ת"א
בית משפט השלום רחובות
|
62675-10-15,20457-09-12
11/01/2016
|
בפני השופטת:
רנה הירש
|
| - נגד - |
המבקש(הנתבע):
בנק הפועלים בע"מע''י ב''כ עו''ד נחום הופטמן
|
המשיבים(התובעים):
1. דוד שמיר2.אלומינקו מערכות אלומיניום בע"מ
2. אלומינקו תעשיות אלומיניוםע''י ב''כ עו''ד רם גורודיסקי
|
| החלטה |
1.לפני בקשת הנתבע לסילוק על הסף: תביעתה של התובעת 3, בשל העדר יפוי כח כדין מטעמה, ותביעתם של התובעים 1-2, בשל היעדר עילה.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2.התובע 1 (להלן: התובע) הוא בעל מחצית ממניות התובעת 2 והמחצית השנייה מהמניות היא בבעלות שותפו. התובעת 3 היא בבעלות מלאה של התובע. לצורך פעילות העסק נפתחו לכל אחת מהחברות חשבונות בנק נפרדים אצל הנתבעת בנק מזרחי הפועלים בע"מ.
3.התובעים הגישו תביעה לפיצויים בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו לטענתם בשל סירוב המבקש (להלן: הבנק) לקבל שיק לצורך הפקדה חוזרת, שסורב קודם לכן בשל הודעת ביטול שניתנה לגביו. בתביעה עתרו התובעים לחייב את הנתבעת (להלן: הבנק) בפיצוי בסך של 2,500,000 ₪, בגין הנזקים שנגרמו להם לטענתם עקב פעולות הבנק, שננקטו שלא כדין או בחוסר תום לב.
4.הבנק טען כי יש לסלק את התביעה על הסף: את תביעת התובעים 1 ו- 2, מחמת היעדר עילת תביעה, ואת תביעת התובעת 3, מחמת קושי בזהות ובשל היעדר ייפוי כוח כדין מטעמה. טענות הבנק בקליפת אגוז הן אלה:
הסירוב להפקדה חוזרת של השיק שסורב קודם בשל הוראת ביטול, התייחס רק לחשבונה של התובעת 3.
התובעת 2 הינה אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת 3, אין לחברות אותם למנהלים או אותם בעלי מניות, והקמת החברות נועדה ליצור הפרדה ביניהן. בשל כך יש לקבוע, כי התובעת 2 לא סבלה נזק. מי שהיה אחד הבעלים בתובעת 2 חתם על הסכם פשרה עם הבנק, הכולל ויתור של החברה על כל טענה ו/או תביעה כלפי הבנק, והתובעת 2 אינה רשאית להגיש תביעה כנגד הבנק אלא בהחלטה של רוב בעלי מניותיה. עוד נטען לעניין זה כי כתב התביעה מערבב בין נזקי החברות, וצורפו לו חשבוניות ומאזן בוחן של הנתבעת 2 בלבד.
אין לתובע 1, שהוא בעל מניות בחברות, עילת תביעה נפרדת, שכן עילת התביעה הינה של התובעת 3 בלבד, וככל שיש לתובע עילה כבעל מניות, עליו להגיש תביעה נגזרת בבית המשפט המחוזי, בשם החברה. התובע אינו רשאי לתבוע את נזקי החברה הנתבעת 3.
מספר ח.פ. שצויין בכתב התביעה בצד שמה של התובעת 3 שייך לחברה אחרת, שאינה בבעלותו או בניהולו של התובע 1, ולא ברור מקור זכותו של התובע להגיש בשמה את התביעה.
דיון והכרעה
5. אקדים אפילוג לפרילוג ואבהיר כי מצאתי לדחות הבקשה לסילוק התביעה על הסף.
6. בפסיקה נקבע כי סילוק תובענה על הסף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שננקט רק במקרים חריגים. לאור זאת, בדרך כלל יעדיף בית המשפט, ככל הניתן, שלא לנקוט אמצעי זה, שנפקותו היא שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה (ע"א 693/83, שמעון שמש נ. רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2) 668 [1986]).
חיזוק לדברים אלה ניתן למצוא בהלכה שנפסקה בפסק הדין בע"א 6805/99,תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433 [2003], שם הכיר בית המשפט בזכות הגישה לערכאות המשפט כזכות יסוד שעל בית המשפט להגן עליה בדומה לכל זכות יסוד אחרת.
7.במסגרת בקשה לסילוק התביעה על הסף, נבחנת זו בראי טענות כתב התביעה, ואלה בלבד. לפיכך, ככל שבית המשפט מתרשם כי גם אם יוכיח אחד מן התובעים את מכלול טענותיו כפי שפורטו בתביעה, לא יהיה בכך כדי לזכותו בסעד כלשהו מאת הבנק, תתקבל הבקשה. בשלב זה, בית המשפט אינו שוקל את סיכויי התביעה, או אם יוכל כל תובע להוכיח את טענותיו, אם לאו.
כפי שנפסק בע"א 5634/05, צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ. מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ [04.06.2007]:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת