ת"א 6281-02-16 בן ציון נ' נענע 10 בע"מ

1. בפני בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בתביעתה של המבקשת העומדת על סך של 600,000 ₪.

סכום האגרה הנדרש עומד על סך של 15,000 ₪ כאשר בשלב ראשון יש לשלם את מחציתה הראשונה בסך של 7,500 ₪.

עילת התביעה נשענת על הוראות חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "החוק") כאשר לטענת התובעת עשתה הנתבעת שימוש אסור וללא רשות ביצירה של התובעת תוך מחיקת שמה ופרטיה מעל פני היצירה.

על פי הוראות סעיף 56(א) בחוק, הפיצוי המקסימלי לו זכאי התובע עומד על סך של 100,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים ו/או זכות מוסרית.

דהיינו, סכום התביעה אינו יכול לעמוד על סך העולה על 200,000 ₪ ואין כל תשתית עובדתית המצדיקה תביעה בגין יתרת סכום התביעה.

לפיכך, הבקשה לפטור מתשלום אגרה בגין הסך של 400,000 ₪ נדחית.

2. אשר לפטור מתשלום אגרה בגין סכום תביעה בסך של 200,000 ₪ (סכום של 5,000 ₪), טוענת התובעת כי השתכרותה כאמנית יוצרת הינה בסך 1,500 ₪ בחודש בלבד. לטענתה אינה מועסקת על ידי איש ואין לה כל רכוש.

התובעת צירפה לבקשתה צו ירושה מיום 17.12.15 ממנו עולה כי התובעת זכאית לחלק מירושת סבתה המנוחה, מאחר והעיזבון כלל דירה הרי על פי הסכם מכר דירה זו ושיעור חלקה בעיזבון זה, אמורה התובעת לקבל סך 17,000 ₪ מהם שולם לה סך של 8,000 ₪ עד למועד הגשת הבקשה.

לאחר שנדרשה לכך, המציאה התובעת הסכם שכירות דירה בה היא מתגוררת לבדה. לטענת התובעת שכר הדירה משולם באמצעות שקים בסך 2,000 ₪ כל אחד מהם אשר מסר אחיה לידי המשכיר. התובעת משיבה לאחיה תשלומים אלה מפעם לפעם על פי תזרים כספים לידיה והסכום שקיבלה מעיזבון סבתה, הועבר לידי אחיה כהחזר.

אח זה אף נרשם כשוכר על מנת להבטיח את התחייבויותיה של התובעת על פי הסכם השכירות.

מעיון בתדפיס חשבון העו"ש שצירפה התובעת לבקשתה, עולה כי הופקדו בחשבון סך של 16,622 ₪ בתקופה של 6 חודשים אחרונים. אין כל הסבר מקור סכומים אלו (למעט הטענה כי חלקו הוא תשלומי העיזבון) ואם נניח כי מדובר בהכנסות הרי בחלוקה ל 6 חודשים, ההכנסה החודשית היא 2,600 ₪ (כולל תשלומי העיזבון) ולא 1,500 ₪ כנטען על ידי התובעת.

דהיינו, לטענת התובעת היא מתכלכלת והתחייבה לשלם שכ"ד בהכנסה של 1,500 ₪ בחודש או בציפייה להכנסות של 2,600 ש"ח.

גרסה זו, אינה נכונה בהעדר סבירות או שהוצאותיה ממומנות על ידי קרובי משפחתה או שבידי התובעת מקור הכנסה שאין היא מצהירה עליו.

3. עוד הנני להבהיר כי העובדה שהתובעת בחרה להסתפק בהכנסות הנמוכות ובאורח חיים צנוע בהתאם אינה מזכה בהכרה כחסר אמצעים עד להשתתפות המדינה בתשלום האגרה.

במתן פטור מאגרה, המדינה היא שמממנת את ההליכים המשפטיים אשר מבקשת התובעת לנהל כנגד הנתבעת.