ת"א 6571-07 כהן שמשון ואח' נ' אלמליח נפתלי ואח'

1.התביעה בפני הוגשה ביום 30.8.07 בטענה לרשלנות מקצועית של הנתבע, הנדסאי בניין, על סך של 452,660 ₪ על נזק שנטען כי הוא נובע מתכנון לקוי של שלד של מבנה צמוד קרקע שנבנה במקרקעין הידועים כגוש 100222/1 חלקה 1213 בכתובת רחוב יסעור 1 להבים (להלן: "המקרקעין" ו "המבנה" לפי העניין). נטען כי תכנון לקוי גרם לביסוס לקוי של המבנה שתוצאתו הוא שקיעה של המבנה בצד הדרומי/ מערבי. לעצם השקיעה ומיקומה ישנה גם הסכמה של המומחים מטעם הנתבע/ צד שלישי 1 אינג' אבי שני והמהנדס יוסף גולדקלנג . המיקוד של המחלוקת בהקשר לסיבה לשקיעה הקיימת, לאחר שמיעת הראיות, הוא האם הסיבה תלויה באורך הכלונסאות והתאמתם לסוג הקרקע כולל מילוי כטענת התובעים וצדדים ג' 3-4 או, כנגד, בגלל קיום ליקוי בבניה עצמה להבדיל מהתכנון כטענת הנתבע וצד ג' 1. עצם קיום המילוי אינו במחלוקת אך יש מחלוקת לגבי עומקו. על כך ישנם מספר נתונים, כולל מצד מומחי הנתבע . בין 2-3 מטר לפי מומחי הנתבע וגם התובעים למעט ד"ר אביגור, מומחה מטעם התובעים, שקבע עומק של 7 מטר. הודעת צד ג' 2 נדחתה בשלב שקדם לשמיעת הראיות מטעמים של היותו סוכן ביטוח ובהקשר לבוררות בינלאומית שנוהלה קבוצתית עם המבטחת, שהיא מבטחת זרה.

2.הנתבע העלה בהזדמנות הראשונה טענת התיישנות בכתב ההגנה וגם כבקשה נפרדת. הבקשה לא נעתרה על הסף תוך שנקבע כי היא תבחן לאחר שמיעת הראיות (החלטת כב' השופטת סבין כהן מיום 27.2.08, בש"א 5134/07).

הנתבע שלח הודעת צד שלישי נגד צדדים ג' 1-2 בגין אי מתן כיסוי ביטוחי וכנגד צדדים שלישיים 3-4 בטענה שהם שגרמו לנזק הנטען בבניה.

לאחר דחיית הודעת צד שלישי נגד צד שלישי 2, נותרה מחלוקת בהתייחס לכיסוי ביטוחי עם צד שלישי 1.

אקדים כי התביעה בפני הוגשה לאחר שניתן כנגד הנתבע פסק דין על ידי כב' השופט אריאל ואגו בבית המשפט השלום בבאר שבע [ת.א. (שלום ב"ש) 2543/00 עזריה נ' אלמליח (14.11.05) (להלן: "עניין- עזריה")(מוצג ת/13)] שבו נבחנו סוגיות זהות שהינן מרכזיות גם בתיק זה בהתייחס לבניה באותו ישוב וחבות מקצועית של הנתבע כאשר המזמין הוא איש מקצוע בתחום הבניה. קריאת פסק הדין מלמדת כי ניהול ההגנה בתיק זה היה זהה לניהול ההגנה בתיק הקודם בסוגיות המרכזיות של החבות. פסק הדין מהווה מבחינת הנתבע בהקשר ליחסים בינו לבין המזמינים, התובעים, השתק פלוגתא, במובן שהרקע המקצועי של התובע מס' 1 ואביו, צד שלישי 3 , אינם משחררים את הנתבע מחבות מקצועית כלפי המזמין.

הרקע

3.בשנת 1996 התובעים התקשרו עם הנתבע, הנדסאי בנין במקצועו, המנהל משרד לתכנון אדריכלי וקונסטרוקציה. על כך אין מחלוקת. לטענת התובעים ההתקשרות הייתה למתן שירות מקצועי של תכנון לגבי בניית מבנה מגורים שלהם. הנתבע לא חלק על כך שהתובעים התקשרו עמו אך כפי שהוא טען גם בתיק עזריה, הוא טען כי נשכר על ידי התובע מס' 1 למתן השירות המקצועי האמור לשלושה מבנים צמודי קרקע שנועדו למטרות עסקיות של התובע מס' 1. הרלבנטיות של הטענה מתמקדת בשאלת העברת החבות. המבנה שהוא ביתם של התובעים הוקם בישוב להבים על פי התכניות של הנתבע. אעיר כי התביעה בתיק של עזריה אף היא הייתה תביעה בהקשר לתכנון מבנה שנטען שהוא נועד למגורים וגם שם טען הנתבע את אותה טענה של בנייה עסקית ובהתייחס לאותה כמות של בתים.

אין מחלוקת כי תוכן ההתקשרות הייתה הקמת שלד כולל עריכת תכניות, חישובים סטטיים, בקשה להיתר בניה ופיקוח עליון. אין חולק כי הבנייה של המבנה הסתיימה בשנת 1997. לטענת התובעים תוך שנה מהבנייה החל להופיע במבנה סידוק ועל כך הם יידעו את הנתבע. נטען על ידי התובעים כי בשלבים ראשונים עם הופעת הסדקים הם תיקנו אותם אך הסדקים חזרו להופיע, וגם אופיים השתנה. התובעים טענו כי תגובת הנתבע הייתה שהוא הרגיע אותם שמדובר בתופעה טבעית שתחלוף .

בשנת 2001 ביקשו התובעים למכור את מבנה וקונים פוטנציאליים קיבלו חוות דעת של מהנדס. האחרון חיווה את דעתו בפני הקונים כי המבנה שוקע. התובעים שוב פנו לנתבע אך לטענתם הוא לא התייחס אליהם. לפיכך התובעים פנו לקבל חוות דעת מחברת טרמינל שאישרה כי הסדיקה החמורה במבנה היא פרי של ביסוס לקוי של המבנה בזמן הבניה. חוות הדעת הועברה לנתבע שהמשיך להתעלם ממנה.