שניידר ואח' נ' משטרת ישראל ואח'

רקע

1. התובע 1 מעיד על עצמו כי הוא רופא מומחה לרפואה פנימית ולקרדיולוגיה וכן חולה לב בעצמו. כן מציין התובע 1 כי הוא שומר מסורת וחובש כיפה, הנמנע לפי דין תורה לבוא במגע פיזי עם נשים זרות. התובע 2, בנו של התובע 1, מעיד על עצמו כי הנו סטודנט לרוקחות.

    

2. ביום 7.10.11 התפתחה תגרת רחוב בין התובעים ולבין הנתבעים 3 ו-4, לאחר שהתובעים החנו את רכבם במקום החניה של הנתבעת 3, שהיה מסומן כחניית נכה.

    

3. הנתבע 4 הוא שכנה של הנתבעת 3, הגר בבניין סמוך ונקלע למקום באמצע האירוע ואילו הנתבעת 3 התגוררה בזמנו בדירתה של הנתבעת 5, אשר סייעה לה לטפל בילדיה והייתה עדה למתרחש.

    

4. התובעים הגיעו לרח' אפשטיין ברמת-גן, כדי לאחסן חפצים השייכים לתובע 2 בקליניקה של אמו, המצויה ברח' אפשטיין 6. משלא מצאו מקום להחנות רכבם בסמוך לבניין, ומשרגלו של התובע 2 הייתה לטענתו פצועה עקב תאונה שהתרחשה כמה שבועות קודם לכן, החליטו השניים ביודעין להחנות את הרכב במקום חניה המסומן כחניית נכה והשייך לנתבעת 3, אשר באותה עת התגוררה כאמור בדירתה של הנתבעת 5 בבניין הידוע כרח' אפשטיין 11.

    

5. כל צד (התובעים מצד אחד והנתבעים 3 ו-4 מצד שני), מטיל את האשמה בגין התגרה על הצד השני וטוען כי הצד השני תקף אותו וכי הוא רק התגונן. הנתבעת 5 מצדדת בגרסת הנתבעים 3 ו-4.

    

6. להלן אביא את גרסאות הצדדים לאירוע, כפי שהן עולות מההודעות שנגבו מהם במשטרה. אני מביא כאן את עיקרי ההודעות, לא כל תג ותג שלהן.