אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארוך נ' קימלמן ואח'

ארוך נ' קימלמן ואח'

תאריך פרסום : 06/02/2023 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
58591-01-20
28/01/2023
בפני השופט:
אבי כהן

- נגד -
תובע:
יהונתן יוני ארוך
עו"ד דוד עוזיאל
נתבעים:
1. חלי קימלמן
2. גיל דוד קימלמן

עו"ד איתן אדר
פסק דין
 

 

לפניי תביעה "חוזית/נזיקית" ע"ס 508,907 ₪ שבה נתבעים הנתבעים לשלם לתובע פיצוי מוסכם עפ"י חוזה מכר דירה שאותה מכרו הנתבעים לתובע וכן לפצותו בגין נזקים שונים (ירידת ערך הדירה, הוצאות שונות ועוגמת נפש), והכול בשל קיני טרמיטים שנתגלו ע"י התובע בדירה לאחר שנמכרה לו והועברה לחזקתו ע"י הנתבעים ובמהלך שיפוץ שהוא החל לבצע בדירה.

 

ליבה של המחלוקת בין הצדדים הינו בשאלה העובדתית השנויה במחלוקת בין הצדדים: האם, כעמדת התובע, הנתבעים ידעו על בעיית הטרמיטים בדירה עוד בטרם מכרו אותה לתובע והסתירו את הבעיה ממנו, או שמא, כעמדת הנתבעים, גם הנתבעים, בדיוק כמו התובע, התוודעו לראשונה לבעיה זו רק במועד שבו התובע התוודע אליה, משמע רק לאחר חתימת הסכם המכר בין הצדדים ולאחר שהתובע קיבל חזקה בדירה והחל לשפצה.

 

הערות מקדמיות

 

  • יצוין כי תיק זה טופל תחילה ע"י מותב קבוע קודם, כאשר בחודש מאי 2022 הועבר התיק להמשך טיפולי.

  • בפס"ד זה לא אתייחס לכל אחת ואחת מהטענות שטענו הצדדים וגם לא לכל אחת ואחת מהראיות והעדויות שהוצגו ע"י הצדדים (והוצגו עדויות רבות כמפורט מטה). אתייחס רק למה שרלוונטי ונחוץ לטעמי, גם מתוך התחשבות באינטרס הציבורי שלפיו ראוי שביהמ"ש יכתוב פס"ד גם באופן יעיל המתחשב במשאבים השיפוטיים המוגבלים.

     

    הקיים והרלוונטי בתיק

     

    • ביום 26.1.2020 הוגש כתב תביעה.

    • ביום 7.4.2020 הוגש כתב הגנה.

    • ביום 23.9.2020 נערכה ישיבת קדם משפט ראשונה.

    • ביום 15.3.2021 נערכה ישיבת קדם משפט שנייה.

    • ביום 5.4.2021 הוחלט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין מר דן אורמן (להלן – "מומחה ביהמ"ש").

    • ביום 1.11.2021 הוגש חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש (מיום 31.10.2021).

    • ביום 30.3.2022 נערכה ישיבת קדם משפט שלישית.

    • ביום 16.6.2022 נערכה (בפניי) ישיבת קדם משפט רביעית.

      • הישיבה הוקלטה במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקובץ השמש בתיק משמש כפרוטוקול. בנוסף ביום 23.6.2022 נסרק מסמך עזר של תמליל ההקלטה (להלן – "תמליל קדם המשפט").

      • בישיבה זו חקרתי קצרות עפ"י סמכותי בקדם משפט, תחילה את התובע ואח"כ את הנתבע.

    • ביום 10.11.2022 נערכה ישיבת הוכחות ראשונה.

      • הישיבה הוקלטה במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקובץ השמש בתיק משמש כפרוטוקול. בנוסף ביום 23.11.2022 נסרק מסמך עזר של תמליל ההקלטה (להלן – "תמליל הוכחות ראשון").

      • בישיבה זו העידו ונחקרו 12 עדים בסה"כ:

        • מומחה ביהמ"ש (עמ' 31-17 לתמליל).

        • מטעם התובע:

          • מר אריה פינס, שכן בבית המשותף הרלוונטי (עמ' 17-5 לתמליל). לא מסר תצהיר עדות ראשית.

          • גב' תמר פינס, בת זוגו של מר אריה פינס הנ"ל ושכנה בבית המשותף הרלוונטי (עמ' 41-32 לתמליל). לא מסרה תצהיר עדות ראשית.

          • ד"ר שמחה פינקלמן, כמומחה לענייני טרמיטים (עמ' 50-42). מסר חוות דעת מומחה מיום 10.12.2019.

          • גב' רבקה ארוך, אמו של התובע (עמ' 61-51 לתמליל). מסרה תצהיר עדות ראשית מיום 29.12.2020.

          • התובע עצמו (עמ' 82-62 לתמליל). מסר תצהיר עדות ראשית מיום 29.12.2020.

        • מטעם הנתבעים:

          • מר לאון בוחבוט, מומחה להדברה (עמ' 99-84 לתמליל). מסר חוות דעת מומחה מיום 17.3.2020.

