זהבי נ' רומם שפיזר ואח'

תביעה זו הוגשה במקורה על ידי המנוח, פרופ' יוסף זהבי ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר עתר לחיוב הנתבעים יחד ולחוד, בהשבת הכספים אשר הועברו על ידו לידי הנתבעים או מי מהם, ובהיקף כולל של 4,706,080 ₪.

1. בכתב התביעה נטען כי המנוח השקיע סכום של 1,252,950 דולר ארה"ב בפרויקטים שונים אשר הוצגו לו על ידי הנתבעים, וזאת על בסיס מצגים והתחייבויות אשר בדיעבד התבררו כמצגי שווא.

   על הנקוב הוספה עתירה לחיוב הנתבעים בפיצוי עונשי כמו גם בהחזר הוצאות לרבות שכ"ט עורך דין.

    

2. לטענת המנוח, הנתבעים הציגו לפניו מצגי שווא באשר למהות, מטרת ותוכן ההשקעות, תוך שהמנוח פועל על בסיס אותם מצגים ומעביר כספים בהיקפים שונים מעת לעת לחברות שונות, ותוך שמן העבר השני, הנתבעים פועלים על מנת לרוקן ולהבריח את אותם כספים מקופת החברות אליהן הועברו השקעותיו.

    

3. עוד נטען כי במשך שנים, הוצעו למנוח השקעות בתמורה לקבלת ריביות מוסכמות והשבת הקרן במועד. בהמשך, עת הגיע מועד פירעון הקרן, הוצע למנוח השבת חלק מהשקעתו, לצד שכנועו, על בסיס מצגי שווא שונים, להשקיע מחדש את הכספים במיזמים נוספים אותם הגו הנתבעים.

    

4. בדיעבד התברר כי הנתבעים הקימו חברות קש, אשר מטרתן ניתוב כספים מתוך מבנה הפירמידה אותו הגו, והכל תוך ניסיון להתגבר על קשיי נזילות אליהם נקלעו.

    

5. כתב התביעה מגולל מערכת יחסים ארוכת שנים תוך ייחוס אחריות מלאה, יחד ולחוד לשלושת הנתבעים.

   בעניינם של הנתבעים 2-3 נטען כי אלו היו שותפים, אשר פעלו יחד לצורך מימוש ההתנהלות התרמיתית כנגד הנתבע.

   עוד נטען כי חלק לא מבוטל של המגעים עם המנוח התנהל על ידי הנתבעת 2, אשר הייתה הרוח החיה, המוציאה והמביאה במערך היחסים עם המנוח. בהתייחס לנתבעת 2, אף צוין כי במהלך השנים התוודע המנוח לניסיון תרמית ממשי שלה, עת זייפה שיק שלו על דרך של הוספת ספרה לסכום המקורי ביחס אליו ניתנה הרשאתו, אלא כי המנוח, בחר למחול לנתבעת 2 על כך.

    

   באשר לנתבעת 1, עלה מתוך כתב התביעה כי המדובר בבתה של הנתבעת 2, אשר גם סייעה בידה בכל הנוגע להפעלת הלחץ על המנוח להשלים את ההשקעות בנכסים השונים, וכן מי שאל חשבונותיה האישיים הועבר חלק ניכר מכספי ההשקעה של המנוח.

    

6. הנתבעות 1, 2 ו-4 הגישו כתב הגנה במסגרתו הוכחשו כל טענות המנוח, ונטען כי המנוח היה משקיע מתוחכם אשר החזיק בכספים רבים בחו"ל ואף קיבל לאורך השנים תשלומים מהותיים בגין השקעותיו אלו, אותם הוא הסתיר בכתב תביעתו.

   הנתבעות ביקשו להדגיש כי בניגוד לנטען בכתב התביעה לא נגזלו כספיו של המנוח, וכי לנתבעת 1 לא היה כל קשר להשקעות נושא התביעה.

   עוד נטען בכתב ההגנה כי היה זה הנתבע 3 אשר הופקד על ההתחשבנות ביחס לכספי המנוח, וכי יש לראות את אמירותיו השונות למנוח כבדיה.

    

7. בעניינו של הנתבע 3 ניתן ביום 1.9.2019 פסק דין בהעדר הגנה.

   בהמשך עתר הנתבע 3 לביטולו של פסק דין זה, ולאחר קבלת עמדת המנוח נמצא לאפשר ביטולו של פסק הדין בכפוף להתקיימותם של מספר תנאים מקדמיים.

   הנתבע 3 עתר לעיון חוזר בהחלטה זו וביום 8.12.2019 נדחתה בקשתו למעט בהתייחס לסייג מוגדר. עת לא קוימו תנאי החלטתי, נותר פסק הדין כנגד הנתבע 3 על כנו.

    

8. לאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט וכן התנהלו איזה מההליכים המקדמיים בין הצדדים, הגיעו המנוח והנתבעים 2,1 ו-4 להסכמה לפנות להליך של גישור, אשר על אף שנמשך פרק זמן ארוך, לא הבשיל לכלל הסכמות.

    

9. ביום 9.1.2020 הלך המנוח לבית עולמו, ובהמשך עת ניתן צו ירושה, תוקן כתב התביעה ויורשי המנוח (רעייתו ובנו) , נכנסו לנעליו.

    

10. לתיק בית המשפט הוגשו על ידי הנתבעות מספר בקשות מקדמיות וכן התנהלו הליכים מקדמיים במשך פרק זמן לא מבוטל. בהמשך עתרו ב"כ הנתבעות להשתחרר מייצוג. ביום 2.11.2022 נמצא להתיר שחרור כאמור.

     

11. הגם אורכות רבות אשר ניתנו לנתבעות לא הוגשו על ידן תצהירי עדות ראשית.

    פעם אחר פעם נדרשתי להחלטות בעניין זה, לרבות נוכח הגשתן של בקשות התובעים למחיקת כתב הגנת הנתבעות עקב אי הגשת התצהירים.

    פעם אחר פעם ביקשו הנתבעות כי תינתן להן אורכה להגשת הראיות, ולפנים משורת הדין, עקב הרצון לנהוג משנה זהירות, ניתנו להן אורכות אלו להגשתן ראיותיהן.

    בהמשך, ונוכח חידוש ההדברות בין הצדדים, ניתנו אורכות נוספות.

    בכל אלו, למרבית הצער, לא היה כדי להועיל.

     

12. בפתח ישיבת ההוכחות אשר התקיימה בחודש מרץ 2024, עתרה הנתבעת 2 לראות בתצהירי גילוי המסמכים ותצהירי התשובות לשאלון, כתצהירי עדות ראשית מטעמן.

    הנתבעת 1 בחרה שלא להתייצב לדיון, והתובעים עתרו למתן פסק דין כנגדה כמו גם חיוב בהוצאות.

     

13. עדי התביעה, למעט הגב' מרים זהבי (אשר תצהירה הוצא מהתיק), נחקרו בחקירה נגדית על ידי הנתבעת 2. כן נחקרה הנתבעת 2.

     

14. לאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות, הוגשו סיכומי התובעים, שאז הוגשו על ידי הנתבעות מספר בקשות למתן אורכה לצורך הגשת הסיכומים.

    במסגרת הבקשה האחרונה, והרבה לפנים משורת הדין, ניתנה לנתבעות האפשרות להגשת הסיכומים עד ליום 15.2.2025. הגם כי המדובר בתקופה של למעלה מחצי שנה לאחר הגשת סיכומי התובעים, לא הוגשו סיכומי הנתבעות.

     

15. בסוף חודש דצמבר 2024, חלף הגשת הסיכומים, ובעבור חודשים ארוכים ממועד הגשת סיכומי התובעים, הוגשה לפתע בקשה בהולה מטעם הנתבעות "לצירוף מסמכים". בקשה זו נדחתה בהחלטה אשר ניתנה ביום 31.12.2024, עת נמצאה הבקשה חסרה, ולא התקיימו תנאי הוראות הדין לצורך מתן היתר חריג להגשתן של אותן ראיות מאוחרות.

     

    לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתבי הטענות, בתצהירי התובעים, בחקירות הנגדיות ובסיכומי התובעים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעות 1, ו-4 להתקבל במלואה. טעמיי להלן;

     

16. עת לא הוגשו סיכומי הנתבעות, ובכל הנוגע לתצהירי העדות הראשית עתרו הנתבעות לראות בתצהירי גילוי המסמכים ותצהיר התשובות לשאלון כתצהיריהן, ובאלו אין כדי להציג גרסה עובדתית שונה מזו של התובעים - לא נותר כמעט דבר מגרסת ההגנה.

     

    די בכך, במידה רבה מאוד, כדי להצדיק מתן פסק הדין כמבוקש על ידי התובעים.

     

17. הגם הנקוב מצאתי להוסיף ולתת את הדעת הן לראיות אשר הוגשו לתיק בית המשפט והן לחקירות העדים וסיכומי התובעים.

     

18. הסוגיה הראשונה אליה נדרשתי הינה שאלת היקף הסכומים שהועברו על ידי המנוח וייעודם.

    בהתייחס לסכום הכולל אשר הועבר לידי הנתבעים או בהתאם להנחיותיהם, נחה דעתי כי יש לאמץ, באופן מלא, את טענות התובעים, עת הוכח לפניי כי סכום זה אשר הועבר על ידי המנוח לידי הנתבעים או בהתאם להנחיותיהם, והכל על בסיס המצגים אשר הוצגו על ידם למנוח.

     

    לעניין זה לבד מעדותו הסדורה של התובע, צורפו לתצהירים ולכתב התביעה מסמכים אשר היה בהם כדי תמיכה ממשית בטענות באשר להיקף הסכומים אשר הושקעו על ידי המנוח לאורך השנים.

    ויובהר, בכלל הנספחים היה כדי לבסס תמונה עובדתית בהירה לעניין היקף הסכומים אשר הועברו. בין היתר יופנו הצדדים לנספח 25 לכתב התביעה, המהווה מסמך סיכום בין המנוח לבין הנתבעים 2-3, משנת 2009, אשר מלמד על היקף השקעה הגבוה ממיליון דולר ארה"ב. נספח 12 לתצהיר התובע המלמד על השקעה בחב' אשר עתידה הייתה להקים מלון בהיקף של 360,000 דולר לערך בשנת 2005. כן הוגשו לתיק ראיות נוספות אשר יש בהן כדי תמיכה בטיעוני התובעים.

     

19. מן העבר השני, נמצאו טענות הנתבעות, ככל שעניינן של אלו ההיקף הכספי של העברות המנוח לנתבעים – ככלליות עד סתמיות, וממילא לא הוצגה ראייה כלשהי ביחס לטענות אלו.

     

20. הסוגיה השנייה אליה נדרשתי הינה זו המתייחסת לטעמים בגינם הועברו הכספים, המצגים אשר הוצגו על ידי הנתבעים או מי מהם, והשתלשלות האירועים העובדתית.

     

21. בכתב התביעה ובהמשך במסגרת התצהירים אשר הוגשו על ידי התובעים, מפורטת בפרטי פרטים התנהלות אשר החלה בהצעה להשקעה בנכס מניב בצרפת (ובהמשך השקעות נוספות בצרפת).

     

    בהמשך, שוכנע התובע לרכוש זכויות בדירה בישראל בפרויקט אשר כונה "בית התמר" ולאחר מכן דירה נוספת, לבצע המרה של הזכויות לזכויות בפרויקט אחר בשם מלון בנימין, הקצאת מניות בחב' הנחלה במדרחוב בע"מ, הקצאה של מניות במלון בוטיק בנחלת בנימין, והשקעה בחב' concepteam ltd (להלן: "החברה האנגלית").

     

    בהמשך לאותם גלגולי השקעות, שוכנע המנוח, נוכח מצגים אשר הוצגו לו על ידי הנתבעים, להמיר את כלל השקעותיו, עד לאותה עת, למניותיה של חברה אשר הוקמה בלוקסמבורג תחת השם Concepteam S.A (להלן: "קונספטים"), אשר עתידה הייתה, בהתאם לאותם מצגים, לשמש כחב' אחזקות של חברות ישראליות הפועלות ומשקיעות בפרויקטים של נדל"ן בישראל.

     

    פרויקט הדגל של קונספטים היה פרויקט בנחלת בנימין, וזה אמור היה לכלול מספר בניינים אשר יפונו מדיירים וייבנו יחד עם הליך שימור מבנים חדשים.

    בהתאם למצגים אשר הוצגו למנוח, הוחזק ההון המונפק ונפרע של קונספטים בידי הנתבעים או מי מהם והנתבעת 1 שימשה כדירקטורית באותה חברה.

     

22. לטענת התובעים התנהלות הנתבעים לאורך השנים אופיינה בהתחייבויות חוזרות ונשנות להשבת הכספים אשר הושקעו על ידי המנוח, לרבות התחייבויות לתשואות משמעותיות מאוד, כפועל יוצא של אותן השקעות.

     

23. בבסיס תביעת התובעים הטענה על פיה הסכום הנומינאלי של הכספים אשר ניתנו לנתבעים, לא הושב, כולו או חלקו, וממילא המנוח לא קיבל לידיו את התשואה המובטחת.

     

24. גרסה עובדתית זו של התובעים נתמכה בראיות למכביר, לרבות אלו המלמדות על התנהלות מתפתחת מצד הנתבעים, לאורך שנים, ובמסגרתה הצגתן של הזדמנויות עסקיות לרבות היקף התמורה/תשואה המובטחת בגינן, בהמשך מצגים בדבר קושי/מהמורות/עיכובים ביחס לאותה השקעה, ולאחר מכן המרתה של אותה השקעה באחרת.

