פקודת הנזיקין, מצריך מעשה חקיקה. אשר על כן, כל עוד לא תוקנה החקיקה הקיימת, אין להגביל את תביעות המשיבים בהתאם לתקרות הקבועות בחוק הפיצויים – ובדין נקבע כך על ידי הערכאות הקודמות.

    על כן, במקרה זה, בהתחשב בנסיבות המקרה, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כאמור לעיל, אני פוסק לעיזבון נזק לא ממוני בסך 500,000 ₪.

  29. הוצאות אבל, קבורה ומצבה:

    את הפיצוי בגין ראש נזק זה אני פוסק באופן גלובאלי בסך של 15,000 ₪.

  30. סך נזקי העיזבון, לפני קיזוז התמיכה בתלויים, הוא 2,380,250 ₪.

    תביעת התלויים

  31. את הפסד התמיכה בתלויים יש לבצע על פי אותם עקרונות לפיהם חושב ההפסד לעיזבון אלא שבחישוב זה לא תילקח בחשבון ידת החיסכון. על כן, החישוב, לפי תקופות הוא כמפורט להלן:

    1. תקופה ראשונה – מיום התאונה ועד היום:

      כאמור לעיל, בתקופה זו אין הפסד.

    2. תקופה שניה – מהיום ועד הגיע התובע 3 לגיל 18 [21.11.2035]:

      בתקופה זו הקופה המשותפת עומדת על סך של 21,800 ₪.

      מספר הידות הוא 4 [ידת המנוח, ידת התובעת 2, ידת התובע 3 וידת משק הבית]. שווי כל ידה – 5,450 ₪.

      ההפסד החודשי הוא בסך 5,450 ₪ [הכנסת המנוח בניכוי ידת המנוח].

      ההפסד לתקופה זו הוא 5,450 ₪ X 118.7 [מקדם ההיוון] = 647,000 ₪.

    3. תקופה שלישית – בזמן השירות הצבאי של התובע 3 [22.11.35 – 22.7.2038]:

      בתקופה זו הקופה המשותפת היא בסך של 21,800 ₪.

      בתקופה זו יש 1/3 3 ידות [חלקו של התובע 3 היא 1/3 ידה]. שווי כל ידה – 6,540 ₪.

      ההפסד החודשי הוא 4,360 ₪.

      ההפסד לתקופה הוא – 4,360 ₪ X 31.63 [מקדם היוון] X 0.7 [מקדם היוון כפול = 96,500 ₪.

    4. תקופה רביעית – מיום 23.7.2035 ועד גיל 67 של המנוח [10.1.2065]:

      הקופה המשותפת עומדת על סך 21,800 ₪.

      בתקופה זו 3 ידות. שווי כל ידה הוא 7,266 ₪.

      ההפסד החודשי הוא 3,634 ₪.

      ההפסד לתקופה הוא – 3,634 ₪ X 219 [מקדם היוון] X 0.63 [מקדם היוון כפול] = 501,000 ₪.

  32. סך כל הפסד התמיכה בתלויים – 1,244,500 ₪.

  33. בתביעת התלויים ראש נזק נוסף והוא אובדן שירותי בן זוג ואובדן שירותי אב.

    1. התובעת 2, בת הזוג של המנוח, איבדה את תמיכתו למשך החיים המשותפים שהיו צפויים להם, לולא התאונה. יחד עם זאת, אין לה עילת תביעה כנגד קרנית לפי חוק הפלת"ד.

    2. התובע 3, בנו של המנוח, שנותר ללא אביו מגיל 9 חודשים, איבד למעשה את התמיכה שכל בן זקוק לה מאביו, למשך כל ימי חייו. התובע 3 אף לא זכה להכיר את אביו. בהתחשב בנסיבות מקרה זה, הפיצוי אותו אני פוסק לתובע 3 בגין ראש נזק זה הוא בסך 120,000 ₪.

       

      סיכום הנזקים בתביעת העיזבון ובתביעת התלויים

  34. הפיצוי לעיזבון לאחר ניכוי אובדן התמיכה בתלויים הוא בסך 1,135,750 ₪. על נתבעים 1-2 לשלם לתובעים סכום זה.

  35. בתביעת התלויים, הפיצוי המגיע לתובע 3 מורכב מחלקו באובדן התמיכה בתקופות השנייה והשלישית בלבד וכן באובדן שירותי אב.

    בתקופה השנייה, חלקו של התובע 3 זהה לזו של התובעת 2 ולכן הוא זכאי למחצית מסכום ההפסד בתקופה זו, כלומר – 323,500 ₪.

    בתקופה השלישית, חלקו של התובע 3 הוא 1/3 ידה כך שחלקו מסך הפסד התמיכה בתקופה זו הוא 1/4 [1/3 ידה חלקי 1/3 1] – 24,125 ₪.

    לסכומים הנ"ל יש להוסיף את הפיצוי שנקבע בשל אובדן שירותי אב ובסה"כ הפיצוי המגיע לתובע 3 בעילת הפלת"ד כנגד נתבעת 3 הוא – 467,625 ₪.

    התוצאה

  36. התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

  37. הנתבעים 1-2, באמצעות נתבעת 2, ישלמו לתובעים 2-3 1,135,750 ₪. בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 172,747 ₪ כולל מע"מ.

    חלקו של התובע 3 בסכומים אלה הוא מחצית מהסכומים.

  38. נתבעת 3 תשלם לתובע 3 סך של 467,625 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 71,125 ₪ כולל מע"מ.

  39. כספי הפיצוי שנפסקו עבור התובע 3, שהוא כבן 5 שנים במועד מתן פסק דין זה, יופקדו בחשבון נאמנות על שמו עד הגיעו לגיל 18. ניהול והשקעת הכספים ייעשה בהתאם להוראות שייתן בית המשפט המוסמך לכך.

  40. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

     

    ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ד, 31 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