פלוני נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 18.12.11, היא התאונה נושא תביעה זו, ונקבעה לה ע"י המוסד לביטוח לאומי נכות רפואית בשיעור 47.5%, קביעה שהינה מחייבת, לפי סעיף 6ב' לחוק פלת"ד, גם לצורך התביעה שבפניי.

קרנית הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור, בנימוק שהתובעת עברה תאונת דרכים נוספת, ביום 29.7.14, שבעקבותיה הוחמר מצבה הרפואי, אולם הועדה הרפואית של המל"ל כלל לא הייתה מודעת לקרות התאונה השנייה, שעה שקבעה את נכותה של התובעת.

דחיתי את הבקשה, אולם ביהמ"ש העליון בבר"ע קיבל את הבקשה בחלקה, והורה למנות מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בשאלה: האם מצבה הרפואי של התובעת הוחמר בעקבות התאונה השנייה.

ביום 7.5.18 מיניתי שני מומחים רפואיים, פרופ' משה קוטלר בתחום הפסיכיאטרי, ופרופ' אברהם וינברגר בתחום הראומטולוגי (להלן: "המומחים"). בהחלטת המינוי ציינתי כי:

"השאלה לכל אחד מן המומחים היא: האם מצבה הרפואי של התובעת הוחמר בעקבות התאונה השניה?

הנכות הרפואית אשר נקבעה לתובעת ע"י המוסד לביטוח לאומי היא 47.5% (ובתוספת תקנה 15 – 72%). על המומחים לקבל נתון זה כנתון סופי ומחייב, שאין עליו עוררין. אולם המל"ל קבע את הנכות, בלא שידע על התאונה השניה. השאלות היחידות הן אפוא אלה:

א. האם יש לייחס את כל הנכות, כפי שנקבעה ע"י המל"ל, לתאונה מיום 18.12.11, או שמא חלק מנכותה של התובעת, כפי שנקבעה, יש לייחס לתאונה השניה?

ב. ואם התשובה לשאלה הראשונה היא, שאכן יש לייחס חלק מהנכות שנקבעה לתאונה השניה, מהו שיעור הנכות הרפואית שיש לייחס לתאונה מיום 18.12.11 לבדה?".

עתה מונחת בפניי בקשתה של קרנית להחלפת מומחי בית המשפט, בנימוק שהתובעת המציאה למומחים חוות דעת רפואיות פרטיות, שנערכו בתחום הפסיכיאטריה ובתחום הראומטולוגיה, לצורך הצגתן בפני ועדות המל"ל.

לחלופין מבקשת קרנית לפסול את חווה"ד הרפואיות הנ"ל, שהמציאה התובעת למומחים, תוך מתן הוראה ברורה למומחים, שאין להתחשב באמור במסמכים אלה.

התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי אין מדובר כלל בחוות דעת רפואיות פרטיות, כנטען בבקשה, אלא בחוות דעת של רופאי המל"ל. לטענתה, האיסור להמציא חוו"ד למומחה ביהמ"ש מתייחס אך לחוו"ד מטעם בעלי הדין, ואילו כאן אין מדובר בחוות דעת מטעם התובעת, אלא מטעם המל"ל. ושנית, טוענת התובעת, כי השאלה שהופנתה אל המומחים היא האם מצבה הרפואי של התובעת הוחמר בעקבות התאונה השנייה, ואילו בחוות הדעת של רופאי המל"ל אין כל התייחסות לתאונה השנייה, כך שאין בהן כל נגיעה לשאלה שהופנתה אל מומחי בית המשפט, ולכן, חשיפתם לחוות דעת רופאי המל"ל אין בה כל השפעה, לכאן או לכאן.