ת"א 6843-12-13 ר.א. ברק טכנולוגיה בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ ואח'

1.התובעת הגישה תביעה במסגרתה עתרה למתן צו עשה - להורות לנתבע 1 (להלן: "הבנק") לאפשר לתובעת להמשיך ולנהל את חשבונה בבנק, וכן לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי כספי בסך 140,000 ₪ בגין נזקים שגרמו לתובעת בשל הסירוב לאפשר לה להמשיך לנהל את חשבונה.

הנתבע 2 היה מנהל סניף הבנק בתקופה הרלבנטית (להלן: "מנהל הסניף").

להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת התביעה התבקש סעד של גריעת המחאות שסורבו על פי חוק שיקים ללא כיסוי, ואולם בדיון מיום 7.9.2014 הודיעה התובעת כי היא מוותרת על סעד זה (ע' 1 ש' 17 - 18 לפרוטוקול).

עוד יצוין כי בעבר הוגשה התביעה (במסגרת ת"א 21723-07-11) אולם נמחקה והוגשה בשנית בתיק זה.

2.לטענת התובעת בכתב תביעתה, התובעת נרכשה בשנת 2003 על ידי הגב' פורטונה בן נעים, בעלת המניות בה, כאשר חשבון התובעת בבנק נפתח עוד מספר שנים קודם לכן. בעקבות קשיים כלכליים של התובעת שהחלו בשנת 2007, הופחתו בהסכמה מסגרות האשראי של התובעת, תוך שהבנק דואג לכבד את כל התשלומים הנדרשים לצורך הפעלתה השוטפת של התובעת, אף אם חרגה ממסגרות אלה.

לטענת התובעת, כאשר בסוף שנת 2010 הגיע מנהל חדש לסניף הבנק בבאר שבע, הוא הנתבע 2, הוא דרש מהתובעת להפחית את יתרות החובה בחשבונה, ובחוסר ברירה התובעת עשתה כן. למרות זאת המשיך הנתבע 2 להתנכל לתובעת ואסר על עובדי הסניף לספק לה שירותים, והכל במטרה לסלק את התובעת מסניפו. התובעת טוענת כי החלטת הבנק שלא לאפשר לתובעת להמשיך ולנהל את חשבונה, נוגד בצורה קיצונית את הוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הבנקאות").

על כן טוענת התובעת כי הנתבעים התרשלו כלפיה וגרמו לה לנזקים אדירים ובין היתר הפרת הסדר עם מע"מ, נזקים לתדמית ולמוניטין והפסדים בשל הצורך לבצע רכישות במזומן בלבד.

3.הנתבעים בכתב הגנתם טוענים כי החלטת הבנק לסיים את מערכת היחסים בין הבנק לבין התובעת ולסגור את החשבון, הייתה החלטה סבירה וזאת לאחר שהתובעת קיבלה התראה מפורשת מהבנק, בפגישת השימוע שהתקיימה בין הצדדים ביום 21.2.2011. כחודש לאחר אותה פגישה, ביום 22.3.2011, הודיע הבנק לתובעת על אי חידוש מסגרת משיכת יתר וכי תקופת מסגרת משיכת היתר תסתיים ביום 3.4.2011.

לטענת הנתבעים, הפסקת הפעילות בחשבון וסגירתו באה לנוכח הוראות חוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) תשס"א – 2001 (להלן: "צו איסור הלבנת הון"), והוראות המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין, מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות.