ועד מקומי טפחות נ' אבוטבול

לפניי תביעה לסילוק יד ממקרקעין שאליהם פלש, על פי הנטען, הנתבע.

התובעת – טפחות מושב עובדים של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: התובעת או האגודה). הנתבע הינו תושב האגודה, אך אינו חבר בה ומחזיק במגרש שהוקצה לו ע"י רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), למגורים בלבד, בחלקה 34, גוש 15636 שבתחום האגודה.

טענות התובעת

התובעת טוענת, כי בהתאם ל"הסכם משבצת תלת צדדי", שניכרת בינה לבין רמ"י והסוכנות היהודית לא"י (להלן: הסכם המשבצת), קיימת לה הזכות והחובה לנהל את מקרקעי המשבצת אותם היא מחזיקה, מכוח הסכם המשבצת (להלן: מקרקעי המשבצת) ואף הוענקה לה הסמכות, להגיש תביעה לסילוק יד ממקרקעי המשבצת.

התובעת טוענת שהנתבע פלש לשטחים ו/או חלקים שהינם חלק מחלקה 17 בגוש 15618 המצויה בסמוך למגרשו של הנתבע בחלקה 34 (להלן: מקרקעי המחלוקת). התובעת טוענת שמקרקעי המחלוקת הינם חלק ממקרקעי המשבצת.

הפלישה למקרקעי המחלוקת כוללת הנחת דשא סינטטי, נטיעת עצי דקל, הקמת מסלעה ויביל שהקים הנתבע במגרשו, אך קצהו גלש/פלש אל תוך מקרקעי המחלוקת.

ביום 15.06.21 שלחה התובעת באמצעות ב"כ, לנתבע, מכתב התראה, לפיו נתבקש הנתבע לפנות את מקרקעי המחלוקת. למכתב ההתראה קדמו גם פניות בעל פה מטעם התובעת אל הנתבע. תגובותיו של הנתבע לפניות התובעת כללו טענות שווא וסרק והוא נמנע מלפנות את מקרקעי המחלוקת. התובעת טוענת שהנתבע הודה שפלש למקרקעי המחלוקת שאינם בבעלותו ו/או לא הוקצו לו וזאת ללא קבלת רשות מהתובעת, היא המחזיקה ובעלת ההרשאה בהם.

על רקע סירוב הנתבע לפנות את מקרקעי המחלוקת, הוחלט בישיבת ההנהלה של האגודה מיום 08.06.21 לנקוט בהליכים הן נגד הנתבע והן נגד פולשים אחרים.

ביום 23.06.21 הוציאה הועדה המקומית לתכנון ובניה מרום הגליל, צו מנהלי המורה לנתבע להפסיק לאלתר את העבודות האסורות: "בנית קונסטרוקציה עץ ללא היתר ויציקת רצפת בטון ללא היתר".

התובעת עותרת למתן צו לסילוק יד הנתבע ממקרקעי המחלוקת וכן סילוק כל הנמצא מטעמו במקרקעי המחלוקת, לרבות דשא סינטטי, עצי דקל, מסלעה ויביל שהקים הנתבע במגרשו אך קצהו גלש אל תוך מקרקעי המחלוקת.