     

    כך לדוגמא צורפו לתצהיר התובע הסכמי השקעה, הסכמי הלוואות, תכתובת בין הצדדים, סיכומי פגישות הכוללים גם רכיבים כספיים ברורים, וכן אישורי העברות כספים מהבנקים.

     

25. הנתבעת חקרה את התובע, בנו של המנוח, ארוכות.

    אקדים ואציין לעניין אותה עדות, כי אני ערה לעובדה כי בנו של המנוח, לא היה נוכח או שותף לחלק הארי של האירועים העובדתיים נושא התביעה, וכי הוא ניזון מהמסמכים ומדברים אותם שמע מאביו.

    כן אני ערה לטענות הנתבעת בדבר היות עדותו זו בגדר עדות שמועה.

    עם זאת, ומבלי שאתעלם מנתון זה, הוספתי ונתתי דעתי לעובדה כי העד "הנכון" , הלך למרבית הצער לבית עולמו, ונותרו יורשיו.

    חלק הארי של טענות התובעים נתמכו כאמור לעיל במסמכים רבים, ומפורטים מאוד, לרבות לעניין המצגים אשר הוצגו על ידי הנתבעים, היקף הסכומים אשר הועברו, התהליך של העברת הכספים מהשקעה להשקעה, המצגים אשר הוצגו על ידי הנתבעים, או מי מהם, ותהליך העברת הכספים והפעילות מהחשבונות אליהם הועברו למחוזות אחרים.

     

    כך לדוגמא הוצגו ראיות בדבר העברות של כספים לחשבונה הפרטי של הנתבעת 1; ראיות המלמדות על המצגים אשר הוצגו על ידי הנתבעים או מי מהם לצדדים שלישיים לעניין מהות והיקף פעילות ההשקעות שלהם; תכתובת וסיכומי דיונים בין המנוח לבין הנתבעים או מי מהם העומדת בקנה אחד עם טענות התובעים באשר למהות ההשקעות, היקפן והתחייבויות הנתבעים במסגרתן.

     

    על כל אלו תיווסף חקירתה הנגדית של הנתבעת 2 עצמה, אשר התייחסות פרטנית לתוכנה תמצא בהמשך פסק הדין. אקדים עם זאת ואבהיר כי בחלק מעדותה של הנתבעת 2 היה כדי לאושש את טענות התובעים באשר למעורבותה הרחבה והברורה באירועים נושא התביעה, ובחלקה היה כדי לסתור טענות אחרות אשר הועלו על ידי הנתבעות עצמן בכתב הגנתן.

     

26. ראייה נוספת אשר היה בה כדי ללמד על דרך התנהלות הנתבעים, הינה עדותו של מר איב סלים פדידה, משקיע זר, אזרח אנגלי, אשר מתצהירו עלתה תמונה דומה מאוד של התנהלות הנתבעים 2-3 כלפיו.

    לעניין זה יוסף ויצוין כי מר פדידה הוסיף והגיש כתב תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א. 27519-05-18), במסגרתו עתר לחיוב הנתבעים 2-3 בהשבת סכום השקעה העולה על שמונה מיליון ₪.

    בכתב התביעה הועלו על ידי מר פדידה טענות להתנהלות תרמיתית של הנתבעים 2-3, כאשר לשיטתו הונו אותו הנתבעים על דרך של הצגת מצגים בדבר ביצוען של השקעות בחברות ופרויקטים של נדל"ן, הגם כי בעיקרם של אלו, לא היה תוכן, הם לא התגבשו או לא היו קיימים. חלק מהפרויקטים הנזכרים בכתב התביעה של מר פדידה, הם גם אלו אשר נזכרו בתביעה הנוכחית, וחלק מההתנהלות הנטענת במסגרת כתב התביעה הנוכחי, היא גם זו אשר מצאה ביטוי בכתב תביעתו של מר פדידה, לרבות העברת הכספים והפעילות מהחב' האנגלית לקונספטיים.

     

    מחקירתו הנגדית של מר פדידה עלה כי עלה בידו, בסופו של יום, לקבל את קרן הכספים חזרה בצירוף חלק מהוצאותיו, וזאת לא מהנתבעת אלא מבנק מרכנתיל ובשל מכתב אשראי אותו החזיק.

    לא היה באותה חקירה כדי לאיין את הדמיון בין המקרים, לרבות זהות הטענות באשר לאופן התנהלות הנתבעים בפרויקטים השונים, על דרך של קבלת מימון אשר אינו מושב על ידי הנתבעים עצמם.

    כן עלה מאותה חקירה נגדית, כי בהתייחס לתביעתו של מר פדידה ניתן פסק דין כנגד הנתבעת.

     

27. אל מול כל אלה עומדות טענות הנתבעות, אשר בעיקרן התמצו, במסגרת כתב ההגנה לשתיים מרכזיות :

    1. האחת - המנוח היה משקיע מתוחכם אשר קיבל את התמורה בגין השקעותיו לחשבונות שונים בחו"ל אלא כי לנתבעות אין גישה למידע הרלוונטי, עת כי החלק הפיננסי התנהל בין המנוח לבין הנתבע 3.

    2. השנייה – כי המדובר בהשקעות אשר לצדן סיכון, אשר למרבית הצער התממש, אלא כי לא ניתן בשל כך בלבד לחייב את הנתבעות בהשבת אותן השקעות.

        

28. כאמור, עת בחרו הנתבעות שלא להגיש ראיות, הנתבעת 1 הדירה רגליה מההליך, ובהמשך בחרו הנתבעות שלא להגיש סיכומים. מקום בו תביעת התובעים נתמכה בראיות רבות כמפורט לעיל, וגרסת הנתבעות במאומה, נמצא לאמץ את גרסת התובעים ולקבל את התביעה במלואה.

     

29. בבחינת למעלה מן הנדרש אוסיף ואתייחס בקצרה לטענות הנתבעות כדלהלן;

     

30. אני מוצאת כי שתי טענותיהן המרכזיות של הנתבעות, עומדות בסתירה זו לאחרת, ואפרט;

     

    ככל שלשיטת הנתבעות קיבל המנוח את כספו בחזרה, אין המדובר במי שהסיכון הטמון בהשקעותיו התממש, ולהיפך.

    למען הסדר הטוב אוסיף ואציין כי הנתבעות לא ביקשו להבחין בין חלקים שונים בהשקעות, אלא התייחסו לכלל הסכומים אשר הועברו על ידי המנוח על דרך של העלאתן של הטענות הכלליות אשר פורטו לעיל.

     

31. בהתייחס לטענה החלופית של הנתבעות, על פיה המדובר בהשקעתו של משקיע מתוחכם, בפרויקט בעל סיכון גבוה, אשר למרבית הצער התממש – זו אינה עולה בקנה אחד עם הראיות אשר הוצגו לעיוני, ואף לא בקירוב לכך, והכל כפי שיפורט להלן;

     

32. בניגוד לטענות הנתבעות, אין המדובר באירוע או הסכם השקעה בודד במסגרתו בחר משקיע בעל ידע ומומחיות ליטול סיכון מחושב, אלא בהתנהלות שיטתית, לאורך זמן רב, במסגרתה הוצגו לפני המנוח מצגים שונים ומתפתחים, לעניין קיומו של פוטנציאל כלכלי משמעותי בהשקעה בפרויקטים שונים , כאשר קבלתן של המניות בחברה האנגלית היא אך השלב האחרון שלהן.

