ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
63328-02-16
01/08/2018
|
בפני השופט:
טל חבקין
|
- נגד - |
התובע:
פלוני
|
הנתבעות:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 2. פנינה ירושלים-ניו יורק (2009) בע"מ 3. י.ל. אושי בע"מ 4. א.פ. עיצובים - שותפות מוגבלת
עו"ד שלמה ברקוביץ[בשם נתבעת 1] עו"ד גלית גורן[בשם נתבעת 2] עו"ד יעקב שבת[בשם נתבעת 3] עו"ד יניב יוניק[בשם נתבעת 4]
|
פסק דין חלקי |
עניינו של פסק דין זה בשאלת סיווג אירוע – אם תאונת דרכים הוא אם לאו.
רקע
1.התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו כתוצאה מכך שדרך על מסמר שנעוץ בקרש עץ סמוך ליציאתו ממכוניתו. הצדדים נחלקו בשאלה אם האירוע בא בגדר "תאונת דרכים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בסוגיה זו התנהל דיון הוכחות. התובע ונתבעות 4-2, בעלות נגיעה למקרקעין, טוענים שלפנינו תאונת דרכים. הנתבעת 1, מבטחת הרכב בביטוח רכב מנועי, טוענת שלא.
התשתית העובדתית
2.התובע העיד בחקירה ראשית כך (עמ' 5 לפרוטוקול):
חניתי את הרכב צמוד למדרכה היה יום גשום מאוד, כיביתי את הרכב ופתחתי את הדלת לצאת מהרכב. התיק שלי היה מאחורה עם כל הדברים שאני לוקח לעבודה, יצאתי מהדלת הרגשתי כאב חד ברגל, הסתכלתי למטה וראיתי כי נכנס לי מסמר ברגל, בתגובה מהירה שלפתי את הרגל והתקדמתי למקום העבודה שם חלצתי את הנעל והגרב וראיתי כי יורד לי דם ונסעתי לקבל טיפול רפואי.
התובע נשאל כמה צעדים צעד לאחר שיצא מהרכב, והשיב: "אני לא זוכר במדויק כמה צעדים עשיתי, לא תכננתי לחשב את זה מראש" (עמ' 6, שו' 26). בהמשך הוא אישר שצעד בין צעד לשלושה לאחר שיצא מהרכב (עמ' 8, שו' 15-17), וכשנשאל שוב אם עשה צעד אחד או שלושה עד שדרך על המסמר, השיב: "זה מה שאמרתי אבל כשאני אמרתי צעד או שלוש, זה לא שספרתי צעדים. אני לא יכול לענות כמה צעדים אלא זה הטווח של מה שאני חושב בראש שיכול להיות. לא אומר לך בוודאות" (עמ' 9, שו' 4-1). בהמשך חידד התובע שהוא דרך על המסמך לאחר שהוא עמד (עמ' 14, שו' 6); ושהוא דרך על המסמר בדרך לקחת את התיק שהיה במושב האחורי של הרכב. התובע התכוון לצאת, לפתוח את הדלת האחורית, לקחת את התיק, ובדרך דרך על המסמר (עמ' 14).
3.עוד יש לציין כי התובע שוחח עם חוקר פרטי מטעם הנתבעת 1, ומסר לו כך: "עמדתי, עשיתי פסיעה או שתיים על המסמר" (עמ' 18, שו' 28-27 לפרוטוקול השיחה עם התובע). התובע נחשף לתוכן השיחה לאחר שהעיד בבית המשפט, ואישר שאמר כך לחוקר (עמ' 15, שו' 14).
4.לבסוף יצוין כי גרסת התובע בכתב התביעה (לפני שתוקן בשנית) הייתה שונה. בסעיף 5 לכתב התביעה המתוקן (בראשונה) נכתב כך:
ביום 12.04.15 בשעות הבוקר, החנה התובע את הרכב במגרש החניה הצמוד לסניף של הנתבעת 4 בשטחן של הנתבעות 2 ו-3. מטרת נסיעתו של התובע הייתה הגעה למקום העבודה שלו בסמוך למקום החניה. התובע פתח את דלת הנהג ולאחר מכן ניסה להניח את כף רגלו השמאלית על הקרקע. לפתע, הרגיש התובע כאב עז בכף רגלו והבחין כי כף רגלו השמאלית דרכה על מסמר שהיה מחובר לבול עץ.