          • גב' מרים לוי, אימה של הנתבעת 1 (עמ' 110-99 לתמליל). מסרה תצהיר עדות ראשית מיום 14.2.2021.

          • גב' אלה פוסטלניק, שכנה בבית המשותף הרלוונטי (עמ' 118-110 לתמליל). מסרה תצהיר עדות ראשית מיום 14.2.2021.

          • מר שלמה לוי, אביה של הנתבעת 1 ובן זוגה של גב' מרים לוי הנ"ל (עמ' 127-118 לתמליל). מסר תצהיר עדות ראשית מיום 14.2.2021.

          • הנתבעת 1 עצמה (עמ' 144-127 לתמליל). מסרה תצהיר עדות ראשית מיום 16.2.2021.

          • הנתבע 2 עצמו (עמ' 156-144 לתמליל). מסר תצהיר עדות ראשית מיום 15.2.2021.

    • ביום 22.11.2022 נערכה ישיבת הוכחות שנייה.

      • הישיבה הוקלטה במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקובץ השמש בתיק משמש כפרוטוקול. בנוסף ביום 27.11.2022 נסרק מסמך עזר של תמליל ההקלטה (להלן – "תמליל הוכחות שני").

      • בישיבה זו העידו שני עדים נוספים מטעם התובע:

        • מר שמעון פלדמן, שכן בבית המשותף הרלוונטי (עמ' 19-2 לתמליל). לא מסר תצהיר עדות ראשית.

        • גב' סיוון כתובים, כמי שמכרה (ביחד עם אחיה) את הדירה מושא התביעה לנתבעים (עמ' 45-20 לתמליל). לא מסרה תצהיר עדות ראשית.

    • ביום 19.1.2023 נערכה ישיבת סיכומים בעל-פה.

      • הישיבה הוקלטה במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקובץ השמש בתיק משמש כפרוטוקול. בנוסף ביום 24.1.2023 נסרק מסמך עזר של תמליל ההקלטה (להלן – "תמליל סיכומים").

      • בהחלטה המסיימת הוריתי לצדדים להגיש תחשיב ואסמכתות לגבי ההוצאות הרלוונטיות.

    • ביום 24.1.2023 הוגשו תחשיבים ואסמכתות של הוצאות הצדדים בתיק. בנוסף צירפו הצדדים את האסמכתות אליהן הפנו בסיכומיהם בעל-פה.

    • ביום 26.1.2023 העביר התובע למתמחה בלשכתי שלושה קבצי שמע של שלוש הקלטות שונות שהוצגו בראיותיו, שלהן ביקשתי להאזין שוב ובנוחות לצורך כתיבת פסה"ד (ראו החלטותיי מיום 25.1.2023 ומיום 26.1.2023).

       

      דיון והכרעה

       

      דין התביעה – להידחות.

       

      עובדות רלוונטיות שאינן במחלוקות

       

      • הצדדים חתמו על הסכם מכר מיום 11.2.2018 שלפיו הנתבעים, בני זוג, מכרו לתובע זכותם בדירת מגורים בחולון (להלן – "הסכם המכר" ו-"הדירה", בהתאמה).

      • בסעיף 3.3 להסכם המכר הנתבעים, כמוכרים, הצהירו כי אין בדירה "מום נסתר".

      • התנאים הבסיסיים עפ"י הסכם המכר קוימו, והתובע קיבל חזקה בדירה ביום 6.5.2018.

      • ביום 24.5.2018, ימים ספורים לאחר תחילת ביצוע עבודות שיפוץ מטעם התובע בדירה, נתגלה ע"י שיפוצניק מטעם התובע כי מצויים טרמיטים במספר משקופי דלתות בדירה. יצוין כי הנתבעים הכחישו (מחוסר ידיעה) בכתב ההגנה עובדה זו לה טען התובע בכתב התביעה, אך בהמשך הדרך דומה שעובדה זו הפכה בלתי שנויה במחלוקת, ומכל מקום אני קובע כי היא הוכחה היטב ע"י התובע ומכלול הראיות שהוצגו.

      • ביום 24.5.2018 (יום גילוי הטרמיטים) פנו התובע ואמו (במקביל) לנתבעים לבירור ראשוני בעניין הטרמיטים (התובע – בהודעות טקסט בוואטסאפ לכל אחד משני הנתבעים, ואמו של התובע – בשיחת טלפון שיזמה עם הנתבעת 1), והנתבעים הכחישו בבירור זה ידיעה קודמת על הטרמיטים (הנתבע 2 כתב לתובע תשובה רלוונטית בווטסאפ והנתבעת 2 אמרה זאת בשיחה הנ"ל). יצוין שקיים והוצג תיעוד רלוונטי של מגעים אלו:

        • תדפיסים/תצלומים של התכתבות וואטסאפ מיום 24.5.2018 בין התובע לבין הנתבעת 1 ובינו לבין הנתבעת 2, צורפו כנספחים טז' + יז' לתצהיר התובע.

        • תמליל שיחה מוקלטת מיום 24.5.2018 בין אמו של התובע לבין הנתבעת 1 צורפה כנספח א' לתצהיר הנ"ל של אמו של התובע. מדובר באחת ההקלטות שציינתי מעלה בהחלטותיי מיום 25.1.2023 ומיום 26.1.2023.