     

33. הנתבעות לא הבחינו בין השקעה אחת לאחרת או בין החלטה בדבר ביצועה של השקעה לבין מתן הלוואה, ובין הרכיבים השונים של ההשקעות/הלוואות. כפי שצוין לעיל, ובהינתן מורכבות התמונה העובדתית והפיננסית, נמצאו טענות הנתבעות בכתב ההגנה ככלליות וסתמיות, עד כי אלו עומדות בעוכריהן.

     

34. למעלה מכך - אף אם היה מקום לראות בפרויקט פרטני או באיזה מהפרויקטים כפרויקט עתיר סיכונים אשר התממש, קיים פער תהומי בין אירוע במסגרתו מתממש סיכון בהשקעה, לבין אירוע אחר במסגרתו הוכח כי הכספים והנכסים אשר הושקעו באותו פרויקט, הועברו מהחברה אשר במסגרתה בוצעה ההשקעה לחב' אחרת, תוך ריקון החברה המקורית מנכסיה. למרבית הצער, התמונה העובדתית אליה נחשפתי הינה זו המלמדת כי המקרה שלפניי הוא זה המתואר בחלופה השנייה.

     

35. וחשוב מכל אלה – אף אם היה מקום לראות במכלול ההשקעות-העברות הכספים מצד המנוח לידי הנתבעים כמיזם אחד (ואין אלו פני הדברים), ואף אם היה מקום לראות במנוח כמי שנטל את הסיכון הכרוך בכך שהמיזם ייכשל (וטענה זו לא הוכחה ולא נתמכה בדבר) – ניתן היה לצפות כי הנתבעות יוכלו להציג, ולו ראייה בסיסית בודדת, המאוששת את הטענה על פיה כספי המנוח הושקעו במיזם, אך נוכח כישלונו, לא ניתן יהיה לקבל את הכספים בחזרה.

     

    עובדתית - לא אך שהנתבעות לא הציגו ראיות התומכות בגרסתן, אלא כי המסמכים שצורפו על ידי התובעים עומדים בסתירה חזיתית לטענה זו.

     

36. באופן חלקי בלבד יופנו הצדדים, לאותם מסמכים המלמדים על תהליך הקבלה והשימוש שנעשה בכספי המנוח, כמו גם העברתם מ"פרויקט" ל-"פרויקט", לרבות: נספח 1 לתצהיר התובע המלמד על כוונה מקורית להשקעה מקורית בנכס בצרפת, נספח 2 לעניין מימון רכישתה של דירה ראשונה בבניין לשימור ברח' נחלת בנימין, לרבות נספח התשלומים שנלווה לו, נספח 4 לתצהיר התובע שהוא מכתבה של הנתבעת 2 למנוח לעניין דחיית מועדי מסירת החזקה בדירה ורכישתה של דירה נוספת, נספח 6 שהוא בגדר זיכרון דברים במסגרתו וויתר המנוח על הזכות לשלוש דירות כנגד קבלתן של מניות בחב' בהקמה אשר יועדה להקים מלון, נספחים 8-9 לתצהיר התובע – פרוטוקולים של חב' הנחלה במדרחוב בע"מ ובמסגרתם הסכמה להעברת מניות לידי המנוח ובהמשך הקצאתן, נספח 13 – שהינו הסכם בין הנתבעים 2-3 במישרין לבין המנוח לעניין מתן זכויות למנוח בחב' ניהול, נספחים 14-15 שהם סיכומי פגישות או הסכמות לעניין השקעות נוספות של המנוח עם התחייבויות להחזרים עם ריביות מוגדרות; נספח 16 שהוא הסכם בין הנתבעים 2-3 המוגדרים כיזמי חברת קונספטיים בלוקסמבורג, הגם הפער שאותר בין המצגים אשר הוצגו למנוח למצב העובדתי בשטח.

     

37. מעבר לנספחים המלמדים על דרך ההתנהלות והעברת הכספים על בסיס מצגי הנתבעים או מי מהם, קיימות גם ראיות לעניין אישור הצורך בהחזר כספי המנוח לידיו, כדוגמת נספח 33 במסגרתו כותבת הנתבעת למנוח הודעה על פיה, בין היתר, היא ערה לצורך במציאת הדרך להחזר השקעותיו - עובדה העומדת בניגוד מוחלט לטענות המאוחרות בדרך נטילת סיכון כלכלי על ידו;

     

38. ראיות מהותיות נוספות הן אלו המלמדות על העברת חלק מכספי השקעת המנוח לחשבונה הפרטי של הנתבעת 1 . אני ערה לעובדה כי רק חלק מכספי ההשקעה מצאו דרכם לחשבונה הפרטי של הנתבעת 1, ואולם בהתנהלות זו כשלעצמה, היה כדי ללמד על חוסר תקינות התנהלות הנתבעים כולם, אשר ביכרו להעביר כספים אשר הוצגו ביחס אליהם מצגים באשר להשקעתם בפרויקטים כלכליים שונים, לחשבונה של נתבעת 1, אדם פרטי, מבלי שיוצגו ראיות נוספות המלמדות, ולו על השימוש שנעשה באותם כספים במסגרת הפרויקטים השונים, או השבתם לידי המשקיע.

    לעניין זה, ואף אם היה מקום לאמץ את טענות הנתבעות, או מי מהן, בדבר חסר במידע, או כישלונו של מיזם כלכלי זה או אחר (וכאמור לא הוצגו ראיות רלוונטיות ביחס לכך), ניתן היה לצפות, לכל הפחות, כי הנתבעות יוכלו להציג ראיות באשר לנתיב הכספים אשר הופקדו בחשבונה של הנתבעת 1. גם ביחס לכך, רב הנעלם על הגלוי.

     

39. לאלו מצטרפות הראיות המלמדות על פניותיו החוזרות ונשנות של המנוח לנתבעות 1-2, כמו גם התעלמותן מפניות אלו. הדעת נותנת כי מקום בו הושבו כספי ההשקעה לידי המנוח או כי להבנת הנתבעות הוא נטל סיכון כלכלי אשר למרבית הצער התממש – הן יכולות היו, בפשטות יתרה, להשיב לו כי אלו הם פני הדברים (לעניין זה יופנו הצדדים לנספחים 35-37 לתיק מוצגי התובעים).

     

40. מעבר לאותה התעלמות של הנתבעות 1-2, קיימת גם התכתובת של המנוח עם הנתבע 3, המלמדת על ניסיונות הנתבעים 2 ו-3 להטיל את האשמה והחסר בהשבת הכספים זה על כתפי משנהו (לעניין זה ראה' לדוגמא נספח 42), ומבלי שמי מהם יכחיש את דבר השקעותיו של המנוח בפרויקטים השונים.

