בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' ר'(המנוח) ואח'

תביעת בנק לתשלום חוב בגין הלוואות שנטל אדם והלך לעולמו. התביעה מופנית כנגד אחת היורשות של אותו אדם. האם ניתן לחייב את היורשת בחובות המנוח?

טענות הצדדים

1.התובע – בנק מסחרי – (להלן: הבנק ) הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת בגין חוב נטען בסך של 107,237 ₪ (להלן: החוב) בשני כובעים: הכובע הראשון כיורשת של בן זוגה המנוח א.ר. (להלן: המנוח ) . הכובע השני, בתור מי שהייתה שותפה בחשבון עובר ושב יחד עם המנוח בעת נטילת ההלוואות. על פי הנטען בכתב התביעה המנוח נמנה על לקוחות הבנק והיה בעלים של שני חשבונות, הראשון חשבון מספר XXX (להלן : החשבון הראשון ) אשר בבעלות המנוח בלבד, השני חשבון מספר XXX היה חשבון משותף עם הנתבעת (להלן : החשבון המשותף ).

נטען כי על פי רישומי הבנק בשני חשבונות הבנק הנ"ל נותרה יתרת חובה בנוסף למספר הלוואות שניטלו ולא נפרעו. בחשבון הראשון נותר חוב על סך של 6,139 ₪ נכון ליום 8/11/2015 כאשר בחשבון המשותף נותרה יתרת חוב על סך של 32,670 ₪ נכון ליום 16/11/2015. בנוסף לחובות אלו המנוח נטל מספר הלוואות אשר הופקדו לחשבון המשותף. נטען שעל פי ההסכמים התחייבו המנוח והנתבעת להחזיר את ההלוואות במועדים הנקובים בהן ובמידה ולא יישאו בריבית פיגורים. ההלוואות נקלעו לפיגורים. על פי הידוע לבנק הנתבע היא היורשת של המנוח. הבנק פנה לנתבעת במכתב על מנת שתשלם את החוב בין אם כלווה ישירה ובין אם כיורשת אך המכתב לא זכה למענה.

2.הנתבעת טוענת בתצהיר שצורף לבקשה לרשות להגן שהייתה הידועה בציבור של המנוח אך היא לא נישאה לו. עוד מאשרת הנתבעת כי הייתה אחת הבעלים של החשבון המשותף אך לא ביצעה כל פעולה בו אלא המנוח הוא שהיה מבצע בו פעולות למעט נטילת הלוואה בשנת 2012 בסך של 20,000 ₪. לנתבעת לא הייתה כל נגיעה לחשבון הראשון למרות שידעה על קיומו. ההלוואות למעט אחת ניטלו על ידי המנוח ללא ידיעתה או הסכמתה וללא שהבנק טרח לעדכן אותה. במהלך היותה שותפה בחשבון המשותף לא קיבלה דפי פירוט חשבון והבנק לא עדכן אותה ביתרת החשבון. במועד כלשהו בשנת 2014 היא ביטלה את בעלותה בחשבון המשותף בהסכמת הבנק והמנוח נותר בעלים יחיד של החשבון המשותף. עם ביצוע פעולה זו הובהר לה על ידי הבנק כי כל זכויותיה והחובות עוברים למנוח. הנתבעת סמכה על דברי הבנק שהיו בבחינת מצג שווא והיא לא קיבלה כל הודעה עד לקבלת מכתב מהבנק מיולי 2015 לפיו קיים חוב או בחשבון הבנק או בהלוואה בסך של כ- 31,000 ₪. מאוחר יותר קיבלה מכתב התראה נוסף ומאחר ואינה בקיאה בהוראות החוק והפסיקה ונאמר לה שהיא יורשת של המנוח ושותפה בחשבון עליה לשלם את החוב אחרת הוא יצבור קנסות וריביות. הנתבעת טוענת כי הבנק הפעיל עליה לחץ בלתי הוגן תוך הפרת הוראות החוק ולכן היא שילמה סך של 32,758 ₪ מהלוואה שנטלה. הבנק השמיט עובדה זו מתביעתו.

עוד טוענת הנתבעת בעת הגשת התביעה טרם ניתן צו ירושה בנוגע למנוח. חוק הירושה קובע כי עד למועד חלוקת העיזבון היורשים אינם אחראיים לחובות העיזבון. אם חולק העיזבון – ולא כך המצב - לאחר סילוק החובות אין יורש אחראי לחובות שסולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה אולם כל זאת עד לגובה שווי מה שקיבל מנכסי העיזבון. העיזבון לא חולק שכן לא היה מה לחלק למעט רכב של המנוח שהיה מעוקל.

פלוגתות מוסכמות

3.אין חולק כיום כי על פי רישומי ניטלו ההלוואות הבאות :