ת"א 5778-09-10 ברנס נ' קרנית קרן פיצוי נפגעי תאונות דרכים

1.התובע יליד 26.8.82, נפגע לטענתו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 18.9.05, כאשר רכב על אופניו באזור התעשיה בנתניה, ורכב שנסע מאחוריו פגע בו, העיף אותו מעל האופנים וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות שונות (להלן: התאונה).

התאונה אירעה בדרכו של התובע לעבודתו, והוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, וועדה רפואית קבעה את נכותו של התובע בשיעור 5% לצמיתות.

לטענת התובע, בנסיבות בהן אירעה התאונה הוא רק הספיק לראות את הרכב הפוגע מתרחק ממקום האירוע, אך אין בידיו כל פרטים היכולים לזהות את הרכב או את הנהג, ולכן הגיש את התביעה כנגד קרנית, על מנת שזו תפצה אותו על כל הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: החוק).

קרנית הכחישה את כל טענות התובע לרבות מעורבות של רכב בתאונה הנטענת, וטענה כי יש לדחות את התביעה.

2.בנסיבות אלו יש לברר תחילה כיצד אירעה התאונה, והאם אכן מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק, כך שתוטל על קרנית החובה לפצות את התובע בגין נזקיו.

נסיבות אירוע התאונה

3.התובע תיאר בתצהירו את נסיבות התאונה:

"הייתי בדרכי מביתי ... למקום עבודתי – נגרייה אזור התעשיה הישן בנתניה, רכוב על אופניי.

רכב שנסע מאחריי לפני הפנייה ימינה... ככל הנראה לא שמר מרחק, "דחף" אותי איבדתי שליטה על אופניי וכתוצאה מכך הועפתי 20 מ' לערך.

כשניסיתי להתרומם מהכביש ראיתי את הרכב ממשיך פשוט ישר במורד הרחוב ונעלם" (ת/1).

התובע נחקר על הנסיבות, אישר כי למרות שהדברים לא נכתבו בתצהירו, הרי שבאותו יום הכביש היה רטוב, הרכב פגע בגלגל האחורי של אופניו, וגם תיאר כיצד התגלגל עם האופניים למרחק של כעשרים מטרים, ומצא עצמו שוכב על הכביש הראשי כשמסביבו תנועה רבה.

התובע חזר על תיאור זה מספר פעמים, הן בתצהיר נסיבות שהעביר לקרנית (נ/1), הן בתשובות לשאלון ובתצהיר פרטים נוספים שמילא, והן בהודעה שמסר במשטרה ובפירוט תביעתו למוסד לביטוח לאומי (ראה תיק מוצגי הנתבעת).