     

41. ולכל אלו מצטרפים עדותה וחקירתה הנגדית של הנתבעת 2.

     

    אקדים סוף לתחילה ואבהיר כי מצאתי את עדותה של הנתבעת 2 כחסרה, לא קוהרנטית, זו אשר נמצאו בה בקיעים וסתירות רבות. חמור מכך, היא לא עמדה בקנה אחד עם גרסה כלשהי של הנתבעות, ונמצאו בינה לבין המסמכים אשר הוצגו על ידי התובעים במסגרת ראיות התביעה והתצהירים – סתירות מהותיות.

    עוד אציין כי נמצא ממשק חלקי מאוד בין הטענות אשר מצאו ביטוי בעדות לבין אלו אשר הועלו, ובינן לבין כתב ההגנה אשר ממילא היה דל מאוד בתוכנו, ולא צורפו אליו ולו ראשיתן של ראיות בתמיכה לגרסה העובדתית.

     

    ביחס לחקירה זו, ובבחינת המעט שמעיד על הכלל, יצוינו הנתונים הבאים:

     

    1. הנתבעות שבו וטענו לחסר במידע ובנתונים, המצויים לכאורה בידיו של הנתבע 3. ואולם, מחקירתה הנגדית של הנתבעת 2 עלה, כי חלק מאותם מסמכים מצויים או היו מצויים בידי צדדים שלישיים כגון בנק הפועלים או גופים דומים. הדעת נותנת, כי מקום בו סברו הנתבעות כי המדובר בראיות רלוונטיות, יכולות היו, בפשטות יתרה, לעתור לקבלתן. טענות הנתבעת 2 בדבר פניות שלא נענו ביחס לכך, לא נתמכו בדבר ונמצאו כתמוהות, וודאי עת ניתנה הדעת לעובדת ייצוגן של הנתבעות על ידי עורך דין מטעמן עד לשנת 2021 והעדר כל פנייה למתן צווים לצדדים שלישיים ביחס לכך (ראה לדוגמא ע' 21 ש' 6-9 לפרוטוקול הדיון).

    2. בניגוד לנטען בכתב ההגנה, בכל הנוגע להיקף הידע והמעורבות של הנתבעת 2 בנושאים הפיננסיים (ראה לדוגמא סעיף 2.4.3 לכתב ההגנה), מתוך חקירתה הנגדית עלה כי המדובר במי שהייתה מעורבת, עד דק, בכל אחת ואחת מהסוגיות בפרויקטים השונים אשר בהתייחס אליהם התבקשה השקעתו של המנוח.

    3. עת עומתה הנתבעת 2 עם טענות ומסמכים שונים אשר הוגשו לתיק בית המשפט, נמצאו תשובותיה ביחס לסוגיות אלו כחסרות, ואלו אשר המשקל הראייתי אשר ניתן היה לייחס להן, מוגבל, מאוד.

       כך לדוגמא טענה הנתבעת 2 במסגרת חקירתה הנגדית, כי לחב' הנחלה במדרחוב בע"מ לא היה כל נכס ופעילותה הייתה מנהלתית בלבד לצורך פינוי דיירים (ע' 21 ש' 34, ע' 22 ש' 1). בהמשך הוצג תצהירה של הנתבעת 1 במסגרת הליכי פירוק חב' הנחלה במדרחוב בע"מ, ממנו עלה כי לחברה זו לא הייתה מעולם פעילות (ת/2).

       אלא כי בסתירה לת/2 ובניגוד לעדותה של הנתבעת 2, הוצגו לפניי מסמכים המלמדים על הקצאת מניות למנוח בחברה זו, משלוח הודעה למנוח בשנת 2003 בדבר אותה הקצאה, הצגתה של התחייבות לתשלום של 10% ריבית שנתית דולרית בגין כספים שהושקעו על ידי משקיעים וחשוב מכל אלה – קבלת הסך של 395,000 דולר מהמנוח כהשקעה באותה חברה בדיוק (ר' נספחים 10-11 לכתב התביעה).

       עת עומתה הנתבעת עם פערי הגרסאות והמסמכים טענה כי המנוח היה מודע לכך שהשקעתו בחב' זו היא בבחינת שלב מעבר זמני, אולם על אף אמירות אלו, לא הוצגו על ידי הנתבעות ראיות כלשהן המלמדות על השימוש אשר נעשה בכספי ההשקעות או להיכן הועברו אותן "השקעות זמניות".

        

       דוגמא נוספת נמצאה בטענות הנתבעת 2 במסגרת חקירתה הנגדית, על פיהן היה טעם בהשקעתו של המנוח בחברות וזאת בשל הרצון לשלם לדיירים עבור פינוי במבנה זה או אחר, וכל זאת עת כי אותו פינוי של כלל הדיירים היה מניב את קידומו של פרויקט בנייה באזור.

       אלא כי הנתבעת לא הציגה הסכמים עם אותם דיירים, לא הציגה אינדיקציה לרכישת הנכסים, ואף אישרה כי הזכויות לא נרשמו על שמה או על שם חברה כלשהי (ע' 25 ש' 25 לפרוטוקול הדיון).

        

    4. ב"כ התובעים, ביקש פעם אחר פעם, במסגרת החקירה הנגדית, להתחקות אחר כספי המנוח, אך זאת ללא הצלחה.

       בכל פעם ביקשה הנתבעת 2 לציין כי היה זה המנוח אשר ביקש כי השקעותיו יועברו לצורך מטרה/ייעוד אחר, אך ביחס לכל אלו לא הוצגו מסמכים בסיסיים רלוונטיים, ולבסוף אף הוסיפה הנתבעת 2 וציינה כי להבנתה הועברו כספים לצורך השקעה בנכסים בניו יורק, אלא כי טיעון עובדתי זה לא מצא אזכור כלשהו, ולו בכתב הגנתן של הנתבעות, וממילא לא נתמך בראייה כלשהי.

        

       ובכל הנוגע לאותן השקעות, לא התקבלו מהנתבעת 2 תשובות ברורות המלמדות על מקורו של הפער בין המצגים אשר הוצגו למנוח לצורך קבלת הכספים אל מול הנקוב במסמכים אחרים אשר נערכו על ידי או על פי הנחיית הנתבעים והמלמדים על שווי כלכלי שונה של החברות ותכלית שונה של פעילותן.

       כך לדוגמא נטען על ידי הנתבעות, כי המנוח השקיע, השקעה לגיטימית בהיקף משמעותי, בחברות אשר היה להן שווי כלכלי. אלא כי מן העבר השני הוצגו ראיות כדוגמת ת/3, שהוא מאזן בוחן לסוף חודש ספטמבר 2008, המכוון למסקנה על פיה לחברה יתרת זכות של 200 לירות סטרלינג.

