קדש נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

תביעה על סך 168,254 ש"ח בגין תגמולי ביטוח ונזק שנגרם בעקבות התכחשות ראשונית לכיסוי הביטוחי.

רקע

1.התובעת היא הבעלים של דירה ברחוב בית וגן בנתיבות ("הדירה"), והיא גרה בה החל משנת 1993. בתקופה הרלוונטית התגורר איתה גם בנה. הדירה מבוטחת אצל הנתבעת החל משנת 2005 בביטוח הכולל גם נזקי מים כתוצאה מדליפה מצנרת. בהתאם לפוליסה, תיקון הנזקים אמור להתבצע באמצעות חברת שחר נזקי צנרת בע"מ ("שחר").

2.במרץ 2015 הבחינה התובעת בכתם רטיבות בקיר בסמוך לחדר האמבטיה בדירה. היא התקשרה לנתבעת, וביום 18.3.2015 הגיע לדירה קבלן אינסטלציה העובד עם שחר ("הקבלן"). הקבלן אמר לתובעת כי האמבטיה והצנרת רקובה (ראו, דוח חברת שחר, נספח ד' לתצהיר הקבלן) וכי הכיסוי הביטוחי אינו חל על נזק זה. התובעת שילמה לקבלן סך של 113 ש"ח עמלה עבור "ביקור סרק" (העמלה עמדה על 120 ש"ח, אך חסרו לה שבעה שקלים והקבלן ויתר עליהם).

זמן קצר לאחר מכן שכרה התובעת את שירותיו של הקבלן לביצוע שיפוץ בחדר האמבטיה, לרבות החלפת צנרת ואמבטיה, תמורת סך של 8,500 ש"ח. לטענת התובעת, הקבלן הציע לה את שירותיו לאחר שאמר לה כי אין כיסוי ביטוחי לנזק. היא בדקה אפשרויות אצל אינסטלטורים אחרים, ולבסוף בחרה להתקשר איתו מכיוון שהוא הסכים לבצע את העבודה בחופשת הפסח שחלה מספר שבועות לאחר מכן. גרסתו של הקבלן אינה שונה בעיקרה מזו של התובעת, אולם לטענתו הוא לא הציע לתובעת לבצע את העבודה אלא היא פנתה אליו מיוזמתה זמן מה לאחר מכן.

3.לא נחתם הסכם בכתב בין התובעת לבין הקבלן. הקבלן החל לבצע את העבודה ביום 7.4.2015, וביום 8.4.2015 שילמה לו התובעת מקדמה בסך 3,000 ש"ח (החשבונית צורפה לתצהיר התובעת). לאחר שהקבלן החל את העבודה, התעורר אצל התובעת חשש כי היא אינה מבוצעת כראוי. לפיכך, היא הזמינה את המהנדס מר אביגדור מוצ'ניק, שהגיע למקום ומתח ביקורת על אופן ביצוע העבודה, ובנוסף אמר כי כן קיים כיסוי ביטוחי לנזק של הרטיבות. לטענת התובעת, עקב כך עזב הקבלן את המקום בכעס, וזאת לאחר שהאמבטיה ואריחי הריצוף כבר הוצאו. לטענת הקבלן, המהנדס מטעם התובעת טען כי הצנרת שהתקין אינה בקוטר המתאים, אולם טענה זו לא הייתה נכונה. הקבלן מכחיש כי עזב את המקום בכעס, ולטענתו התובעת והמהנדס מטעמה הורו לו להפסיק את העבודה.

לטענת התובעת, במצב הדברים שנוצר לא הייתה אפשרות להתגורר בדירה, שכן לא הייתה אפשרות להתקלח, להשתמש בשירותים או להפעיל את מכונת הכביסה. התובעת עזבה את הדירה ביום 12.4.2015, ושכרה שני חדרים בדירה אחרת עבורה ועבור בנה. לאחר אוקטובר 2015 עזב בנה של התובעת את הדירה, ושכר יחידת דיור במקום אחר, והתובעת המשיכה לשכור חדר באותה דירה.