           

          ניתוח מכלול הטענות והראיות הביאני למסקנות העיקריות הבאות, לפיהן הנתבעים לא ידעו על בעיית הטרמיטים בדירה ולא הסתירו אותה מהתובע ולכן הם אינם חייבים לשלם לתובע דבר בגינה:

           

          • התובע גילה חשדנות רבה כלפי הנתבעים מהרגע שבו התוודע לקיום הטרמיטים בדירה, והוא מיד חשד שלנתבעים הייתה ידיעה מוקדמת מלאה על הטרמיטים הנמצאים בדירה וכן שהם הסתירו ממנו באופן מודע, מכוון וחסר תום לב את בעיית הטרמיטים בזמן ניהול המשא מתן מולו למכירת הדירה. חשד זה של התובע הלך והתעצם, ככל שעבר הזמן וככל שהתובע אסף ראיות/אינדיקציות מחשידות נוספות לשיטתו, עד שהתובע גיבש לעצמו מסקנה נחרצת, שאותה הציג לאורך כל ההליכים בתיק, לפיה הנתבעים ידעו היטב על בעיית הטרמיטים בדירה והסתירו אותה ממנו בכוונת מכוון ובחוסר תום לב במהלך המשא ומתן מול למכירת הדירה.

          • ניתן בהחלט להבין מדוע חשד התובע נפל על הנתבעים, לפחות בתחילת הדרך. הם באמת היו אז החשודים המידיים והטבעיים מבחינתו, באופן סביר. הם מכרו לו דירה, מבלי לומר לו דבר על טרמיטים המקננים בה, ובסמוך לאחר שהדירה עברה לידיו נמצאו בה טרמיטים ואף נמצאו בה אינדיקציות לביצוע פעולת הדברה ייעודית לטרמיטים שנעשתה בדירה בעבר (אותם קידוחים מיוחדים ברצפת הדירה), בטרם העברת החזקה בה לתובע (כלומר הייתה קיימת בידי התובע ראיה אובייקטיבית לכך שמי ממחזיקי הדירה בעבר טיפל בבעיית טרמיטים שהייתה קיימת בה כבר בעבר). מצב דברים נתון זה אכן מעלה על הדעת באופן סביר את האפשרות שהנתבעים ידעו והסתירו.

          • אלא שהוכח (והדבר היה ידוע היטב לתובע בטרם הגשת התביעה) כי גם הנתבעים רכשו בעבר בעצמם את אותה דירה מאחרים (בשנת 2013), כך שהם לא היו מחזיקי הדירה היחידים והבלעדיים בטרם זו הועברה לידי התובע, ולפחות באופן תיאורטי אפשר בהחלט שמישהו אחר טיפל בבעיית הטרמיטים בדירה ושגם לנתבעים לא נאמר דבר על בעיית הטרמיטים ועל הדברתם בעת שהדירה נמכרה להם (לאחר שנולדה בעיית הטרמיטים ולאחר שבוצעה בדירה פעולת ההדברה). רצה הגורל, ומי שהחזיקו והתגוררו בדירה בטרם זו נמכרה לנתבעים (הוריה ז"ל של עדת התביעה האחרונה, גב' סיוון כתובים, שהיא זו שמכרה את הדירה שירשה מהוריה ז"ל לנתבעים) כבר אינם בין החיים וגם לא היו בין החיים בעת עשיית הסכם המכר, כך שלא ניתן היה לברר מולם האם ומה היה ידוע להם על נושא הטרמיטים ועל הדברתם. בהקשר זה אקדים את המאוחר ואציין, כי התובע ביצע שיחת טלפון מוקלטת עם עדת התביעה הנ"ל סיוון כתובים, שבה שמע את מה שכנראה רצה לשמוע (כך שחשדו לגבי הנתבעים התחזק והתבסס באותה שיחה), כי לא סביר שבעיית הטרמיטים בדירה הייתה וטופלה בזמן שאביה ז"ל התגורר בדירה. אך, כפי שאנתח בהמשך, איני סבור שניתן וראוי לקבוע ממצאים רלוונטיים של ממש בהתבסס על הדברים שנאמרו לתובע בשיחה זו.

          • מצאתי להאמין לנתבעים כי הם לא ידעו כלל על בעיית הטרמיטים ועל ההדברה שנעשתה בדירה (שלא בתקופת החזקתם בדירה) בטרם הדבר נודע להם מהתובע עצמו, עת הוא התוודע לכך לאחר שקיבל חזקה בדירה.

          • לא מצאתי בשאר הראיות והעדויות שהוצגו בסיס ראייתי מוצק ומספיק לחשדותיו של התובע, כי הנתבעים אינם מוסרים גרסת אמת על מה שהיה ידוע להם על הטרמיטים.

          • התרשמתי מהתנהלות התובע כי הוא נותר בדעתו הנחרצת והשלילית על הנתבעים גם בתום המשפט. כמובן שזכותו של התובע להחזיק בדעתו ולא להרפות ממנה או לשנותה (הגם שראוי לו לאדם המנהל הליך משפטי ארוך וממצה להיות פתוח לאפשרות שלפחות בשלב כלשהו בהליך ייווצר ספק בנוגע לנכונות או למבוססות דעתו מתחילת ההליך), אך דעתי שונה.

