ת"א 65778-06-15 מתן ייעוץ משכנתאות בע"מ נ' דוידוף סוכנות ביטוח חוץ (1994) בע"מ

לפניי בקשה מכוח סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן: חוק החברות), לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה בסכום של 75,000 ש"ח להבטחת הוצאות המבקשת

לטענת המבקשת , בשל מצבה הכלכלי של המשיבה, קמה העילה לחייבה בהפקדת הערובה וזאת בהתבסס על הצהרת המשיבה בכתב התביעה כי היא מצויה במצב של קשיים בתזרים המזומנים. כן הפנתה המבקשת לפרוטוקול דיון שהתקיים בפני בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע ביום 29/12/15, בו ציין נציג המשיבה כי אין למשיבה יכולת כלכלית לעמוד בכל החובות הנתבעים.

לטענת המבקשת מתקיימת במקרה זה החזקה לפיה יש לחייב חברה בע"מ המגישה תביעה בהפקדת הערובה, אלא אם תצליח המשיבה לסתור חזקה זו.

עוד נטען כי סיכויי התביעה נמוכים שכן התביעה מהווה ניסיון מופרך של המשיבה לחזור בה מהסכמים שנחתמו בין הצדדים ומכאן הטענה לסיכויים גבוהים לדחיית התביעה . על בסיס זה טוענת המבקשת כי יהיה זה מוצדק לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה.

לשיטת המשיבה , יש להורות על דחיית הבקשה או לחילופין להורות על מתן התחייבות אישית של בעל המניות במשיבה ואשתו ולא על הפקדת ערובה.

המשיבה מפרטת בתגובתה את הטעמים לכך שיש לקבוע כי סיכויי התביעה הם גבוהים, זאת לאור הטענה כי נציגי המבקשת מודעים להסכמים בין הצדדים ופעולותיהם והתנהלותם מנוגדות באופן מפורש להסכמות הצדדים.

לחילופין נטען על ידי המשיבה כי היא בעלת יכולת כלכלית מוכחת לעמוד בתשלום הוצאות המבקשת היה וייפסקו לטובתה שכן יש להבחין בין תזרים מזומנים לבין יכולת פירעון. לטענת המשיבה מחזורי הפעילות שלה הם בהיקף של מיליוני שקלים ורווחיה בשנת 2015 הם בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. כן צוין כי המשיבה מעסיקה עשרות עובדים. לצורך הוכחת טענות אלו צורפו אישורי תשלומי מע"מ ואישורי ניכויי מס משכר עובדים.

בנוסף נטען כי ככל שחששה של המבקשת הוא שלא תוכל להיפרע מהמשיבה, היה והמשיבה תיקלע להליכי פירוק, ניתן לאיין חשש זה באמצעות מתן התחייבות אישית של בעל המניות במשיבה ואשתו לתשלום הוצאות המבקשת היה וייפסקו בסיום ההליך דנן.

בתשובה לתגובה המשיבה, נטען על ידי המבקשת כי המשיבה לא הציגה מסמכים חשבונאיים המעידים על מצבה הכלכלי וכי גם החלופה של הפקדת התחייבות אישית של בעל המניות איננה רלוונטית שכן לא הובאה הוכחה באשר למצבו הכלכלי.

דיון והכרעה

כבר בראשית הדברים ייאמר כי המשיבה הקדישה חלק נרחב מתגובתה לשאלת סיכויי התביעה ורק לחילופין נדרשה לשאלת מצבה הכלכלי. אלא שהפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט העליון לסעיף 353א' לחוק החברות, היא כי המבחן העיקרי הוא יכולתה הכלכלית של החברה התובעת ואילו לסיכויי ההליך ניתן להידרש רק כאחד השיקולים כנסיבות המצדיקות חריגה מהכלל של הפקדת ערובה (ראו: רע"א 10376/07 ‏ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 11.2.2009).