ת"א 60444-09-14 אריאל הירקון 54 בע"מ נ' רוקח ואח'

1.לפנַי בקשה למתן צו זמני, שיאסור על המשיבים או על מי מטעמם להשכיר, לִתן זכות, לאכלס או לאפשר לצד שלישי לעשות שימוש בדירות, המוחזקות בידיהם בבנין שבבעלות המבקשת, וימנע כל פעולה שיש בה לשנות מהמצב הקיים. זאת, עד להכרעה בתובענה, שבה עותרת המבקשת לפינוי המשיבים ולסילוק ידם מן הבנין.

צו המניעה אמנם נתבקש, בלשון כללית, כלפי המשיבים כולם אך הבקשה, לפי תוכנה, מתייחסת לדירה מספר 5 בלבד. זאת, בעקבות מידע, שהגיע לידי המבקשת ולפיו דירה זו עומדת להתפנות, והיא חוששת שתיתפס בידי שוכר חדש. תשובה לבקשה הגישו משיבים 1 ו-2, אשר הראשון שבינם טוען לזכות החזקה בדירה. משיב 5, המתגורר באחת הדירות בנכס, שאינה דירה מספר 5, הגיש גם הוא תשובה לבקשה לצו המניעה. לפיכך, החלטתי זו תתייחס לטענות כפי שפורטו בבקשה ביחס לדירה מספר 5 בלבד.

2.המבקשת טוענת לעילת תביעה טובה ומסבירה כי הסכמי שכירות, שעליהם מבססים המשיבים את הגנתם בתובענה זו, נחתמו במועד מאוחר למועד רישומה של משכנתא לטובתו של בנק. על כן, הסכמים אלה אינם תקפים כלפיה, רוכשת המקרקעין במסגרת הליך הוצאה לפועל. עוד טוענת המבקשת כי אותם הסכמים אינם מתירים למשיבים את השכרתן של דירות בנכס לצדדים שלישיים. חרף זאת, משכיר משיב 1 דירות המוחזקות על-ידו, ביניהן דירה מספר 5. משהובא לידיעת המבקשת כי משיב 6 נמצא בהליכי פינויה של דירה מספר 5, עותרת היא לצו אשר ישמר את המצב הקיים ויאסור את השכרתה פעם נוספת לצד שלישי. לדבריה, אם יושכר הנכס שוב, הדבר ימנע את יישום פסק הדין שיינתן בתובענה. לענין מאזן הנוחות מציינת המבקשת כי הוא נוטה לטובתה, כיוון שהשכרת הדירות לצדדים שלישיים תוביל לקושי משמעותי אשר ימנע את יישומו של פסק-דין לפינוי, לכשיינתן. בנוסף לכך טוענת המבקשת לנזקים כספיים, שימצאו את ביטויים בהיעדרו של תשלום דמי-שכירות לתקופות ארוכות.

3.תשובת המשיבים 1 ו-2 מתבססת על הטענה כי המבקשת רכשה את הנכס כשהיא מודעת לכך שישנם שוכרים אשר חתמו על הסכמי שכירות טרם הליך כינוס הנכסים. לדברי המשיבים, מחויבת המבקשת לכבד הסכמים אלה לפי ההסכם שחתמה עם כונס הנכסים. לראיה מצרפים המשיבים את פרוטוקול ההתמחרות בו נאמר כי: "קונים את הנכס עם שוכרים". עוד ציינו המשיבים כי טרם להגשת בקשה זו נחתם הסכם שכירות על-ידי המשיב 1 לגבי אחת הדירות אותן הוא מחזיק. המשיבים מוסיפים וטוענים כי לא ייגרם נזק של ממש למבקשת כיוון שהדירות בנכס הושכרו עוד בטרם רכשה אותו. המשיבים מתארים מציאות, שלפיה עד למועד זה השכיר משיב 1 ועודו משכיר את הנכס לצדדים שלישיים, ומסבירים כי צו המניעה ישנה מן המצב הקיים. עוד מסבירים המשיבים, בטיעון שהתקשיתי לרדת לסופו, כי המבקשת לא תפיק תועלת ממתן צו המניעה מאחר שאין היא דורשת חזקה בדירות אלא את הותרתן ריקות. מאידך גיסא, למשיב 1 ייגרם נזק כלכלי כבד כיוון שהוא הסתמך על ההכנסות הצפויות והתחייב בהתאם. המשיבים מצהירים, עם זאת, כי לא ישכירו את הדירות לתקופה העולה על משך ניהולו הצפוי של ההליך (שמיעת ההוכחות קבועה לחודש פברואר 2016) וכי הסכם שכירות עתידי יכלול הוראה, שלפיה יכולים המשיבים לפנות את השוכר מכל סיבה שהיא, בהתראה של 45 ימים.

4.ההכרעה בבקשה למתן צו מניעה זמני מחייבת את בית-המשפט לשקול אם עומדת למבקש עילת תביעה טובה; אם הוא תם לב וידיו נקיות; כלום הנזק שייגרם למבקשת אם לא יינתן צו המניעה הוא חמור מהנזק למשיבים אם יינתן; ואם הנזק בר-פיצוי הוא בכסף. בתוך כך, על המבקשת להראות כי אין זהות בין הסעד העיקרי בתובענה לסעד הזמני.

מוצקותה של עילת התביעה תתברר בהליך העיקרי, ואין להקדים את המאוחר. בתשובות לבקשה לא הובאו ראיות לכך המבקשת אינה תמת-לב. נותר אפוא להידרש למה שהוא העיקר, וכוונתי למאזן הנוחות ולהתאמתו של המבוקש להליך ביניים כמו זה שבפנַי. אשר למאזן הנוחות, הנזק העלול להיגרם למבקשת אם לא יינתן הצו מבוטא בקושי ביישומו של פסק-דין לפינוי, ככל שיינתן. אלא, שקושי ביישום לחוד וחשש מסיכולו של פסק-דין לחוד. לא מצאתי כי אי-מתן הצו בעת הזו יסכל את האפשרות להורות על פינוי, ככל שכך יוחלט לסוף ההליך. מאידך גיסא, שלילת כוחו של מחזיק להחזיק בנכס, כבר בעת הזו, משמיעה, הלכה למעשה, קבלת עמדתה של התובעת לגוף המחלוקת בתובענה.

אמת, הסעד הזמני המבוקש זהה במהותו לסעד העיקרי בתובענה והוא סילוק ידם של המשיבים מהנכס, בעקבות קביעה כי לאיש מהם לא עומדת הזכות להחזיק בו. ראיה לכך היא שטענות הצדדים בבקשה זו, רובן ככולן, הועלו בכתבי התביעה וההגנה. פירוש הדברים הוא כי היעתרות לבקשה תייתר, בפועל, את הדיון בתובענה וכך ייעשה הסעד הזמני לאמצעי-מעקף של בירור הטענות לגופן. מיסודו, נועד הצו הזמני לשמר את המצב הקיים, כל עוד ההליך המשפטי תלוי ועומד, כדי שלא תסוכל היכולת לברר את התובענה. הצו המבוקש כאן לא זו בלבד שדרוש לשם שימורה של יכולת הבירור אלא, שכאמור, הוא מאיים ליטול מן ההכרעה שלסוף ההליך את כוחה ומשמעותה.

5.הבקשה נדחית. בתוך 30 ימים מהיום תשלם המבקשת למשיבים 2-1, יחד, שכר טרחה של עורך-דין בבקשה זו, בסך 1,500 ש"ח. סכום זהה תשלם המבקשת למשיב 5.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, שלא במעמד הצדדים.