       דוגמא נוספת לפער בין השקעותיו בפועל של המנוח לפעילות העסקית בשטח, הינה זו אשר באה לידי ביטוי במוצג ת/4, ממנו עולה כי קונספטים אנגליה חדלה מפעילות בתחילת שנת 2012, אולם השקעתו של המנוח באותה חברה בוצעה בהמשך אותה שנה. טענות הנתבעת 2 בחקירה הנגדית על פיהן הועברה פעילותו של המנוח ל"פרויקט אחר" לא נתמכה בדבר.

        

       אין אני מתעלמת מטענות הנתבעת 2 בדבר קיומו של פוטנציאל עסקי, על בסיסו, לשיטתה, היה טעם בהשקעות מצדם של משקיעים שונים לרבות המנוח. אלא כי גם לשיטתה של הנתבעת 2, אין עסקינן בחב' הזנק המפתחת מוצר, אלא בשאלת רכישתן של זכויות במקרקעין (גם אם הכוונה להשבחה עתידית או בנייה מאסיבית) ולכל הפחות היה עליה להציג ראיות בדבר ביצוע אותה רכישה, או קבלה של זכויות כלשהן, ולו חוזיות. דבר מאלו לא הוצג.

        

42. גם טענת הנתבעות, על פיהן הנתבע 3 היה אחראי על ההיבט הפיננסי של הפעילות, נמצאה על ידי כטענה אשר קיים קושי מהותי לאמצה וזאת משלושה טעמים מרכזיים:

    1. לא הוצגה ראיה כלשהי אשר היה בה כדי תמיכה בטענות אלו.

    2. הנתבעת 2 הציגה עצמה כיזמית נדל"ן עם ניסיון ארוך שנים, ומי שהיא בעלת ידע משמעותי בתחום. כ-כזו, ניתן וראוי היה לצפות כי תדע, ולו מידע בסיסי הנוגע לפעילות הפיננסית של הפרויקטים השונים, לרבות היקפי השקעה נדרשים, עלות ורווח צפוי.

       כך לדוגמא השיבה הנתבעת 2 עצמה, במסגרת חקירתה הנגדית, כי היא עסקה בפרויקט הנדל"ן במשך 22 שנה, המדובר בפרויקט חייה, והיא השקיעה בו את כל כספה וזמנה (ע' 21 ש' 16-17 לפרוטוקול). אדם המשקיע עשרות שנים מחייו בפרויקט כמו גם את כל ממונו, ומחזיק גם באותו היקף זכויות כמו שותפו – לא יכול להוסיף ולטעון כי אינו יודע מאומה בכל הנוגע להיבטים הכספיים של אותו פרויקט.

       אני ערה לטענות הנתבעות לעניין אובדן המסמכים, ואולם, אף אם היה מקום לקבל את טענותיהן ביחס לכך, כמו גם לעניין היקף מעורבותן של הנתבעות 2-3 בניהול הכספי של הפרויקטים השונים, נהיר כי הנתבעות יכולות היו להציג גרסה עובדתית המתייחסת לאופן השקעת הכספים כמו גם לתמוך טענותיהן אלו במסמכים המצויים או אשר היו מצויים בידי צדדים שלישיים כגון רואה החשבון, בנקים וכיוצא באלו.

       העדרם של אותם מסמכים – זועק, וטענות הנתבעת 2 על פיהן ביקשה לקבל מסמכים אלו, לא נתמכה ולו בראשיתה של ראייה.

    3. מעבר לכל אלה קיימות הראיות אשר הוצגו על ידי התובעים, המלמדות לא אך על מעורבות עמוקה של הנתבעות בסוגיות הפיננסיות, אלא על הובלת השיח, יחד עם הנתבע 3, בצוותא חדא, אל מול המנוח, ואפרט;

       חלק הארי של נספחי תצהירו של התובע, חתומים על ידי הנתבעים ומלמדים על הצגתם של מצגים לעניין פוטנציאל ההשקעה של המנוח בפעילויות נדל"ן שונות.

       הגם טענות הנתבעת כי אינה יודעת/מודעת לנעשה עם הכספים, היא ידעה לציין, כבר בתחילת חקירתה הנגדית את היקף החוב הנטען על ידי בנק לפיתוח ותעשיה, כמו גם את העובדה כי בעזרתה הופחת שיעור החוב באופן דרמטי (ע' 21 ש' 8-10 לפרוטוקול הדיון). הדעת נותנת כי מקום בו היה הנתבע 3 לבדו, אחראי להיבט הפיננסי, לא יכולה הייתה הנתבעת 2 להביא לתוצאה פיננסית אשר היא רואה אותה כמשמעותית.

        

43. סוגיה נוספת אשר בלטה בחקירתה הנגדית של הנתבעת 2 , היה ניסיונה, פעם אחר פעם, להרחיק עצמה מכל אלמנט של התחשבנות בין הצדדים, תוך שהיא מפנה אצבע מאשימה כלפי הנתבע 3. מצאתי קושי מהותי לאמץ טענותיה של הנתבעת 2 בעניין זה, עת לא הוצגו ראיות אשר היה בהן כדי ללמד על חלוקת תפקידים מסוג זה בינה לבין הנתבע 3, והמסמכים אשר צורפו לראיות התובעים לא תומכים בטענותיה אלו. כך לדוגמא נספח 25 לכתב התביעה – זכרון דברים אשר נשלח על ידי החב' האנגלית בשנת 2009 למנוח, כולל בחובו פרטים כספיים רבים, לרבות אישור בדבר השקעתו של המנוח בחברה בהיקף של למעלה ממיליון דולר ארה"ב, כמו גם תוספות בכתב ידה של הנתבעת 2.

    באופן דומה יופנו הצדדים לנספח 29 לכתב התביעה שהוא מסמך אשר בכותרתו מוצגים הנתבעים 2-3 יחדיו כבעלי המניות בהתקשרות עם המנוח, ללא הבחנה כלשהי ביניהם.

    לכל אלו גם תיווסף העובדה כי במקום בו סברה נתבעת 2 כי תשובות שונות הנוגעות למצב הפיננסי יכולות לשרת את גרסתה הנוכחית, נמסרו על ידה פרטים אשר ספק באם אדם שאינו מעורב בצד הפיננסי של הפרויקט, היה מודע להם.

     

44. חלק לא מבוטל מטענות הנתבעת הן טענות אשר ראוי ונכון היה לתמוך אותם במסמכים. הגם כי ההליכים המקדמיים בתיק זה התארכו מאוד, והגם כי הנתבעות הגישו תצהירי גילוי מסמכים אשר צורפו לתיק, אותם מסמכים אשר לכאורה יכולים היו לתמוך בגרסה החדשה והמפתיעה, אשר מצאה לה ביטוי במסגרת עדותה, לא צורפו ולא הוגשו.

    למעלה מכך, גם עדים אשר הנתבעות יכולות היו לזמן לעדות בבית המשפט לא זומנו. כך לעניין רואה החשבון אשר ליווה את פעילות הנתבעות, וכך לעניין הנתבעת 1 עצמה.

