ת"א 59622-01-12 עיריית אשקלון נ' דיין

1.התביעה בפני היא לסעד של סילוק יד וכן דמי שימוש ראויים בסך של 215,171 ₪. מדובר בפינוי משטחים שצמודים לחלקה אחרת שם לנתבע זכויות חכירה שאינן במחלוקת ועליו מבנה שבו מנהל הנתבע עסק משולב של מכולת וקיוסק. הנתבע חולק בהתייחס לדרישה לפנות שטחים מצד מזרח ומצד דרום לעסקו בטענה כי מדובר רק בקירוי שאינו מהווה תפיסה או פלישה.

בהתייחס לשטח בצד צפון מומחה בית המשפט מצא כי מדובר בשטח פנוי למעט שיש שם ריצוף ושתי שוחות. לגבי הריצוף – הנתבע הצביע על כך שהוא אושר על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבנייה כמקדם את הפיתוח שקדם את הפיתוח העירוני והאישור כלל את הסכמתו להרוס זאת אם יידרש בבוא העת.

אקדים כי בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט שנתן חוות דעת המאשרת את השטחים מדרום וממזרח כשטחים שתפוסים על ידי הנתבע , כשחלק מהתפיסה מתבטאת בגגון מברזנט.

תביעה הפינוי  

2.התביעה הוגשה ביום 31.1.12 בהתייחס לגוש 3020 חלקה 30 אשקלון וכן גוש 1998 חלקה 81. התובעת רשומה כבעלים הרשום של חלקה 30 בגוש 3020 (להלן: "חלקה 30") ולטענתה היא זכאית להירשם כבעלים בחלקה 81 בגוש 1998 (להלן: "חלקה 81"). על פי נסח רישום המקרקעין חלקה 81 רשומה על שם רשות הפיתוח ועל חלק ממנה קיימת הפקעה . ההפקעה נרשמה ביום 17.8.2004 .

ביום 5.1.1978 פורסמה בי.פ. 2402 , תוכנית מתאר מס' 7/126/03/4 בהתייחס לחלקה 81 המייעדת אותה להיות שטח ציבורי פתוח. על חלקה 30 חלה תוכנית מתאר האמורה והמייעדת אותה לשמש כזכות דרך.

בכתב התביעה נטען כי הנתבע הקים מבנה המשתרע על חלק מחלקה 30 וכן על חלק מחלקה 81. התביעה הוגשה כדי לקדם את תוכית המתאר האמורה.

המבנה הנטען משמש את הנתבע לחנות מכולת המכונה צימס מעדניה וכן קיוסק המכונה לב הכיכר (להלן: "המבנה"). על פי הראיות הפלישה הנטענת מתייחסת למבנה שהוקם כדין בחלקה 33 ולשטחי ריצוף וקירוי על ידי גגוני ברזנט בצדדים הקדמיים של המבנה בצד דרום, בצד המבנה בצד מזרח ורק ריצוף ובניית גדר ושוחות בצד צפון. בהתייחס לצד מזרח, חלק מהשטח נסגר על ידי הנתבע באמצעות תריסים שהורמו ביום והורדו וננעלו בלילה, וחלק מהשטח היותר חיצוני לכך היה רק מרוצף ומקורה על ידי גגון ברזנט. להלן יכונו המבנים שבתחום חלקות 30 ו- 81 "המבנים הארעיים " והשטחים המרוצפים.

3.אין מחלוקת כי הנתבע חוכר כדין את חלקה 33 בגוש 1945 עליו ממוקם המבנה שנבנה כדין . כן אין מחלוקת כי חלקות 30 ו- 81 צמודות אל חלקה 33. לטענת הנתבע אין אסמכתא לשטח שהופקע, ומעבר לכך לא נעשה דבר מבחינת היישום של ההפקעה ולכן היא בטלה (סעיף 11 לכתב התביעה). כן נטען כי בהעדר תשריט למיקום ההפקעה התביעה נגדו נדחית בהעדר יריבות. כן נטען כי רק חלק מחלקה 81 נועדה להיות שטח ציבורי פתוח. בהתייחס לחלקה 30 נטען כי רק חלק ממנה מיועדת להיות דרך. בהתייחס לטענה כי הנתבע מחזיק בחלקים מחלקות 30 ו- 81 טוען הנתבע כי אין במבנים הארעיים ובריצוף כדי לשלול שימוש מהציבור שכן התפיסה שלו היא לשימושי לוואי שנועדו לעסקים שהוא מנהל במבנה. בקדמת המבנה, בחלקה 30, קיימת מדרכה שאין מחלוקת שאינה של הנתבע. מעליה הנתבע בנה גגון של ברזנט המשמש הן את הבאים למבנה והן את עוברי האורח. חלק מהשטח שקורה בצד מזרח של המבנה כלל למטרתו גם חלק מחלקה 30 . השימוש שנעשה בשטח זה הוא להצבת כיסאות ושולחנות לשימוש של באי העסקים המתנהלים במבנה. מומחה מטעם בית המשפט, משה פוגל מודד מוסמך, קבע כי בחלקה 30 קיימת פלישה של המורכבת מ- 1.7 מ"ר מבנה וכן 18 מ"ר גגון ברזנט.