פלוני נ' מחאמיד

לפניי תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נטענת בטיפולי שיניים, שהגיש התובע, יליד 1984, נגד הנתבע, רופא שיניים במקצועו. לטענת התובע, הטיפולים שביצע הנתבע בפיו בוצעו ברשלנות וגרמו לו לנזקים.

כל אחד מהצדדים תמך את טענותיו בחוות דעת רפואית מטעמו, ונוכח המחלוקת בין המומחים מונה מומחה מטעם בית המשפט. הנתבע הודיע כי הוא מאמץ את קביעותיו של המומחה הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק (ר' סעיף 12 לתצהירו). ביום 15.2.2026 הודיעו הצדדים על הסדר דיוני, שלפיו יינתן פסק הדין ללא חקירת המצהירים ועל יסוד חומר הראיות, תצהירי הצדדים, תיק המוצגים והסיכומים בכתב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בראיות שהוגשו, בחוות הדעת הרפואיות ובסיכומי הצדדים, אפנה להכרעה בטענות הצדדים. בשים לב לעמדת הנתבע בדבר אימוץ קביעותיו של מומחה בית המשפט, יתמקד הדיון בשאלת הקשר הסיבתי ובגובה הנזק. דין התביעה להתקבל בחלקה.

טענות התובע

1. לטענת התובע, בשנת 2019 פנה אל הנתבע, רופא שיניים במקצועו, בעקבות כאבים בשיניים התחתונות בצד ימין. לאחר בדיקתו וביצוע צילום פנורמי, המליץ הנתבע, כך נטען, על ביצוע טיפול נרחב בלסת העליונה, אשר כלל עקירת שיניים, החדרת ארבעה שתלים וביצוע ניתוחים להרמת רצפת הסינוס. התובע טוען כי הנתבע התרשל בכך שלא ניהל רשומה רפואית תקינה בעניינו, לא החתים אותו על טופס הסכמה מדעת ולא מסר לו מידע מלא באשר למהות הטיפול המוצע, הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בו וכן החלופות הטיפוליות האפשריות.

   כן נטען, כי הטיפול הסתבך וכשל, ובשל כך נאלץ הנתבע להוציא את השתל אשר הותקן, לשיטת התובע, באופן שגוי. עוד נטען כי במהלך הטיפול נוצר פתח בסינוס, וכי הנתבע ניסה לסגור אותו בשתי הזדמנויות שונות, אך ניסיונות אלה לא צלחו. בעקבות זאת פנה התובע לבית החולים פוריה (להלן: בית החולים), שם אובחן, לטענתו, פתח משמעותי בין חלל הפה לבין הסינוס וכן דלקת. התובע טוען כי נדרש לעבור ארבעה ניתוחים בהרדמה כללית בבית החולים במהלך תקופה של כשנה וחצי, אשר היו כרוכים בהחלמה קשה וממושכת. כן נטען, כי הוא סובל מירידה בתחושה בלחי שמאל וכי טרם השלים את טיפולי השיניים המתקנים.

   התובע הגיש את חוות דעתו של פרופ' שלמה ברק, מומחה לכירורגיית פה ולסת, אשר קבע כי הטיפול שניתן לתובע היה רשלני במספר מישורים וכי נגרמו לו נכויות בשיעור של 10% בגין דלקת כרונית של הסינוס המקסילרי וכן 5% בגין ירידה בתחושה בלחי שמאל. התובע העמיד את נזקיו הנטענים על סך כולל של 320,000 ₪ נטו.

   טענות הנתבע

2. לטענת הנתבע, התובע פנה אליו כאשר מצבו הרפואי והדנטלי היה ירוד, וכן כי מדובר במעשן כבד. הנתבע טוען כי לתובע הוסברו הסיכונים והסיכויים הכרוכים בטיפול, וכי הוא נתן את הסכמתו לביצועו. הנתבע אינו חולק כי הטיפול כשל בעקבות פריצת רצפת הסינוס, אך טוען כי כישלון הטיפול נבע, בין היתר, גם מעישונו הכבד של התובע ומאי-הקפדתו על היגיינה אוראלית.

   הנתבע הגיש את חוות דעתו של ד"ר מוראד עבדאלראזק, אשר קבע כי לא נפל בטיפול שניתן לתובע כל מעשה רשלני וכי כישלון הטיפול נבע מהתנהלות התובע. עוד טוען הנתבע כי הפגיעה העצבית הנטענת נגרמה כתוצאה מהטיפולים שעבר התובע בבית החולים, ואינה קשורה לטיפול שניתן על ידו.

   כן נטען, כי התובע נדרש ממילא לעבור טיפול שיקומי, ללא קשר לטיפול שניתן על ידו, וכי לא מתקיים קשר סיבתי בין פעולותיו או מחדליו לבין הנזקים הנטענים. לשיטתו, אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי, נסיעות והוצאות רפואיות, למעט עלויות השיקום כפי שנקבעו בחוות דעתו של פרופ' טייכר. הנתבע הציע פיצוי גלובאלי בסך של 2,000 ₪ בגין כאב וסבל.

   דיון והכרעה

   לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והמסמכים שהונחו לפניי, וכן את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

3. מטעם בית המשפט, מונה פרופ' שלמה טייכר כמומחה בתחום כירורגיית פה ולסתות ושיקום פה ולסתות (להלן המומחה או פרופ' טייכר).

   הלכה היא כי מומחה המתמנה על ידי בית המשפט משמש זרועו הארוכה, ובית המשפט נותן בו אמונו ומאמץ את קביעותיו, למעט מקרים חריגים ונדירים וקביעותיו לעניין הנכות הינן מחייבות [ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב [פורסם בנבו](24.11.2005); ע"א 3056/99 שטרן נ' חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949].

   פרופ' טייכר קבע בחוות דעתו כי הרשומה הרפואית בעניינו של התובע נוהלה ללא גיליון טיפולים ומעקב מסודר, וכן ללא תיעוד של הסבר שניתן לתובע ביחס להמשך הטיפול ולחלופות האפשריות. עוד ציין כי מצילומי הרנטגן עולה כי לא הייתה עדות להשתלת עצם מספקת בסינוס המקסילרי, הן בצד שמאל והן בצד ימין; כי הטיפול נכשל בעקבות פריצת רצפת הסינוס, התפתחות דלקת זיהומית ומעבר נוזלים בין חלל הפה לבין האף בצד שמאל באופן שהוביל להתפתחות רקמה דלקתית בסינוס המקסילרי בצד ימין; וכי בעקבות הסיבוכים סבל התובע מסינוסיטיס כרוני בשני הסינוסים המקסילריים במשך תקופה של כשנה וחצי; וכי כיום קיים חשד למלאות חוזרת בסינוס בצד ימין.