          • בהינתן קביעתי העובדתית לפיה הנתבעים לא ידעו על בעיית הטרמיטים בדירה בטרם מכרו אותה לתובע, וממילא, הם לא הסתירו בעיה זו ממנו בשום שלב, הרי שעפ"י שום נורמה משפטית שאליה הפנה התובע (חוזית, נזיקית או אחרת) לא חלה על הנתבעים חובה לפצות את התובע בגין בעיית הטרמיטים והשלכותיה.

             

            ניתוח הראיות והעדויות הרלוונטיות העיקריות בנוגע למסקנות מעלה בדבר היעדר אחריות הנתבעים לבעיית הטרמיטים:

             

            • לא הוצגה כל עדות או ראיה אחרת פוזיטיביות מהימנות לכך שהנתבעים ידעו על הטרמיטים בדירה בטרם הם מכרו אותה לתובע (למשל, לא העיד אף אדם שראה טרמיטים בדירה בזמן שהייתה בידי הנתבעים ולא הוצגה כל ראיה שהנתבעים דווקא היו אלו שהזמינו את ביצוע ההדברה הייעודית לטרמיטים או לכל הפחות ידעו על סימני הקדיחה המיוחדים שהותירה ההדברה ברצפת הדירה). למעשה, התובע נסמך על ראיות או על אינדיקציות נסיבתיות בלבד ובעיקר על השערות בניסיון לבסס את חשדו כלפי הנתבעים על אודות ידיעתם והסתרתם המכוונת.

            • מצאתי לקבל כאמינה את עדות הנתבעת 1 בדבר חוסר מודעות הנתבעים המוקדמת לבעיית הטרמיטים.

              • להבנתי, הראיה הרלוונטית והחשובה ביותר שהציג התובע קשורה לנתבעת 1. כוונתי להקלטת השיחה הטלפונית שנערכה בין אמו של התובע לבין הנתבעת 1 עם התוודעות התובע לטרמיטים בדירה (תמליל ההקלטה צורף כנספח א' לתצהירה של האם רבקה ארוך). שיחה זו הייתה הפעם הראשונה שבה נדרשו הנתבעים להתייחס לחשד הידיעה וההסתרה הנ"ל. שיחה זו, שהייתה מפתיעה וספונטנית מאוד עבור הנתבעת 1 (ומנגד מתוכננת מאוד ע"י התובע ואמו), לא אפשרה לנתבעת 1 להתכונן לשיחה ולבירור הישיר והדי בוטה שנערך עמה בשיחה זו על הידוע לה בעניין הטרמיטים, ומכאן הערך הראייתי הרב של כל מה שהתרחש בשיחה. התרשמותי מהאזנה חוזרת לשיחה זו היא שהנתבעת 1 הייתה מופתעת לחלוטין, באופן אותנטי ומובהק, מכל עניין הטרמיטים, ולמעשה, הנתבעת 1 כלל לא ידעה והבינה מהם טרמיטים וחשבה שהכוונה לג'וקים. גם לא נראה לי סביר שהנתבעת 1 העמידה בשיחה פני מופתעת באופן כה מושלם ונכלולי, תוך התנכרות בוטה וחסרת אנושיות לפגם הכה מכוער ודוחה שהועבר כביכול עם הדירה מהנתבעים לתובע (אותם קיני טרמיטים). אמו של התובע עימתה את הנתבעת 1 באופן ישיר ובוטה למדי כאמור (למשל אמו של התובע הטיחה בנתבעת 1 כי הנתבעים הביאו מדביר מיוחד לטרמיטים), הן עם גילוי הטרמיטים בדירה והן עם גילוי סימני הדברת העבר שבוצעה בדירה, אולם הנתבעת 1 הכחישה באופן עקבי ומשכנע כל מודעות אליהם. התרשמתי כי, במהלך השיחה ונוכח דבריה הספונטניים של הנתבעת 1 (שמן הסתם עוררו גם את אמונה של אמו של התובע חרף חשדה המוקדם), גם אמו של התובע נסוגה בה באופן מסוים לפחות מן החשד הראשוני הנ"ל, בכך שאמו של התובע העלתה ביוזמתה את האפשרות שאת ההדברה הזמינו קודמיהם של הנתבעים בדירה ובכך שלקראת סוף השיחה היא אף אמרה ביוזמתה ובמילותיה שלה כי היא מאמינה לנתבעת 1.

