ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
6741-09-16
05/01/2017
|
בפני השופטת הבכירה :
רים נדאף
|
- נגד - |
תובעת/נתבעת שכנגד :
דועאא שעבאן – ח.ד. התקנת דלתות
|
נתבעת/תובעת שכנגד :
נגריית חרש עץ בע"מ
|
החלטה |
1. בפניי מונחות שתי בקשות שהגישה הנתבעת : האחת בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל תניית בוררות, כאשר במסגרת בקשה זו טענה אף להיעדר סמכות מקומית של בית משפט דנא, הואיל ומשרדה של הנתבעת הינו בחיפה; השנייה – בקשה למתן היתר לפיצול סעדים.
2. התובעת טענה בתגובותיה, כי דין שתי הבקשות להידחות.
דיון והכרעה
3. ראשית לכל, מצאתי לנכון לדון בשאלת הסמכות המקומית, שכן היה ויקבע שבית משפט דנא נעדר סמכות מקומית, אין עוד מקום לדון בשאלות תניית הבוררות ופיצול הסעדים.
4. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, ובכלל זה בכתב התביעה, שוכנעתי כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית, הואיל ולא מצאתי כל זיקה בין הסכסוך, נשוא התביעה, לבית-משפט דנא, אשר מכוחו מוקנית לו סמכות לדון בתובענה לפי סעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות").
5. התובעת טוענת בתגובתה, כי עבודות אשר בוצעו על ידה בתקופת ההתקשרות בינה לנתבעת, היו גם באזור הצפון, אזור שיפוט של בית משפט זה, לו יש סמכות מקומית בהתאם לתקנה 3(א)(3) לתקנות.
6. הגם אם העבודות שבוצעו על-ידה בתקופת ההתקשרות היו בצפון, כדבריה, הרי שלא נעלם מעיני גם האמור על ידה בסעיף 5 לכתב התביעה, אשר מפאת חשיבות הדברים מצאתי לנכון לצטטם: "התובעת, ובמהלך יותר משנה וחצי, ביצעה עבור הנתבעת כמויות גדולות של התקנות במס' מקומות ברחבי הארץ...", משכך האם ניתן לומר שמירב הזיקות בענייננו הוא בכל הארץ. נהי הוא שלא.
7.יתרה מכך, בתקנה 3(א)(3) לתקנות, אשר אליה מפנה התובעת, נקבע בנוגע לסמכות המקומית: "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות". ברם, לאור האמור לעיל, ומשמודה התובעת שביצעה עבור הנתבעת התקנות במספר מקומות ברחבי הארץ, ספק בעיני עד כמה ישנה תחולה לסעיף זה בעניינו. משכך, לאור כך שמקום עסקה, דהיינו, משרדה של הנתבעת מצוי בחיפה, הרי שהסמכות נתונה לבית המשפט השלום במחוז חיפה.
8.למעלה מהצורך אוסיף כי הנתבעת טענה במסגרת כתב התביעה שכנגד כי בינה לתובעת נכרת הסכם לפיו סוכמו תנאי התשלום, הבונוסים וסטנדרט העבודה הנדרש. התובעת מכחישה את החתימה על ההסכם, וטוענת כי אכן הוכן אך לא נחתם. בטרם הוברר מה היה מהות ההסכם בין הצדדים, הנני יש להפנות לסעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 הקובע כי: "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק - במקום מגוריו הקבוע". מענה של התובעת, הנושה, הוא במג'ד אלכרום, שנמצא בתחום השיפוט של מחוז חיפה, כך שגם מטעם זה אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.
8.לאור האמור לעיל, אני מורה על העברת התיק לכב' נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, אשר יקבע את המותב שידון בתיק, וכפועל יוצא מכך גם ידון בשאר הבקשות שהוגשו בו.