4.לאחר הדברים האלו, פנתה התובעת לנתבעת. לטענתה, הנתבעת ניסתה להפנות אותה לשחר והיא נאלצה להתקשר אליה עשרות פעמים. כך או אחרת, ביום 14.4.2015 הגיע לדירה שמאי מטעם הנתבעת, מר נאור גבריאלי. לטענת התובעת, השמאי הגיע למקום וצילם, אך לא נתן מענה לשאלתה למה עליה לצפות כעת. ביום 22.4.2015 פנתה התובעת (שבאותו שלב עדיין לא הייתה מיוצגת) במכתב לנתבעת, בו דרשה פיצוי בסכום כולל של 101,434 ש"ח. דרישת הפיצוי הורכבה מסכום של 70,634 ש"ח בגין השבת הדירה לקדמותה, בהתאם לחוות דעתו של מר מוצניק שצורפה למכתב, וכן עלויות של שכירת דירה לשלושה חודשים והובלה וסבלות.

5.בערך באותה תקופה הזמינה התובעת, לטענתה, פועלים שישלימו את ביצוע העבודה. הפועלים הספיקו לחשוף את רצפת חדר האמבטיה וחדר הכביסה (הצמוד לחדר האמבטיה), החליפו את הצנרת בחדרי האמבטיה והכביסה והחלו באיטום קירות חדר האמבטיה ובבידוד רצפת הבטון בין חדרי הכביסה והאמבטיה לסלון. אולם, עוד לפני שהספיקו לרצף את המקומות שמהם הוסרו האריחים, הופסקה עבודתם. לטענת התובעת, עבודתם הופסקה בהתאם להנחיית מומחה התובעת שהגיע לדירה לאחר מכן, כפי שיפורט להלן. לטענת התובעת, היא שילמה לפועלים סכום של כ-6,000 ש"ח, בלא שקיבלה מהם חשבונית, וכן קנתה חומרים בסך 4,300 ש"ח. חשבוניות על הסכום האחרון צורפו לתצהיר התובעת.

6.ביום 5.5.2015 הגיע לדירה מהנדס מטעם הנתבעת, מר רון אבני נחמן. לבקשת מר נחמן, בוצעה בדירה בדיקה על ידי חברת "אינפרטק", בה נמצאה תכולת רטיבות גבוהה של בין 10.5% ל-11.5% בסלון, במטבח ובחדר הילדים. בחוות דעתו, הנושאת את התאריך 28.5.2015, התייחס מר נחמן לחוות דעתו של מר מוצ'ניק כאל תביעת ביטוח מטעם התובעת, ואישר חלק מהדרישות בחוות הדעת. על יסוד חוות דעת זו, ניתנה גם חוות דעתו של מר גבריאלי, הנושאת את התאריך 2.7.2015. לפי חוות הדעת של מר גבריאלי, התובעת זכאית לתגמולי ביטוח בערכי שיפוי על סך 17,800 ש"ח ובערכי כינון על סך 30,916 ש"ח.

7.לטענת התובעת, ביום 6.7.2015 הודיעה לה הנתבעת בעל פה כי תאשר תשלום בסך 31,000 ש"ח כנגד קבלות על ביצוע התיקונים, וללא קבלות תאשר תשלום בסך 17,800 ש"ח. באותו שלב לא קיבלה התובעת, לטענתה, את חוות הדעת, ואלו נמסרו לבאת כוחה, לפי דרישתה, רק מספר חודשים לאחר מכן. באותו יום, 6.7.2015, נשלחה לתובעת הודעה מהנתבעת כי מכיוון שהפוליסה שלה משועבדת לבנק, עליה לדאוג להסרת השעבוד על מנת לקבל את הכסף. התובעת דאגה להסרת השעבוד, וביום 31.8.2015 קיבלה מהנתבעת תשלום בסך 17,478 ש"ח (לאחר קיזוז השתתפות עצמית).

8.ביום 19.7.2015 פנתה התובעת, באמצעות באת כוחה, לנתבעת בדרישה לפצותה עבור הנזקים שנגרמו לה. במכתב צוין, כי עבודות התיקונים בדירה הופסקו בהוראת הנתבעת, וכי התובעת נשארה ללא מקלחת ושירותים בדירה כאשר חלקי רצפה וקירות חשופים מחיפוי. סך הפיצוי שנדרש עמד על 143,934 ש"ח. ביום 5.11.2015 שלחה התובעת, באמצעות באת כוחה, מכתב נוסף לנתבעת, בו פירטה את השגותיה על חוות הדעת של מר נחמן ומר גבריאלי. במכתב זה נדרשה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 92,605 ש"ח, מעבר לסכום שכבר שולם לה. משדרישות אלו לא נענו, הגישה התובעת את התביעה הנוכחית.

התביעה והדיון בה

9.התביעה הוגשה ביום 28.2.2016, על סך 168,254 ש"ח. בכתב התביעה טוענת התובעת, כי הנתבעת אחראית כלפיה הן מכוח הפוליסה והן מכוח דיני הנזיקין. עילה נזיקית נמצאת לתובעת, לטענתה, בין היתר בכך שהקבלן הטעה אותה כשאמר לה שאין כיסוי ביטוחי לרטיבות בדירה ובכך שהנתבעת מסרבת לפצותה בגין מלוא נזקיה.

בכתב התביעה מפרטת התובעת, כי לאחר שנאלצה לעזוב את הדירה היא שכרה שני חדרים בדירה אחרת עבורה ועבור בנה תמורת דמי שכירות בסך 3,500 ש"ח לחודש. לאחר שבנה עזב באוקטובר 2015, ירדו דמי השכירות שהיא משלמת לסך של 1,000 ש"ח לחודש, אולם בנה שוכר גם הוא יחידת דיור בסך 1,600 ש"ח לחודש, הוצאה שהוא לא היה נושא בה אילולא נאלצו לעזוב את דירתה.

הפיצוי הנתבע מורכב מהסכומים הבאים, לאחר שהופחת מהם הסכום שכבר שולם על ידי הנתבעת: 70,634 ש"ח בגין הנזק לדירה לפי חוות דעת מוצ'ניק; 49,000 ש"ח עבור שכירת דירה חלופית עד מועד הגשת התביעה וחצי שנה נוספת; 15,000 ש"ח בגין הובלה ואריזה של הציוד; 40,000 ש"ח עבור עוגמת נפש; 5,000 ש"ח בגין אובדן שכר שנגרם לתובעת עקב הפסד ימי עבודה; 2,735 ש"ח בגין הסכום ששילמה עבור חוות הדעת שהגישה; וסך של 3,363 ש"ח בגין כספים ששילמה לקבלן.

10.בכתב הגנתה, חולקת הנתבעת על טענות התובעת. לטענת הנתבעת, מדובר בניסיון של התובעת לערוך שיפוץ ושדרוג של הדירה, בלא קשר למקרה הביטוח. התובעת מדגישה, כי בהתאם לפוליסה עליה לשאת בנזקים הישירים שנגרמו ממקרה הביטוח בלבד, ולא בנזקים תוצאתיים.

11.התובעת הגישה תצהיר שלה וכן חוות דעת של מר מוצ'ניק (התובעת הגישה גם תצהיר של בנה, אך הוא לא התייצב לדיון ההוכחות ותצהירו נמשך). הנתבעת הגישה תצהיר של הקבלן וכן את חוות הדעת של מר מוצ'ניק ושל מר נחמן. כמו כן מונה במסגרת ההליך מר מאיר לוזון כמומחה מטעם בית המשפט והוא הגיש את חוות דעתו. הנתבעת ביקשה תחילה לחקור את המומחה, אולם בהמשך ויתרה על חקירתו. לתובעת ניתנה הזדמנות להודיע אם היא מבקשת לזמן את מומחה בית המשפט, והיא בחרה שלא לזמנו. לאחר ההוכחות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה