ת"א 7009-04 שמביקו נ' אלושה (בן ציון) טטראשוויל

לפני תביעה לאישור "סידור חלוף" כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-197 (להלן: החוק) ולקבוע כי סירוב הנתבע להחלפת חנות המושכרת לו בדיירות מוגנת בחנות אחרת אינו סביר.

הרקע

הנתבע הוא דייר מוגן בחנות הממוקמת ברחוב מחנה יהודה 13 בשוק "מחנה יהודה" שבירושלים הידועה כחלק מחלקה 201 בגוש 30074 (ספר 1015 דף 7482) (להלן: המושכר). מדובר בחנות קטנה מאוד (שטחה 2.90 מ"ר) שחזיתה פונה לרחוב. הנתבע מנהל במושכר עסק לתיקון ולמכירת שעונים.

התובע רכש את החנות ביום 14.10.03. בשנת 2004 הגיש התובע תביעה לפינוי הנתבע מהמושכר בעילה של "צורך עצמי" לפי סעיף 131(7) לחוק. התביעה נדחתה (פסק דינו של כבוד השופט י' צור מיום 3.6.07). התובע הגיש ערעור על פסק הדין. במסגרת פסק הדין שניתן בערעור נקבע בהסכמת הצדדים כי פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל וכי לתובע קמה עילת פינוי של צורך עצמי בכפוף להמצאת דיור חלוף לנתבע. עוד נקבע כי "הדיור חלוף יהיה בשוק מחנה יהודה בשטח שלא יפחת משטח הקיים כיום" (ע"א 11263/07). בהמשך לכך הוחזר הדיון לבית משפט השלום לצורך שמיעת ראיות ולמתן פסק דין בסוגיית הדיור החלופי.

בית משפט השלום בחן את הדיור החלופי שהוצע לנתבע - חנות ברחוב האפרסק 7 בשוק מחנה יהודה (להלן: החנות ברחוב האפרסק) - ודחה את התביעה (פסק דינו של כבוד השופט 'י צור מיום 6.6.10). התובע הגיש ערעור על פסק הדין. במסגרת פסק הדין שניתן בערעור נקבע בהסכמת הצדדים כי פסק הדין של בית משפט קמא יבוטל, הנתבע יפנה את המושכר ויעבור לדיור חלוף שהוצע בשטח שלא יפחת משטחו של המושכר. כמו כן, התובע ישלם לו במעמד הפינוי סכום שייקבע על ידי בית המשפט. עוד נקבע כי אם המעבר לדיור החלופי לא יתאפשר מטעם כלשהו "כי אז שמורה למערער (התובע לפני, ש.ל.) הזכות לשוב ולפנות לבית משפט קמא ולהציע דיור חלוף אחר" (ע"א 9973-09-10).

ביני לביני לא ניתן היה לממש עוד את סידור החלוף שהוצע לנתבע בחנות ברחוב האפרסק. התובע לא אמר נואש ואיתר נכס אחר ברחוב מחנה יהודה 1, הידוע כגוש 30074 חלקה 431/5 (להלן: הנכס או הנכס המוצע) אשר הוצע לתובע כסידור חלוף. הנתבע דחה את ההצעה. מכאן התביעה לחייב את הנתבע לקבל את הצעת התובע לסידור חלוף בנכס.

סידור חלוף בבית עסק- התשתית הנורמטיבית

כמפורט לעיל, בענייננו ניתן פסק דין לפיו חלה עילה לפינוי המושכר. חרף האמור בחוק נקבע כי "לא יינתן פסק דין של פינוי, אלא אם מובטח לדייר סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המושכר" (סעיף 133 (א) לחוק). סעיף 133(ב) לחוק קובע בהקשר זה:

"בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בית עסק אחר או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת, ובלבד שלגבי בית עסק לא יקבע בית המשפט כסידור חלוף תשלום פיצויים בלבד, אלא בהסכמת הדייר או במקרה

שהדייר מסרב להסכים לכך ללא טעם סביר" (הדגשה שלי, ש.ל.).