-
במסגרת תובענה זו מתבררת תביעת המשיב לחיוב המבקשים בתשלום סך של 400,000 ₪.
בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, טוען המשיב כי ביום 17.9.13 נכרת הסכם בינו לבין המבקשת 1 (להלן: "ההסכם") שלפיו רכש המשיב מהמבקשת 1 עסק למתן טיפול משלים במחלות כרוניות ואלרגיות במערכת הנשימה והידוע בשם "טבע במלח / המרכז לטיפול בבעיות נשימה" (להלן: "העסק") תמורת סך של 241,500 ₪ ובתנאים שפורטו בהסכם.
בפועל, טוען המשיב, רק בדיעבד התברר לו שבמהלך המשא ומתן לקראת חתימת ההסכם הציגה בפניו המבקשת 1 מצגים מטעם על אודות פעילות העסק, הסתירה מפניו מידע רלוונטי ועיוותה מידע שכן הוצג בפניו.
כ- 11 חדשים בלבד לאחר כריתת ההסכם הופסקה פעילות העסק לאחר שהתברר למשיב שהעסק מצוי במצוקה תזרימית קשה ולאחר שכשלו ניסיונותיו למכור את העסק. טוען לפיכך המשיב בכתב התביעה שהולך שולל בכריתת ההסכם ולכן עומדת לו הזכות לקבל פיצויים על כל נזקיו, זכות כלפי המבקשת 1 עימה התקשר בהסכם, וזכות כלפי המבקשים 2, 3 כבעלי השליטה במבקשת 1 ומכוח הרמת מסך.
-
בכתב ההגנה, מכחישים המבקשים את כל טענות המשיב.
בתמצית, טוענים המבקשים בכתב ההגנה כי ניהלו מו"מ מול המשיב במשך כ- 4 חדשים שבמהלכם לא הסתירו מפניו דבר בקשר עם פעילות העסק ומסרו לו כל מידע שבקש, כאשר המשיב מיוצג במהלך המו"מ הן על ידי רואה חשבון והן על ידי עורך דין מטעמו. כך דוחים המבקשים כל טענה שיש למשיב בקשר עם המידע שנמסר לו עובר לכריתת ההסכם או טענות באשר לחוסר תום לב או הסתרת מידע מצידם.
בפועל, טוענים המבקשים, נהל המשיב את העסק בצורה כושלת וכשנה לאחר כריתת ההסכם החל לפנות אליהם בשלל דרישות למסמכים ודוחו"ת, דרישות שהשתדלו למלא עד שהבינו כי המשיב מתכוון להפר את התחייבויותיו בהסכם ולא לפרוע את ההמחאות שמסר במסגרתו.
עוד טוענים המבקשים בכתב ההגנה שיש בכלל לסלק את התביעה על הסף שכן היא נעדרת עילה, ודאי כלפי המבקשים 2 ו-3, כי כלל לא שולמה מלוא האגרה, כי תחשיבי הנזק מופרכים ואינם נתמכים בכל ראיה, כי מדובר בניסיון לחמוק מפירעון יתרת חובותיו כלפיהם שעומדים על 61,500 ₪ + מע"מ, וכי בכלל מדובר בתביעה חסרת תום לב.
טענות הצדדים
-
בבקשה זו עותרים המבקשים לחיוב המשיב בהפקדת עירבון בסך 25,000 ₪ לפי תקנה 519 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להבטחת פירעון הוצאות המבקשים היה ותדחה התביעה.
לטענת המבקשים (בקשה 6 בתיק הממוחשב), מצבו הפיננסי של המשיב קשה לאחר שהעסק והוא עצמו קרסו כלכלית, ולאחר שאפילו את דמי השכירות לנכס בו פעל העסק לא יכול היה לשלם.
כאשר דווקא במצב שכזה עוד מוסיף המשיב ומעמיס על עצמו את הוצאות ניהול התביעה, טוענים המבקשים כי יש חשש שלא יוכלו להיפרע ממנו ככל שתידחה התביעה ויקבע שהם זכאים להוצאות. עוד טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה קלושים, שכן התביעה "הזויה וחסרת סיכוי".