                • יצוין כי קיימת סתירה מסוימת, לכאורה לפחות, בין מה שאמרה הנתבעת 1 באותה שיחה, כי הנתבעים לא החליפו ריצוף בדירה, לבין עדות מאוחרת יותר של הנתבעת 1 (הן בתצהיר העדות הראשית שלה והן אח"כ בתשובותיה לשאלותיי בישיבת קדם המשפט מיום 16.6.2022), כי הם כן החליפו ריצוף מסוים בחלק מחדרי הדירה. אך איני מוצא שיש בכך כדי לשנות ממסקנתי הנ"ל לגבי מהימנות דבריה של הנתבעת 1 באותה שיחה. ראשית, יש לקחת בחשבון שהנתבעת 1 חוותה התקפה בוטה ופתאומית מצד אמו של התובע באותה שיחה ולכן דבריה היו ראשוניים ובלתי מאורגנים ומוקפדים; שנית, גם לפי גרסתה המאוחרת יותר של הנתבעת 1 הנתבעים לא החליפו את כל הריצוף בבית, ואפשר שלכן העלתה הנתבעת 1 הכחשה של החלפת הריצוף בדירה; ושלישית ועיקר, גם לפי גרסתה המאוחרת יותר של הנתבעת 1 המיקום של הריצוף שהוחלף ע"י הנתבעים בדירה אינו רלוונטי למיקום סימני קידוחי ההדברה בדירה (ראו למשל דבריה בישיבת קדם המשפט מיום 16.6.2022), כך שאין לפנינו קישור בין החלפת הריצוף החלקי ע"י הנתבעים לבין סימני ההדברה.

              • גם בעדותה של הנתבעת 1 בפניי (הן בישיבת קדם המשפט מיום 16.6.2022 והן בישיבת ההוכחות מיום 10.11.2022) עשתה עליי הנתבעת 1 רושם של עדה מהימנה, ולא מצאתי סתירות בדבריה. דרך אגב, בדיון ההוכחות נחקרה הנתבעת 1 על הסתירה הנ"ל בדבריה בעניין הריצוף בדירה (ראו עמ' 142-141 לתמליל הוכחות ראשון), והיא הסבירה שאת דבריה בשיחה המוקלטת הנ"ל היא אמרה נוכח תחושתה שהותקפה ע"י אמו של התובע. חשוב לציין, כי בחקירה נגדית זו של הנתבעת 1 במשפט לא נעשה כל ניסיון לסתור את דבריה הקודמים הנ"ל של הנתבעת 1 כי אין זיקה בין החלפת חלק מהריצוף בדירה ע"י הנתבעים לבין מיקום סימני ההדברה ברצפה, נוכח המיקום השונה של השניים, והיעדר זיקה זו הינו מהותי בנסיבות. זאת ועוד, השוואת דבריה של הנתבעת 1 בתצהיר עדותה הראשית ובביהמ"ש על מיקום הריצוף החלקי שהוחלף ע"י הנתבעים עם תוכן חוות דעתו של ד"ר פינקלמן, מומחה הטרמיטים מטעם התובע, על אודות מיקום סימני קדיחות ההדברה שמצא בדירה, מלמדת שהנתבעים לא החליפו ריצוף במקומות שבהם נתגלו סימני קידוחי הדברה בדירה, משמע נשלל בכך החשד של התובע כי, בהכרח, הקידוחים נעשו בזמנם של הנתבעים (שכן אם היה מוכח שהקידוחים בוצעו בריצוף החדש מטעם הנתבעים הדבר היה מלמד בהכרח על כך שגם ההדברה בוצעה בזמנם של הנתבעים דווקא וממילא הדבר היה קושר אותם להדברה ולמודעות לבעיית הטרמיטים).

            • מצאתי לקבל כאמינה את עדות הנתבע 2 בדבר חוסר מודעות הנתבעים המוקדמת לבעיית הטרמיטים.

              • אני מוצא לקבל גם את עדותו של הנתבע 2 כמהימנה, כאשר עדותו דומה מאוד לעדות הנתבעת 1, בת זוגו, והעדויות הללו מחזקות האחת את השנייה.

              • קיימת וצורפה התכתבות וואטסאפ בין התובע לבין הנתבע 2 מיום גילוי הטרמיטים (ראו נספח טז' לתצהיר העדות הראשית של התובע). בהתכתבות זו מכחיש הנתבע 2 ידיעה על בעיית טרמיטים בדירה וכן ביצוע ריסוס/הדברה בדירה. זאת ועוד, כאשר התובע מוסיף ומעלה בהמשך אותה התכתבות חשד שנתגלה טיפול הדברה ששייך לנתבעים והוסיף איום מרומז על אפשרות של הגשת תביעה נגד הנתבעים, הנתבע 2 שב והכחיש באסרטיביות כל ביצוע הדברה בתקופת הנתבעים והעלה אפשרות שהדבר בוצע בזמנם של הדיירים הקודמים בדירה.

              • נערך מפגש מוקלט מחודש אוגוסט 2018 (מספר חודשים לאחר גילוי הטרמיטים) בין התובע לבין הנתבע 2, כאשר התובע צירף תמליל של ההקלטה כנספח ד' לתצהיר העדות הראשית שלו, והאזנתי גם להקלטה (מדובר באחת משלוש ההקלטות הנ"ל מושא החלטותיי הנ"ל מיום 25.1.2023 ומיום 26.1.2023). הנתבע 2 עומד בעקביות ובנחישות רבות באותה הקלטה על הכחשתו את ידיעת הנתבעים על הטרמיטים ועל ביצוע הדברתם, חרף ניסיונותיו הרבים והחוזרים והמתוחכמים (לעתים מניפולטיביים) של התובע להוציא מהנתבע 2 הודאה ולהכשילו בלשונו. יצוין כי גם הקלטה זו הייתה מתוכננת מאוד מבחינת התובע ומנגד ספונטנית מאוד מבחינת הנתבע 2. יוער כי התרשמתי שהתובע אומר באותה שיחה גם דברים שאינם מתיישבים, ודאי לא באופן מלא, עם מכלול הראיות האחרות (כולל חווה"ד של מומחה הטרמיטים מטעם התובע), על אודות זה שנמצאו כביכול סימני קידוח הדברה גם במיקום החלקי בדירה שבו ביצעו הנתבעים ריצוף. ולמרות מניפולציה בעייתית זו שעשה התובע לנתבע 2, הנתבע 2 דבק בגרסתו המכחישה הנ"ל, באופן מרשים.

