ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
6680-09-11
02/12/2014
|
בפני השופט:
ישעיהו טישלר
|
| - נגד - |
התובעים:
1. אהוד גוברמן
2. שלמה גרבינר
3. יהודית גרובינגר
4. רן כהן
5. חנה רוזנפלד
6. שמואל רוזנפלד
7. טרי אן גוברמן
8. בת שבע מרציאנו
9. אפרים מרציאנו
10. חנה ויויאן ואטס
11. אנדרי יוסליוס
12. חנה אוריאן
13. משה אוריאן
14. ציפורה מנדבי
15. אליהו מנדבי
16. שלום בסון
17. שלמה סניור
18. גילה סניור
19. סוניה ממן
20. שמעון גל
21. גל שירלי
22. דורית סברינה לס
23. ערן לס
24. יעקב שמואלי
25. כוכבה שמואלי
26. שלמה ששון
27. עינת גבעתי
28. ערן גבעתי
29. יצחק ציון נחמני
30. מזל נחמני
31. דומיניק פרנסואז כהן בא כוחם אהרון ריבלין
עו"ד בא כוחם אהרון ריבלין
|
הנתבעים:
1. עיריית אילת באת כוחה רויטל אפלבוים
2. משטרת ישראל / המטה הארצי בא כוחה אמיר יחיא
עו"ד באת כוחה רויטל אפלבוים
עו"ד בא כוחה אמיר יחיא
|
| החלטה |
1.תביעה שהגישו במקור שבע עשרה משפחות המתגוררות בשכונת שחמון באילת. עילת התביעה היא עילה נזיקית. כל אחד ממשפחות התובעים, תבעה פיצוי בסך 100,000 ₪, כך שסכום התביעה המצרפי עומד על 1.7 מיליון ₪.
הנתבעות הן עיריית אילת ומשטרת ישראל.
2.התביעה מגוללת סיפור של מאבק שהחל עוד בשנת 1995, כמעט לפני שני עשורים. אין זה המקום לחזור ולפרט את כל "תחנות" המאבק. אציין רק את עיקרי העובדות הצריכות לעניין: התובעים הם בעלי בתים פרטיים ("וילות") בשכונת שחמון באילת. נטען, שאיכות חייהם של התובעים נפגעת באופן קשה כתוצאה מכך, שהרחוב הראשי של השכונה הפך להיות המשכו של כביש 10, המהווה את הכניסה המערבית של העיר אילת.
נטען, כי משאיות כבדות המגיעות לעיר דרך כביש 10, הפכו את רחובה הראשי של השכונה להמשכה של דרך ארצית, כך שחייהם השלווים של התובעים, שדימו בנפשם, להתגורר בשכונה יוקרתית, נדונו ל"חיי אבק, פיח, זיהום, רעש והמולה". (סעיף 7 לתביעה).
כאמור לעיל, התובעים מנהלים מאבק מזה שנים. כאמור אציין רק את שתי ה"תחנות" האחרונות במאבק זה:
בשנת 2002, פנו התובעים בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (עת"מ 265/02). העתירה התקבלה, ובית המשפט (כב' השופט ברוך אזולאי), הורה על סגירת קטע הכביש שעובר בשכונה למעבר של משאיות במשקל שמעל ל- 10 טונות.
ב- 31.10.07 קבעה וועדת משנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה את תוואי הכביש. עם זאת, גם קבעה, כי לא תאושר נסיעה של כלי רכב כבדים במשקל של מעל ל- 10 טון בדרך הגיא. ("דרך הגיא" הוא מה שכיניתי לעיל, רחובה הראשי של השכונה).
3.נטען בתביעה, שחרף הפסיקה שלעיל וחרף הקביעה האמורה של הועדה הארצית לתו"ב, עובדה היא, שבפועל, כלי רכב רבים, שמשקלם מעל 10 טון, עוברים בכביש בכל יום, וגם בלילה, באין מפריע ובהתעלמות מוחלטת מהתמרור שמוצב במקום.
נטען, שכלל הנהגים יודעים כי הרשות המקומית ומשטרת ישראל אינן אוכפות את הציות לתמרור ולכן הם מתעלמים מקיומו.
התובענה מכוונת לכך, שהנתבעות תחויבנה לפצות את התובעים על הנזק שנגרם להם כתוצאה מאי אכיפת הציות לתמרור ה"אין כניסה" לרכב כבד.
4.עילות התביעה הן שתיים בעיקרן:
האחת – עוולת הרשלנות, האחרת – עוולה של הפרת חובה חקוקה.