ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
5938-04-14
25/01/2015
|
בפני השופט:
יעקב פרסקי
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. יצחק חדד
2. שרה חדד
3. יעקב שקולניק
4. אנה ענת כהן
5. מיכל דנינו
6. מוריס דנינו
7. דבורה פרנקל אמסלם
8. יעקב ישראל
9. נורית יעקב
10. רפאל מיטלמן
11. ורוניקה מיטלמן
עו"ד מור כהן ו ניסן חמוי
|
המשיבה:
כ. כוכב הנגב - חברה לבנין ופתוח (1990) בע"מ עודד זגורי
עו"ד עודד זגורי
|
| החלטה |
בקשה לצו מניעה זמני
רקע
1.המבקשים הינם חלק מהדיירים בבית משותף, ברח' אליהו בן חור 5 באר שבע, אשר נרשם לאחרונה בפנקס הבתים המשותפים. הדירה שבמחלוקת, טרם נבנתה בפועל, כיום הינה חלל סגור בקומה הראשונה ורשומה כיחידה נפרדת, כדירה בבניין (להלן: "הדירה"). לטענת המבקשים, זכאים הם להצהרה כי דין הדירה להיות מוגדרת כשטח משותף אשר בבעלות כלל בעלי הדירות בבניין. לפיכך הגישו את הבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה, עד להכרעה בתיק העיקרי. לטענת המשיבה, הדירה מעולם לא שימשה כשטח משותף אלא מדובר ב"חלל" שהוצמד בשעתו לדירה אחרת שבבעלותה ולכן אין ממש בבקשה ואין מקום לצו מניעה זמני ביחס להשלמת בנייתה. הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים ולאור כך שבעיקר הדברים, אין מחלוקת עובדתית.
תמצית טיעוני המבקשים
2.טוענים המבקשים כי המשיבה ידעה מראש, ותכננה שבעתיד, שטחים בבניין כמו הדירה, שבקומת הכניסה, יוכשרו כדירת מגורים. המבקשים טוענים כי מאזן הכוחות בינם למשיבה אינו שווה ובהתאם, נקבעו הוראות דין להגבלת כוח המשיבה תוך הפניה לסע' 6 לחוק המכר ולפיו הוצאת שטחים מהרכוש המשותף טעונה מסמך מפורש ונפרד. כיוון שחוזי המכר אינם מתייחסים לרחבת הכניסה, טוענים המבקשים כי המשיבה מנועה מלהפקיע מהם שטחים לטובתה. טוענים המבקשים כי הסתמכו על המצב הקיים כפי שהיה בכניסתם למגורים בבניין, מאז שנת 1997. טוענים המבקשים כי לא היו מודעים לרישום הבניין לאחרונה כבית משותף, דבר הגובל בחוסר תום לב והתנהלות ב"מחשכים". טוענים המבקשים כי אם בעת הסכם המכר עם הדיירים, לא הוגדרו השטחים במפורש כשטחים שנגרעו מהרכוש המשותף, הדבר לא ניתן לביצוע כיום. המבקשים טוענים כנגד טענות ההתיישנות והשיהוי שנטענו כנגדם, תוך הפניה לכך שעמדו על זכויותיהם, מיד לאחר שידעו על כוונת המשיבה, וזאת בחמש השנים האחרונות. לפיכך נטען שיש הכרח בצו מניעה זמני, עד להכרעה בתיק העיקרי, על מנת שהמשיבה לא תשנה את המצב לרעתם באופן בלתי הפיך.
תמצית טענות המשיבה
3.המשיבה שביקשה לדחות הבקשה, טוענת כי הדירה מעולם לא הייתה שטח משותף, ושכיום מדובר בדירה הרשומה כיחידה נפרדת ולא כרכוש משותף. מדובר בדירה מיועדת, כיום חלל סגור, ובהתאם לרכישת זכויות משנת 2006 מרשות הפיתוח, הוקנו הזכויות להפיכת השטח לדירה, ובכפוף לאישורי גופי התכנון. טוענת המשיבה כי אין מדובר אלא בחללים סגורים, שאין איש ש"מסתובב" בהם, שאינם חלק מהרכוש המשותף, שאינם גורעים מהכניסה ומלובי הבניין. המשיבה הפנתה ללשון ההסכם המפורשת בינה למבקשים, למשל לסע' 15.2 ואילך בהם הובהרו הדברים מראש. המשיבה הפנתה לסע' 77כא לחוק המקרקעין, המתייחס לשאלת הרכוש המשותף בבית שאינו רשום כמשותף. הוסיפה המשיבה כי פעלה מול רשויות התכנון, ב"אור יום" ולאחר שהתוכניות אושרו עוד בשנת 2009. המשיבה הוסיפה וטענה להתיישנות טענות המבקשים ולחילופין לשיהוי בפניה לאור התדיינויות קודמות מול המשיבה, מאז 2010 בוועדות התכנון ולדחיית מלוא טענות המבקשים במסלול התכנוני תוך אישור המבוקש בידי המשיבה. לפיכך, בהעדר שימוש בחללים, ולאור הנזקים הגדולים שיגרמו למשיבה, אין הצדקה למתן הצו ולפיכך ביקשו לדחות הבקשה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי הינה שדין הבקשה לצו מניעה זמני להידחות.