ת"א 59798-05-15 ינאי ואח' נ' זורסקי ניר

1.בפני תביעה שהוגשה בעילה של פרסום לשון הרע.

התובעת 1 (להלן – איילה) היא קוסמטיקאית. בשנת 2005 היא הקימה את התובעת 2, וריכזה את פעילותה כקוסמטיקאית במסגרת זו.

בשנת 2001 לערך, הנתבעת (להלן – אורנה) עברה אצל איילה טפול להסרת שיער בלייזר. בשל אותו טיפול היו חילוקי דעות בין השתיים. אורנה, שלא הייתה מרוצה מהטיפול ומתוצאותיו, הגישה כנגד איילה תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. בפסק דין שניתן באותה תובענה חוייבה איילה להשיב לאורנה את הסכום ששולם לה עבור הטיפול. תביעת אורנה לסכומים נוספים, בין היתר בשל כאב וסבל, נדחתה.

מאחר שאיש מהצדדים לא טען אחרת, נראה כי הסכומים שאיילה חוייבה בהם, שולמו על ידה.

2.חלפו עברו להן למעלה מעשר שנים, ובינתיים איילה הקימה את החברה התובעת 2, ופרסמה את פעילותה באמצעי התקשורת השונים ובאינטרנט, בין היתר בפייסבוק.

הפירסום בפייסבוק נעשה על ידי מודעות ממומנות. הכוונה לפירסום שנעשה באמצעות תשלום לפייסבוק, שבו מציין המפרסם את הפילוח המבוקש על ידו, היינו, הקהל שאליו הוא מבקש להפנות את המודעות. הפילוח מוגדר לפי גיל, מין, עיסוק, וכיוצ"ב. פייסבוק היא שדואגת להציג את המודעות בעמודי הפייסבוק של הגורמים העונים לפילוח המבוקש, ולמבקש הפירסום אין יכולת לדעת למי נשלח הפירסום.

3.מודעות כאלה הופיעו, בין היתר, גם על ה"קיר" בעמוד הפייסבוק של אורנה. מאחר שניתן להגיב לאותן מודעות, כתבה אורנה ביום 28/3/14 את התגובה הבאה: "תמצאי דרך לא להגיע אלי לקיר עם הפרסום שלך כי אחרת אני אכתוב מה דעתי על המכון שלך וברור לך שאת זה את לא רוצה!".

ביום 29/3/14, כתגובה למודעה אודות טפולים להצערת עור הפנים, כתבה אורנה: "חרה של מקום עשתה לי כוויות בפנים". בהמשך, ביום 3/4/14, כתבה אורנה, תחת מודעה אחרת, שהציגה טפול הידרוקולוניקס לניקוי רעלים: "חרה של מקום". אחת החברות האחרות באותה קבוצה שאלה: "אורנה למה", ואורנה ענתה : "לצערי מניסיון רע של טפול עם תוצאות שהביאו אותי לחדר מיון". ביום 7/4/14 כתבה אורנה, בהקשר לאותו טפול: "לא מקצועית וחסרת אחריות".

4.לטענת התובעות, בכך ביצעה אורנה פרסום של לשון הרע ועשתה זאת מתוך כוונה לפגוע בתובעות, ובעיקר באיילה, כפי שעולה מהדברים שרשמה ביום 28/3/14. התובעות דורשות לחייב את אורנה לפצותן בסכום של 140,000 ₪, סכום שלטענתן משקף את הפיצוי הקבוע בחוק איסור לשון הרע, בגין פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע. לטענתן, לאור הוראות החוק, הן אינן חייבות להוכיח את נזקיהן, אך יחד עם זאת, הן ציינו כי התגובות, שציבור גדול נחשף להן, גרמו נזק למוניטין שלהן.