     

    הנתבעת 1

     

45. במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעות כי הכללתה של הנתבעת 1 בהליך נעשתה באופן מלאכותי, עת לא היה לה כל קשר להשקעות המדוברות והתביעה כנגדה אינה אלא ניסיון שקוף להפעיל לחץ על אמה. (ראה סעיף 2.4.7 לכתב ההגנה).

     

46. הגם טענה זו של הנתבעות, בחרה הנתבעת 1 שלא להתייצב לאיזה מהדיונים, להגיש תצהיר כלשהו או לספק גרסה עובדתית השונה מזו שהוצגה על ידי התובעים. די בכך על מנת לבסס את המסקנה על פיה זנחה הנתבעת 1 את הגנתה, על כל המשמעויות המשפטיות הנובעות מכך.

     

47. מן העבר השני הוצגו על ידי התובעים מספר לא מבוטל של ראיות המלמדות על מעורבותה של הנתבעת 1 באירועים נושא התביעה, כמו גם על חבותה, יחד ולחוד, עם הנתבעת 2.

     

    כך לדוגמא צורפו לתצהירי התובעים המסמכים הבאים :

    • קבלה זמנית המאשרת קבלת הסך של 636,000 ₪ לידי קונספטיים וזאת באמצעות הנתבעת 1 המאשרת את קבלת הכספים ביום 11.12.2014 (נספח 30 לתצהיר התובע).

    • אישורי העברות כספים מהמנוח לחשבונה של הנתבעת 1 – נספח 31 לתצהיר התובע.

    • פניות בכתב של המנוח ובאי כוחו לנתבעת 1 לרבות לעניין מעורבותה בחברות, אשר לא הוכחשו על ידה (נספחים 37-39 לתצהיר התובע).

       

      וביחס לאותם כספים ואותן העברות, זועקת העדרה של כל גרסה סדורה או הצגתן של ראיות, מצד הנתבעת 1, המלמדת על מה שנעשה באותם כספים.

      ביחס לאלו, בחרה הנתבעת 1, בחירה מודעת, שלא לפרט מה עלה בגורל אותם כספים, ושלא להמציא מסמכים בסיסיים הנוגעים לאותם חשבונות (כדוגמת תדפיסי בנק), וכל זאת , הגם כי מדובר בחשבונה הפרטי ובמידע המצוי ברשותה או לכל הפחות ברשות הבנק.

      גם פניות התובעים לקבלת מידע מהנתבעת 1 לא הניבו פני, ובחוסר המעש והשתיקה של הנתבעת 1, אני מוצאת לראות כדי אמירה ברורה וחדה, באשר למעורבותה כמו גם חבותה כלפי התובעים.

       

48. משמעותית מאלו הייתה חקירתה הנגדית של הנתבעת 2 ממנה עלה כי לשיטתה, הנתבעת 1 הייתה שותפתה לרעיון הנדל"ני וזאת עוד קודם שהנתבע 3 היה מעורב בפרויקט.

    עוד אישרה הנתבעת 2 כי הנתבעת 1 הייתה דירקטורית בחלק מהחברות בקבוצה, לרבות ובמיוחד בחב' האחזקות בלוקסמבורג (לעניין זה ראה עמוד 22 שורות 17-31 לפרוטוקול הדיון).

     

49. גם בהיקף ומשך מעורבותה של הנתבעת 1 בחב' השונות אשר ביחס אליהן התבקשה השקעתו של המנוח, הנלמדת גם מהמסמכים השונים החל משנת 2002 ועד לשנת 2023, היה כדי לחזק את המסקנה על פיה המדובר בבעלת דין רלוונטית, החבה כלפי התובעים, חבות ישירה (לעניין זה ראה חקירתה הנגדית של הנתבעת 2 כמפורט לעיל, כמו גם מוצג ת/2 – שהוא תצהיר פירוק מרצון החתום על ידי הנתבעת 1 בשנת 2023).

     

50. ויודגש; אני ערה, עד מאוד, לעובדה כי הרוח החיה בפרויקט, המוציאים והמביאים, היו דווקא הנתבעים 2-3. אין אני מתעלמת מכך. כן אני ערה לעובדה כי הראיות בתיק זה מלמדות כי רק חלק מכספי המנוח הועבר באופן ישיר לחשבונה הפרטי של הנתבעת 1.

    ואולם, מקום בו כיהנה הנתבעת 1 כנושאת משרה בחברות השונות, לרבות חב' האחזקות, אשר אליהן הועברו כספי המנוח, ועת כי עדת ההגנה היחידה אישרה, במפורש, כי המדובר במי שהייתה מעורבת במיזם מראשיתו, הכספים מושא התביעה נעלמו מהחשבונות השונים ולא הונחו לפניי ראיות כלשהן המלמדות כי ידה לא הייתה במעל, לא נותר אלא לראותה כמי שהתנהלותה היוותה תנאי בלעדיו אין להתנהלות הנתבעים 2-3, שיתפה עם הנתבעת 2 פעולה באופן מלא ומי שיש לראות כזו אשר חבה במלוא החוב כלפי התובעים, יחד ולחוד עם הנתבעים האחרים.

     

51. בהתייחס לסכום התביעה אציין כי למעט הכחשה כללית במסגרת כתב ההגנה, לא הוצגו על ידי הנתבעות ראיות כלשהן מכוחן ניתן היה לסתור את טענות התובעים לעניין היקף סכומי ההשקעה, ומן העבר השני הוצגו על ידי התובעים מסמכים וראיות רבות אשר היה בהם כדי תמיכה בגרסה העובדתית, לרבות לעניין סכום התביעה.

     

    סיכום ומסקנות

     

52. הראיות בתיק זה מלמדות על היכרות רבת שנים בין המנוח לבין הנתבעים 2-3, אשר הביאה את המנוח להשקיע לאורך השנים סכומים ניכרים במיזמים וחברות שונות, בהתאם למצגים ונתונים אשר הוצגו לו על ידי הנתבעים.

    פעם אחר פעם הוצגו למנוח מצגים המתייחסים הן לקשיים או העיכובים הנוגעים להשקעתו העכשווית של המנוח, והן לפוטנציאל של המרת השקעתו בהשקעה עתידית, תוך חיובו בהוספה/הרחבה של סכומי ההשקעה, לצורך כניסתו למיזמים חדשים, עד כי הסכום הכולל אשר הושקע על ידו עמד על סך של כ- 1,252,950 $.

    לא היה בכלל המסמכים והנתונים אשר הוצגו לפניי כדי ללמד על כי המנוח ידע, או יכול היה להיות מודע, לפערים העצומים שבין המצגים אשר הוצגו לפניו לבין תמונת המציאות.

