פלוני נ' א. ת'אבת בע"מ ואח'

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 30/04/1972, עקב תאונת עבודה מיום 15/10/2014 שארעה לו עת שעבד בשורות הנתבעת מס' 1 בעבודות טפסנות באתר בנייה בעיר רמת גן ונפגע כאשר במהלך עבודתו הוא עלה על סולם ובמהלך העלייה רגלו החליקה על שלב של הסולם וכתוצאה מכך נפל ונפגע בידו השמאלית (להלן: "התאונה"). במועד התאונה, בוטחה הנתבעת מס' 1 על ידי הנתבעת מס' 2 בביטוח חבות מעבידים.

נסיבות התאונה והמארג הראייתי

1. התובע, פלסטינאי תושב סילת אלד'הר, החל לעבוד בישראל עוד בחודש 01/1989, שאז עבד בחקלאות למשך מספר חודשים. בחודש 01/1991 עבר לעבוד בתחום הבניין, כאשר מחודש 08/1998 החל לעבוד אצל אג'באריה ת'אבת והחל מחודש 10/2010 התחלפה זהות המעביד לחברת א. ת'אבת בע"מ, היא הנתבעת 1 בתיק דנן, ועבודתו אצלה נמשכה עד לחודש 10/2014, שבו כאמור אירעה לתובע התאונה בגינה הוגשה התביעה והכול כפי שעולה מריכוז נתונים חודשיים שהוצא ע"י משרד הפנים – אגף מת"ש (צורף לתצהיר התובע). מריכוז זה עולה כי התובע עבד בישראל בסה"כ 145 חודשים. עוד עולה מהריכוז האמור כי החל מחודש 01/2007 ועד לחודש 10/2014 התובע עבד באופן רצוף ללא הפסקות ומבלי שהחסיר חודשי עבודה. למען שלמות התמונה, יצוין כי מר אגבאריה ת'אבת הינו מנכ"ל הנתבעת מס' 1 כפי שעולה מטופס בל/250 שצורף לתצהיר התובע.

2. נסיבות התאונה פורטו בסעיף 2 לתצהיר עדותו הראשית של התובע. לדבריו, ביום התאונה בשעת צהריים "כאשר עבדתי בטפסנות באתר בנייה באתר ברמת גן, עליתי על סולם לצורך ביצוע העבודה. תוך כדי העלייה ובהיותי באמצע הסולם, החלקתי על השלב של הסולם ונפלתי אחורה כאשר ידי השמאלית נכנסה מתחתיי כשנפלתי ארצה".

3. עוד ציין התובע בתצהירו כי המעסיק לא סיפק לו נעלי עבודה עם סוליות למניעת החלקה והוא נעל נעליים שהביא עמו. הוא מוסיף ומציין כי "הסולם עצמו לא היה חדש, הוא היה סולם ישן. השלבים שלו נשחקו עם הזמן מרוב שנעשה בו שימוש" (סעיף 15 לתצהיר התובע).

4. בטופס בל/250 תוארה התאונה כלהלן: "במהלך עבודתו החליקה רגלו של מר פלוני מהסולם ונפל". הדבר עולה כדי הודאה מצד הנתבעת הן לעצם התרחשות התאונה והן לעניין נסיבותיה ואופן התרחשותה, והנתבעות, שלא הביאו עדויות כלשהן מטעמן, לא הוכיחו כי הודאה זו ניתנה מתוך טעות או בתרמית או שלא מרצון חופשי, ועל כן הודאה זו עומדת בחזקתה [ראו: ע"א 697/72 שמעון ויסמונסקי נ' "מרכבים" מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד כח(1) 429 (1974); ע"א 185/75 דוד אוחיון נ' משה חיון, פ"ד לא(3) 820 (1977); ע"א (מחוזי ת"א) 33119-07-16 פלוני נ' שם טוב מאיר נכסים והשקעות בע"מ (17.08.2017), פסקה 33; וכן ת"א (מחוזי חיפה) 345/93 יאסר קעדנה נ' מסארווה הישאם יוסף (16.10.2000), פסקה ל"ה].

5. זאת ועוד, בפתח ישיבת הסיכומים אישר ב"כ הנתבעות כי "עצם הנפילה של התובע מסולם במועד המתואר בתביעה לא במחלוקת" (עמ' 4 לפרוטוקול, שור' 10).

6. מטעם התובע הוגשו תצהירים של שלושה עדים נוספים הם אשתו, דלאל חוסני, וכן של שניים שעבדו עמו בעת התרחשות התאונה: מוחמד אבו דיאק וסאמר אלאח'רס. דלאל מתארת בתצהירה את העזרה שהיא הושיטה לתובע לאחר התאונה, את מגבלותיו בשל הפגיעה בידו השמאלית, והיא מצהירה על כך שהתובע לא חזר לעבודה כלשהיא לאחר התאונה. מוחמד העיד שביום התאונה הוא עבד עם התובע בעבודות טפסנות של קיר כשהוא עובד מהצד הפנימי ואילו התובע עבד בצד החיצוני. במסגרת עבודתם ביחד הוא היה מכניס לכיוון התובע כבלים בתוך הקיר ומעבירם החוצה (כנראה הכוונה לחוט קשירה). לדבריו, לפעמים התובע נאלץ לרדת מהסולם כדי להביא דברים ואז שוב לעלות על הסולם. פתאום, הוא שמע קול נפילה וצעקות התובע ואז ירד והסתובב וראה את התובע שרוע על הרצפה צועק ובוכה מרוב כאבים ביד שמאל. גם מוחמד הצהיר כי המדובר היה בסולם ישן "שכבר נשחק מרוב שנעשה בו שימוש" (סעיף 4 לתצהירו), ואילו סאמר הצהיר שהתובע נפל מסולם שהיה בגובה של כ-2 מטר ונפגע בידו השמאלית וכי לאחר התאונה התובע פונה לבית החולים באמצעות אמבולנס. כמו כן, סאמר שהצהיר כי הוא עדיין עובד אצל הנתבעת 1 (לפחות נכון ליום חתימת התצהיר בתאריך 15/06/2019) הצהיר שהתובע לא חזר לעבודה.

7. הנתבעות לא הגישו תצהירי עדות ראשית כלשהם מטעמן. ביום 04/08/2019 הוגשה הודעה מטעם הנתבעות ובה נמסר כי הן מוותרות על חקירת המצהירים מטעם התובע ובית המשפט התבקש לשמוע את סיכומי הצדדים בעל פה במועד שהיה מיועד לישיבת ההוכחות בתיק, כפי שאכן היה.

8. המסקנה הנובעת מוויתור הנתבעות על חקירת התובע ושאר המצהירים מטעמו היא שהנתבעות אינן חולקות על האמור בתצהירים, וכך במיוחד משלא הוגשו תצהירים נגדיים מטעם הנתבעות לסתירת האמור בתצהירי עדי התביעה. "משבחר צד שלא להגיש תצהיר נגדי ושלא לחקור את הצד שכנגד על תצהירו, רואים בעובדות כפי שהן מפורשות בתצהיר, בדרך־־־־־כלל, כעובדות שאין חולקים עליהן" [ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 847 (2003), בעמ' 861 ג'-ד'. ראו גם: רע"א 3866/07 מדינת ישראל נ' עאטף נאיף אלמקוסי (21.03.2012), פסקה 29; וכן ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3) 846 (1993), בעמ' 850 ב'-ג'. לעניין החובה לחקור את המצהיר בכל נקודה שיש לגביה מחלוקת ראו חיבורו של י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי, בעמ' 1949].