ת"א 57330-01-13 מדינת ישראל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

בהליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי-מרכז, התקבלה תביעה לחיוב בפיצויים ליורשי מנוח, אשר מצא את מותו בתאונה לאחר שנפל לבור במערות לוזית, כאשר הן רשות מקרקעי ישראל (בשמה דאז – מנהל מקרקעי ישראל), והן הקרן הקיימת לישראל נתבעו באותו הליך וגם חויבו בתשלום פיצויים בפסק הדין שניתן בסופו של יום. רשות מקרקעי ישראל חויבה בפסק הדין לשלם ליורשי המנוח פיצויים בסך שהסתכם ב- 622,062.19 ₪.

הנתבעת בתיק זה, מגדל חברה לביטוח בע"מ, הייתה בעצמה נתבעת באותה תביעת פיצויים וזאת בהיותה המבטחת של הקרן הקיימת לישראל. פוליסת הביטוח הרלוונטית הופקה לבקשת הקרן הקיימת לישראל והורחבה כך ששמות המבוטחים יכללו גופים רבים שבהם גם "משרדי ממשלה".

לפי טענת התובעת, אותו כיסוי ביטוחי שלפי פוליסת הביטוח חל גם על רשות מקרקעי ישראל, שלכן על הנתבעת לשלם לה את הכספים ששילמה לפי אותו פסק דין; בעוד שלפי טענת הנתבעת רשות מקרקעי ישראל כלל לא נזכרת בפוליסת הביטוח וממילא שאין היא מבוטחת במסגרתה. מחלוקת זו על פרשנות פוליסת הביטוח ושאלת תחולתה על רשות מקרקעי ישראל היא העומדת להכרעה בפסק דין זה.

העובדות

1. הנתבעת הינה חברת ביטוח אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, שנת 2008, ביטחה את הקרן הקיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), בפוליסת ביטוח הכוללת גם כיסוי חבות כלפי צד שלישי (להלן: "פוליסת הביטוח").

2. בפוליסת הביטוח, תחת הביטוי "שם המבוטח" מפורטים גופים רבים הקשורים לקק"ל, או נמצאים בשליטת או באחריות קק"ל, ואשר חוסים אף הם תחת הכיסוי בפוליסת הביטוח. מעבר לפירוט זה של "שם המבוטח", ביחס לכיסוי המתייחס לחבות כלפי צד שלישי, מפרטת פוליסת הביטוח הרחבה נוספת של הכיסוי הביטוחי כך שיכלול כמבוטח גופים נוספים כגון משרדי ממשלה.

3. ביום 26.6.08 ארעה תאונה (להלן: "התאונה"), כאשר המנוח, ג' ש' ז"ל (להלן: "המנוח"), נפל לבור באזור המכונה "מערות לוזית" ומצא כך את מותו. כשנתיים לאחר התאונה הגישו יורשי המנוח לבית המשפט המחוזי-מרכז תביעה לפיצויים כנגד מספר נתבעים (ת.א. 13666-04-10 עיזבון המנוח ג.ש. ז"ל ואח' נ' מועצה אזורית מטה יהודה ואח'; להלן: "התביעה") , כאשר הם מייחסים לנתבעים השונים, בין היתר, רשלנות ואי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים למניעת סכנת נפילה לבורות באזור התאונה.

   התביעה הוגשה כנגד 6 נתבעים ובהם גם מנהל מקרקעי ישראל (אשר בינתיים שונה שמו לשם 'רשות מקרקעי ישראל'; להלן: "רמ"י"), קק"ל והנתבעת בתיק זה, מגדל חברה לביטוח בע"מ.

4. בירור התביעה נמשך כשנתיים ובמסגרתו גם נשמעו סיכומים בעל-פה. במהלך שמיעת הסיכומים, טען ב"כ רמ"י כי למעשה אף רמ"י, בנוסף לקק"ל, מכוסה כמבוטחת בפוליסת הביטוח, שלכן יש לחייב את הנתבעת בכל תשלום בו תחויב רמ"י בגין התביעה. הנתבעת התנגדה לטענה זו בטענה להרחבת חזית.

5. ביום 25.3.12 ניתן פסק דין בתביעה (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין קבל בית המשפט את טענת יורשי המנוח שלפיה התרשלו הנתבעים השונים ולאחר דיון מפורט בטענות השונות חייב את הנתבעים בתשלום פיצויים ליורשי המנוח. ביחס לחלוקת החבות בפיצויים בין הנתבעים השונים, לצורך הדיון נשוא תביעה זו, חויבה רמ"י בתשלום פיצויים ליורשי המנוח בשיעור 25% מהסכום שנפסק.

   באשר לטענה לכיסוי ביטוחי של רמ"י עצמה על בסיס פוליסת הביטוח, נקבע בפסק הדין כי מדובר בהרחבת חזית שאין להתירה נוכח השלב המאוחר בו הועלתה הטענה וכי "במידת הצורך תלובן שאלה זו בהליך נפרד" (פסקה 5 בפסק הדין).

6. על בסיס פסק הדין שילמה רמ"י ליורשי המנוח ביום 6.6.12 סכום כולל של 622,062.19 ₪. נוכח טענת רמ"י לכיסוי ביטוחי של הנתבעת לתשלום זה ובהיעדר הסכמה, הוגשה תביעה זו ביום 30.1.13.