     

53. למעלה מכך, מהראיות בתיק זה ניתן היה להתרשם כי מצגי השווא והנתונים החסרים לא הוצגו אך לפני המנוח, אלא גם לפני צדדים שלישיים, כאשר רק בדיעבד, התברר לכולם כי הנתבעים בחרו לצייר בפניהם תמונה כלכלית ועובדתית אשר למרבית הצער לא היה בינה לבין המציאות, כמעט כל קשר.

     

54. כך הושקעו על ידי המנוח כספים ברכישתו של נכס מקרקעין, בהמשך בחברת הנחלה במדרחוב בע"מ הגם כי הראיות מלמדות כי לא נרכש נכס כלשהו על ידי אותה חברה. בהמשך הוצגו מצגים בעניינה של חברה אשר לכאורה תפעל להקמתו של מלון בוטיק ובהמשך, הושקעו כספים בחברה האנגלית בשל מצגים לקידומו של פרויקט בנחלת בנימין, אלא כי בדיעבד התברר כי אף ביחס לחברה זו לא נרכשו זכויות במקרקעין כלשהם בישראל.

    אל מול אלו עמדו התקשרויות הנתבעים או חברות בשליטתם עם צד שלישי לעניין הקנייתן של זכויות בחב' קונספטיים בלוקסמבורג ומתן אופציה לרכישת הזכויות במבנים בנחלת בנימין, ימים ספורים קודם לביצוע השקעותיו של המנוח.

    לבסוף, שוכנע המנוח להמיר השקעותיו בחב' קונספטיים, תוך הצגתם של מצגי שווא באשר להתכנות קידום ומימוש הפרויקט, היקף הנכסים או הזכויות המוקנות לאותה חברה, כמו גם סטאטוס המגעים מול צדדים שלישיים (לעניין זה ראה נספח 25 לכתב התביעה, עדות הנתבעת 2 ע' 24 שורות 16-25 ו-ע' 25 שורות 35 עד ע' 26 ש' 3 לפרוטוקול הדיון, מוצג ת/3, כמו גם תשובותיה של הנתבעת 2 לעניין אי רכישת הנכסים בסופו של יום בישראל ע' 25 ש' 25 ואילך).

     

55. אל מול גרסתם הסדורה של התובעים, אשר כאמור נתמכה בראיות למכביר, נמצאה גרסת הנתבעות חסרה, וחלק גדול מטענות הנתבעות נמצא כזה העומד בסתירה חזיתית למסמכים אשר הוגשו לתיק בית המשפט.

    תצהירים וסיכומים לא הוגשו, נותרה מהותית – גרסת התובעים, כשהיא ללא כרסום ראייתי של ממש.

     

56. את עדות הנתבעת 2 מצאתי כחסרה מאוד, מגמתית, וכזו אשר המשקל הראייתי אשר ניתן היה לייחס לה קטן מאוד.

    תצהירי התשובות לשאלון וגילוי המסמכים, אותם ביקשו הנתבעות לראות כתצהירי עדות ראשית, לא היוו, ולו בקירוב , משקל ראייתי מהותי כנגד גרסת התובעים, וממילא עת כי הנתבעת 1 בחרה שלא להתייצב לדיון היה מקום לראות בה כמי שזנחה טענותיה.

     

57. כפי הנקוב לעיל, הנתבעת 1 בחרה שלא לתת גרסה עובדתית עצמאית באשר להיקף ומהות מעורבותה באירועים נושא התביעה ואף מצאה לנכון שלא להתייצב לדיון, על כל המשמעויות המשפטיות הנובעת מכך.

    אני ערה לטענה אשר הועלתה על ידי הנתבעת 2 במסגרת דיון שמיעת הראיות בדבר שהות הנתבעת 1 במילואים, אלא כי ביחס לטענה זו לא הוגשה בקשה מבעוד מועד, או אפילו לאחר הדיון, וממילא לא הוצגה ולו ראשית ראייה לנטען.

     

58. למעלה מכך, עת הוכח על ידי התובעים כי אכן הושקעו על ידי המנוח הכספים הנטענים בכתב התביעה וכי אלו הועברו לרשות הנתבעים או חברות בשליטתם, היה על הנתבעות להציג ולו ראשיתה של ראייה אשר יכולה הייתה לתמוך באיזה מהגרסאות העובדתיות אשר הועלו על ידן. ראיות כאמור לא הוגשו, ונותרה אך גרסתם המבוססת של התובעים.

     

59. באשר לתובעים , הוכח לפניי כי הללו הינם יורשיו של המנוח, ומשכך, זכאים לעיזבונו. נתתי דעתי לזהות המצהירים, כמו גם לטעם בגינו התייצב התובע לחקירה על תצהירו, מקום בו למרבית הצער אביו הלך לבית עולמו. לא היה בנתון זה, נוכח היקף ותוכן הראיות הרבות אשר הונחו לפניי כמו גם הכשלים בגרסאות הנתבעות, כדי לאיין את המסקנה על פיה, דין תביעתם של התובעים להתקבל במלואה.

     

60. בכתב התביעה עתרו התובעים לחיוב הנתבעות, יחד לחוד, בסכום השקעתו של המנוח בהיקף של $1,252,950, אשר ערכם נכון למועד הגשת התביעה עמד על סך של 4,706,080 ₪.

     

    כן עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בפיצוי עונשים בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, בשל טענות להפרת הוראות דיני החוזים בכלל וחובת תום הלב בפרט.

     

    בעניינה של הנתבעת 1, עתרו התובעים לחיובה, יחד ולחוד עם הנתבעות 2 ו-4, ולחילופין חיובה בהשבת מלוא הסכומים אשר הופקדו לחשבונות הבנק שלה בהיקף של 721,000 ₪.

     

    במסגרת כתב התביעה והסיכומים ביקשו התובעים להסתמך על הוראות דיני החוזים (ביטול והשבה עקב מרמה), כמו גם דיני החברות (סעיף 191 לחוק החברות התשנ"ט 1999).

     

    לבסוף עתרו התובעים לחיוב הנתבעות, יחד ולחוד בהוצאות ההליך.

     

61. תוך מתן הדעת לכלל השיקולים הצריכים לעניין, אני מורה בזאת כדלהלן :

    1. הנתבעות 2,1,ו-4, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים את הסך של 4,706,080 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

    2. כן יישאו הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות הליך זה, לרבות שכר טרחת עורך דין, בהיקף כולל של 450,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בבואי לבחון את תשלום הוצאות ההליך, לרבות שכר טרחת עורך הדין, נתתי דעתי למהותו של ההליך, היקפו , העלויות השונות להן נדרשו התובעים לצורך ניהולו של הליך זה ונקודת המוצא על פיה אין מקום כי בעל דין יצא ניזוק מניהולו של הליך, עת הוכחו טענותיו.

        

       המזכירות תתבקש להמציא העתק פסק הדין לצדדים.

       זכות ערעור לכב' בית המשפט העליון במועדים הנקובים בהוראות הדין.

        

       ניתן היום, י"ג אייר תשפ"ה, 11 מאי 2025, בהעדר הצדדים.