שומר ואח' נ' שומר ואח'

1.במוקד התובענה עומדת נחלה 63 (להלן: "נחלה 63") במושב עין יעקב (להלן: "המושב").

השאלה שעומדת להכרעה בפני – מי זכאי להירשם כבעל הזכויות (בר רשות) בנחלה 63 שבמושב?

האפשרויות הרלוונטיות העומדות על הפרק (ונרחיב בכך להלן), הן:

תובעים 3-4 (להלן: "סיני");

נתבעת 1 (להלן: "לידר").

2.טרם שנתכבד להיכנס לפרטי התובענה נכיר את הנפשות הפועלות בה:

תובע 1 (להלן: "גדעון") – הוא בעל הזכויות בנחלה 24 במושב, בעלה של תובעת 2 (להלן: "עדה"), אביה של תובעת 3 (להלן: "שירלי"), חמיו של תובע 4, בעלה של שירלי (להלן: "שמואל") ודודהּ של לידר.

(באמצעות הפירוט בהתייחס לגדעון, כבר הכרנו את כל התובעים).

לידר (נתבעת 1) – היא בתו של אבי שומר (להלן: "אבי"), אחיו של גדעון. לידר וגרושהּ, נתבע 3 (להלן: "רונן"), רשומים כיום כבעלי הזכויות של נחלה 63 בסוכנות היהודית לארץ ישראל, נתבעת 5 (להלן: "הסוכנות"), אך טרם נרשמו כן ברשות מקרקעי ישראל, נתבעת 6 (להלן: "רמ"י").

נתבע 2 (להלן: "וולינר") – טוען לזכויות בנחלה 63 בעקבות הסכם שכרת עם לידר ביום 10.8.2019, שעל טיבו ומהותו נעמוד להלן.

רונן (נתבע 3) – היה נשוי ללידר (כיום גרוש ממנה), והוא רשום עימה בסוכנות כבעל הזכויות בנחלה 63. למען הדיוק – לידר ורונן התחתנו בשנת 2004 והתגרשו בשנת 2014 (עמ' 15 לפרו' שו' 33; עמ' 43 שו' 11-12).

המושב (נתבע 4) – הוא המושב בו מצויה נחלה 63, שהזכויות לגביה שנויות במחלוקת.

הסוכנות ורמ"י (נתבעים 5-6, בהתאמה) – הם גופים מיישבים, בהם אמורות להירשם הזכויות הנוגעות לנחלה 63.

3.נתעכב כבר בפתיח זה של פסק הדין על נקודה נוספת בכדי להבין טוב יותר את נסיבות המקרה דנן:

א.המושב דנן, הסמוך לגבול הצפון, נכלל ברשימת יישובי קו העימות;

ב.ככזה נכלל המושב בהחלטת הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות מיום 15.6.1977 שעניינה עקרונות הכפלת נחלות מייסדות במושבי הגליל.

ג.בשנים 2001-2003 נתקבלה החלטה על ידי משרד החקלאות על הליך תוספת נחלות ביישובי קו העימות. זאת במטרה לעודד את פיתוח הישובים באזור, והגדלת מספר התושבים;

ד.הנוהל לתוספת נחלות ביישובי קו העימות הסדיר את יישום ההחלטה האמורה.

שמו המדויק של הנוהל הוא – "נוהל ביצוע B37.03", שצורף להודעת רמ"י מיום 4.5.2022 (להלן: "הנוהל").