              • הנתבע 2 נחקר בדיון ההוכחות מיום 10.11.2022 על תצהיר העדות הראשית שלו, ועדותו לא קרסה ולא נסתרה, כאשר הנתבע 2 נותר עקבי באשר לגרסה שמסר בתצהירו.

            • פעולות שביצעו הנתבעים בדירה בטרם מכרו אותה לתובע.

              • התובע טען כי פעולות שונות שעשו הנתבעים בזמן שהותם בדירה (השיפוצים השונים, הריצוף החלקי, הגבהת המשקופים והחלפת חלק מהדלתות) מחזקות את חשדו לגבי הנתבעים ומהוות ראיות/אינדיקציות לביסוס החשד.

              • איני מקבל טענה זו של התובע, שאני מוצא אותה כספקולטיבית ביותר. למעשה, הנתבעים נתנו הסבר סביר ואפשרי בהחלט לכל אחת מהפעולות הללו שבוצעו (כגון הגבהת המשקופים כדי לאפשר לנתבע 2 מעבר חופשי ובטוח בדירה נוכח גובהו), וכלל וכלל לא הוכח שפעולות אלו נעשו בנוגע לטרמיטים או כתגובה לטרמיטים או שיש בפעולות אלה ללמד בהכרח על מודעות הנתבעים לבעיית הטרמיטים.

              • ניכר כי התובע נתפס בעיקר לעניין הריצוף שהוחלף ע"י הנתבעים, אך על עניין זה כבר עמדתי למעשה וקבעתי שאין בהחלפה החלקית של הריצוף (במקומות בדירה שלא הוכח כי בהם דווקא נתגלו סימני קידוחי ההדברה) משום ראיה לחובת הנתבעים ולביסוס חשדו של התובע.

            • עדותה של עדת התביעה גב' סיוון כתובים.

              • מדובר בביתם של בעלי הדירה לשעבר ז"ל, שלאחר פטירתם ירשה ביחד עם אחיה את זכותם בדירה ולאחר מכן הם מכרו את הדירה לנתבעים.

              • שני הצדדים גם יחד פנו, כל אחד בנפרד ובעיתוי שונה, אל עדה זו, במטרה לברר עמה הידוע לה ובמטרה לתמוך בעמדתם המנוגדת בהליך המשפטי בין הצדדים. התובע עצמו פנה ראשון בטלפון, ביום 8.11.2019 (זמן קצר בטרם הגשת התביעה) לפי האמור בסעיף 91 לתצהירו, ואילו אימה של הנתבעת 1 פנתה אח"כ (ביום 6.2.2020 לאחר הגשת התביעה) בשם הנתבעים בטלפון גם כן. שתי השיחות הללו הוקלטו ותמלילי ההקלטות הוגשו – תמליל השיחה הראשונה כנספח יא' לתצהיר התובע ותמליל השיחה השנייה צורף כנספח 6 לתצהירה של הנתבעת 1.

              • באופן מביך משהו, במהלך השיחה השנייה הנ"ל כולה, עדה זו לא אמרה דבר על קיומה של השיחה הראשונה הנ"ל, ואין זה נראה לי סביר והגיוני שהדבר קרה מפאת שכחה של העדה את השיחה הראשונה, שהתרחשה זמן לא רב לפני השיחה השנייה, כאשר שתי השיחות עסקו באותו נושא מיוחד, הגם שמול צדדים מעוניינים מנוגדים. אפשר שהעדה חשה במהלך השיחה השנייה בהלה או אי-נוחות או רצון שלא להזיק לאף אחד מהצדדים, משהבינה שנקלעה להתגוששות משפטית בין שני צדדים יריבים, ועדיין, בחירתה שלא לומר דבר בשיחה השנייה על השיחה הראשונה, ואף כן לומר במהלך השיחה השנייה דברים לפיהם היא כאילו שומעת לראשונה, במהלך השיחה השנייה, על בעיית טרמיטים בדירה ואף על עצם מכירת הדירה ע"י הנתבעים לתובע (הדבר אינו נכון עובדתית, מאחר ששמעה על אלה לראשונה מפי התובע בשיחה הראשונה), הינה בחירה משונה, שמקשה על ביהמ"ש לייחס משקל משמעותי לעדותה, למרות היותה עדה ניטראלית לכאורה.

              • דברים נוספים שמקשים על ביהמ"ש לייחס משקל של ממש לעדותה של תובעת זו הם אלה: ראשית, בתחילת עדותה בדיון ההוכחות מיום 22.11.2022 עדה זו אמרה כי לא זכורה לה כל שיחה נוספת בעניין הטרמיטים והתביעה פרט לשיחה הראשונה הנ"ל, ורק לאחר שרוענן זיכרונה והוצג לה תמליל השיחה השנייה היא אישרה את קיומה ואת אותנטיות תמלילה. הדבר היה מפליא ולא סביר; ושנית, בעדותה בדיון ההוכחות מסרה העדה עדות סותרת והפוכה למעשה לדברים שאמרה לתובע בשיחתה הראשונה הנ"ל עמו: בשיחה הטלפונית אמרה לו כי אם הייתה בדירה בעיית טרמיטים בתקופתו של אביה ז"ל בדירה והוא היה מטפל בה אז "מן הסתם" (כלשונה) הוא הוא מספר לה על כך, ולכן העדה אמרה לתובע שהיא סבורה שלא הייתה בעיה כזו בתקופתו של אביה ז"ל, ומנגד בעדותה במשפט אמרה העדה ההיפך – כי לא סביר שאביה היה מספר לה על בעיית הטרמיטים אם הייתה בתקופתו.

              • אפשר, שגם לגבי תכני עדותה של עדה זו במשפט, היא חשה מבוכה או אי-נעימות או חוסר רצון להזיק למי מהצדדים, ולכן אמרה את מה שאמרה. אך, יהיה אשר יהיה המניע הרלוונטי לכך, לא ניתן להימנע מהמסקנה שתכני עדותה לקו בסתירה ובחוסר שכנוע, כמפורט מעלה.

              • עם זאת ולמרות זאת, אני מוצא לקבוע שעדה זו, היא עצמה, לא ידעה על בעיית הטרמיטים ועל טיפול ההדברה בהם בטרם התובע פנה אליה באותה שיחה ראשונה. קביעה זו מתיישבת עם מכלול גרסאותיה ודבריה של העדה, ועליה היא חזרה בעקביות בכל הזדמנויות, וגם לא נטען/הוכח אחרת ע"י מי מהצדדים והעדים.

            • עדותו של עד התביעה מר אריה פינס.

              • ביום 16.1.2020 (ימים ספורים בטרם הגשת התביעה) התובע קיים עם עד זה שיחה מוקלטת במפגש פנים אל פנים, עפ"י סעיף 101 לתצהיר התובע (תמליל ההקלטה צורף כנספח כ' לתצהיר התובע). האזנתי להקלטה זו שוב גם במסגרת כתיבת פסה"ד. היא אחת משלוש ההקלטות מושא החלטותיי הנ"ל מיום 25.1.2023 ומיום 26.1.2023.

              • עד זה נשמע אומר בהקלטה כי הדייר הקודם שלפני הנתבעים (אביה ז"ל של עדת התביעה סיוון כתובים) טיפל בבעיית הטרמיטים בדירה. התרשמתי שהתובע ניסה באותה שיחה לשים מילים בפיו של העד על כך שגם הנתבעים ידעו על בעיית הטרמיטים, והעד אישר זאת, אך ניכר שהוא מצטרף לדבריו השליליים של התובע על הנתבעים ("ידעו וברחו" וכן כי הנתבע 2, למרות שהוא שוטר במקצועו, שיקר לתובע) מתוך כעס אישי (שאינו קשור כלל לעניין הטרמיטים) שהוא החזיק במועד השיחה נגד הנתבעים (גם בחקירתו במשפט הבהיר העד כי אמר הדברים מתוך כעס כזה על הנתבעים). אולם לא שמעתי בשיחה זו דברים ברורים כלשהם שאומר העד שמעידים על כך שהוא יודע (ידיעה ברורה, ממשית וממקור ראשון) על כך שהנתבעים ידעו גם הם על בעיית הטרמיטים. זו נשמעת יותר כמו שיחת רכילות מזדמנת בין שכנים. ושוב התובע ניסה פה, בכוונת מכוון (ניתן אולי לומר מניפולטיבית), לדובב את בן שיחו ולהכשילו למעשה בלשונו כדי להוציא ממנו דבר מה שישרת אותו בהליך שנרקם במועד השיחה.

              • העד חזר גם בעדותו במשפט על כך שאביה ז"ל של עדת התביעה כתובים ידע על בעיית הטרמיטים ואף טיפל בה בריסוס. הוא אמר שידע זאת מתוך כך שהאב ז"ל, שכנו אז, אמר לו זאת.

              • עד זה אמר בעת חקירתו הראשית ע"י ב"כ התובע כי יש לו בעיית זיכרון, ובאמת היו דברים בסיסיים שהעד אמר שאינו זוכר. בהחלטתי בעמ' 9 לתמליל הוכחות ראשון התייחסתי באופן מיוחד לעדותו עד אותו שלב. אך, באופן שלהתרשמותי לא התיישב כל כך עם בעיית זיכרון מדווחת זו, כאשר אותו עד נשאל זמן קצר אח"כ שאלות (בעלות גוון ידידותי) בחקירה הנגדית ע"י ב"כ הנתבעים, הוא השיב בקלות ובמהירות ולא אמר עוד שאינו יודע מה להשיב בשל בעיית זיכרון. עדות זו מעוררת אי-נוחות ותחושה של מענה סלקטיבי ותלוי צד שואל, מה גם שעד זה אישר שיש לו קרבה משפחתית מסוימת לנתבעים וכן כי תחושת הכעס ההיא על הנתבעים כבר חלפה לה.

              • מכל מקום, עד זה, שיוזכר שהינו עד תביעה ולכן עדותו מחייבת את התובע, העיד בעקביות כי בעיית הטרמיטים בדירה הייתה קיימת עוד בטרם מכירתה לנתבעים והיא גם טופלה אז בריסוס. הדבר מחליש מאוד את חשדו של הנתבעים כי הנתבעים הם אלה שבתקופתם נולדה וטופלה בעיית הטרמיטים בדירה.

            • עדותו של עד התביעה מר שמעון פלדמן.

              • בסעיף 85 לתצהיר התובע הוא מעיד על קיומה של פגישה מיום 24.5.2018 (יום גילוי הטרמיטים בדירה), שבה השתתפו התובע, אמו של התובע, שכן בבניין בשם אבי צפניה וכן העד שמעון פלדמן. לתצהיר התובע צורף כנספח ז' תמליל הקלטת השיחה.

              • במהלך עדות העד במשפט הושמעו לו חלקים מאותה הקלטה, אך הוא סירב בעקביות לאשר שבאותם חלקים נשמע גם קולו, למרות שלי וגם לב"כ התובע היה ברור שקולו של העד נשמע באותם חלקי הקלטה ושיקפתי זאת בדיון (ב"כ הנתבעים, לעומת זאת, טען שאין לו מושג אם בהקלטה נשמע קולו של העד). לצערי, עליי לקבוע כי העד פשוט סירב לאשר את מה שמצופה ושסביר היה ממנו לאשר – כי קולו אכן נשמע ומזוהה באותם קטעי הקלטה שהושמעו במהלך הדיון. התרשמותי המובהקת היא כי הסיבה לסירובו זה של העד נעוצה בעוינותו ובכעסו הכלליים המופגנים כלפי התובע, על כך שביצע הקלטה סמויה של מפגש בו לקח העד חלק. נוכח בעייתיות יסודית זו בעדות העד, איני מוצא לתת לה משקל של ממש.

            • שוכנעתי אפוא בנסיבות ונוכח מסקנותיי מעלה היטב כי הנתבעים לא הפרו את הצהרתם בסעיף 3.3 להסכם המכר, כי לפי מיטב ידיעתם...אין בדירה מום נסתר, הוא בעיית הטרמיטים בדירה וכן טיפול ההדברה שנעשה בדירה בתקופה קודמת.

            • לא עלה בידי התובע להוכיח שהנתבעים הפרו כל נורמה חוזית, נזיקית או אחרת, לרבות עפ"י חוק עשיית עושר ולא במשפט (לא שוכנעתי כי התקיימו בנסיבותינו כל תנאי סעיף 1 לחוק). בנסיבות שלנו ומשהוכח שהנתבעים לא ידעו בעצמם (לפני שהתובע עצמו ידע זאת) על בעיית הטרמיטים ועל טיפול ההדברה בה, הטלת אחריות עליהם תהווה למעשה הטלת אחריות מוחלטת עליהם, שאינה תלוית אשם או הפרת נורמה חוזית או חוקית כלשהי. לא נטען ולבטח לא הוכח כי מחובת הנתבעים היה בנסיבות לדעת על בעיית הטרמיטים ועל הדברתה בדירה, וממילא לא הוכחה הפרת חובה שכזו.

               

               

               

              הנזק הנטען

               

              נוכח מסקנותיי מעלה בדבר היעדר אחריות הנתבעים לנזק, אין צורך להכריע בשאלת הנזק והיקפו, מאחר שהנתבעים כלל אינם אמורים לשלם לתובע דבר, יהיה היקף הנזק הנכון אשר יהיה. למעלה מן הצורך אומר רק בקצרה כי הוכח שהתובע הפריז מאוד בסכום הנזק/הפיצוי הנתבעים: בעוד שלפי חוו"ד שמאי התובע רכיב ירידת הערך עומד על 268,500 ₪ הרי שלפי חוו"ד מומחה ביהמ"ש רכיב זה עומד ע"ס 55,000 ₪ בלבד, וידועים מעמד, משקל ועדיפות חוו"ד מומחה מטעם ביהמ"ש. זאת ועוד, התובע תבע למעשה כפל פיצוי, הן את רכיב הפיצוי המוסכם החוזי והן פיצוי בגין נזק ממשי נטען.

               

              סיכום

               

              התביעה נדחית.

               

              התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 6,201 ₪ (עפ"י התחשיב והאסמכתות שהגישו הנתבעים בעניין ההוצאות) וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 29,250 ₪ (עפ"י אותו תחשיב), והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

               

              המזכירות מתבקשת לשלוח את פסה"ד לצדדים ולסגור את התיק.

               

               

              ניתן היום, ו' שבט תשפ"ג, 28 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.

               

              Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