בפני תביעה שהגיש מר רותם ארבל (להלן: "התובע") למתן סעד הצהרתי להצהיר כי החוב שלו כלפי מימי הנגב – ארגון המים של מושבי הנגב אג"ח שיתופית בע"מ (להלן: "הנתבעת"), המפורט בהודעת תשלום מס' 26042184 מיום 8.12.2015 בסך 7,998 ₪, המיוחס למד מים שמספרו 12059327 (להלן : "מד המים"), בטל. כמו כן עתר התובע למתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעת אשר יאסור על הנתבעת לפעול לשם גביית החוב.
בתאריך 27.4.17 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו הם יגישו לתיק ביהמ"ש כל ראיה שברצונם להסתמך עליה, יחד עם סיכומים בכתב, ובית המשפט ייתן פסק דין על סמך הסיכומים והראיות שיוגשו.
-
הנתבעת איננה זכאית לסכום החוב הנטען, מאחר וטרם נוצר החוב, ביקש התובע מהנתבעת מספר פעמים לנתק את מד המים והנתבעת סירבה לנתקו.
התובע אף ביקש בפניותיו החוזרות, שהנתבעת תסיר את שמו ואת אחריותו ממד המים גם לאחר שהשוכר, מר דורון אלבז (להלן: "השוכר"), עזב את הנכס. הנתבעת סירבה לעשות כן גם במקרה זה.
לאחר עזיבת השוכר את הנכס, לא הייתה הנתבעת יכולה עוד להישמע בטענה שאיננה רשאית לנתק את מד המים לאור העובדה שהשוכר מחזיק בנכס.
-
עובד הנתבעת הציג מצג בפני התובע, כי מד המים - ינותק/יפורק/יועבר - או על ידי הנתבעת או על ידי השוכר.
-
לתובע לא הייתה שום אפשרות לנתק בעצמו את מד המים מאחר ועל פי חוק העונשין, חל עליו איסור מוחלט לבצע כל פעולה ביחס למד המים, שאם יעשה הוא חשוף להליכים פלילים ואזרחיים, לכן פנה התובע אל הנתבעת עשרות פעמים במטרה לנתק את מד המים.
-
הצריכה נשוא התביעה הינה צריכה חריגה ביותר שנוצרה בחודש אחד בלבד ואולי אף ביום אחד בלבד, במהלך חודש 11/2015, כאשר מקור החוב בנזילה ו/או במעשה זדון, מאחר והצריכה הממוצעת למד הנ"ל עומדת על ממוצע של כ-240 ₪.
טענות הנתבעת
-
התובע דרש מהנתבעת לנתק את מד המים על מנת להפעיל לחץ על השוכר שלו, במטרה לפנות אותו מהנכס ולהפוך את הנכס ל"מיזם תיירותי".
-
התובע אשר הבין במהלך ניהול תיק זה כי הנתבעת אינה רשאית לנתק לשוכר את מי השתייה, כל עוד הוא מתגורר בנכס וכל עוד אין לו חובות כלפיה, החליף את טענתו בטענה כי ביקש לפרק את מד המים, מהיום בו השוכר עזב את הנכס.
-
בשיחה היחידה שהתקיימה בין התובע ובין עובד הנתבעת, לאחר עזיבת השוכר את הנכס, בחודש אוקטובר 2015, לא ברורה כלל תשובתו של עובד הנתבעת לתובע, מאחר ובשורה של תשובתו בתמליל מסומן קו, אשר מציין כי איכות הקול גרועה ולכן לא תומלל.
מה שכן ניתן להבין מהחלקים בשיחה, זה שגם התובע וגם עובד הנתבעת מסכימים כי השוכר עצמו הוא שאמור לפרק את מד המים ולקחת אותו עמו.
אין בשיחה המוקלטת התחייבות של עובד הנתבעת כי הנתבעת תפרק את מד המים, כל שאמר עובד הנתבעת לתובע הוא כי "אני חושב שהוא (השוכר) ייקח אותו כי זה שלו" ו- "אני מאמין שיפרק אותו".
לאחר שעובד הנתבעת הסביר לתובע כי אחריות פירוק המד היא על השוכר, והתובע הסכים לכך כעולה מהאמור בתמלול, היה על התובע לוודא כי השוכר אכן מפרק את מד המים.
מאחר והתובע לא פעל כך, הוא הוסיף לשאת בכל החיובים שנרשמו במונה המים דנן, אשר נותר בחזקתו הבלעדית של התובע.
-
לאחר שהשוכר עזב את הנכס, חזר הנכס שבו היה מותקן מונה המים לחזקתו הבלעדית של התובע.
משנרשם החיוב נשוא התביעה במד המים הרשום על שם התובע ושנמצא כאמור לעיל בנכס אשר בחזקתו, מוטל עליו נטל ההוכחה להראות כי לא הוא עצמו צרך את כמות המים שנרשמה בקריאה של אותו מד מים. התובע לא הוכיח זאת כלל.
-
צריכת מים חריגה הינה תופעה נפוצה והיא נובעת ממספר סיבות שהעיקרית שבהם הינה פיצוצים או דליפות סמויות ברשת המים. האחריות לתקינות רשת המים הפנימית ולכך שלא יתהווה בה "פחת מים" בלתי סביר מוטלת על הצרכן - בעל הנכס ולא על הנתבעת.
דיון והכרעה
-
מסיכומי הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהשוכר פרע את חובותיו לנתבעת ועזב את הנכס בחודש 10/15, וכי החוב נשוא התביעה נוצר לאחר עזיבת השוכר את הנכס, וכאשר הנכס חזר לכאורה לחזקת התובע.
-
במהלך שהות השוכר בנכס ביקש התובע מעובד הנתבעת פעם אחר פעם לנתק את המים מהנכס. הנתבעת סירבה לכך מטעמים ברורים, שכן לא רצתה לנתק את השוכר ממשפחתו ממים. גם לאחר שאופס החוב של השוכר וטרם נוצר החוב החדש נשוא התביעה, לאחר עזיבת השוכר את הנכס, פנה התובע לנתבעת בבקשה לנתק את מד המים, אך הנתבעת לא ניתקה את מד המים, על אף שבאותו שלב לא היה כבר שוכר בנכס, וגם לא היה כל חוב בגין צריכת המים בנכס, כך שלכאורה לא היה מקום לסרב לבקשת התובע לנתק את מד המים באותו שלב.
-
בסעיף 117 (א) לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה) התשע"א-2011 נקבע כדלקמן :
"על פעולת ניתוק אספקת מים לבקשת צרכן יחולו ההוראות האלה:
(1) צרכן המבקש לנתק נכס ממערכת המים יגיש לחברה בקשה בכתב הכוללת הצהרה ולפיה לא הקנה או העביר את זכויותיו בנכס לצד ג' לפי חוק השכירות והשאילה, התשל"א - 1967 וכי אין בבקשה כדי לפגוע בזכויותיו של צד ג'.
(2) הבקשה תהא ערוכה לפי נוסח טופס 10 שבתוספת.
(3) הצרכן ישלם את התעריף לניתוק מד מים לבקשת צרכן לפי פרט 2 בתוספת השנייה לכללי התעריפים.
(4) נרשמו אצל החברה חובות כספיים בשל צריכת שירותי המים והביוב בנכס, יסדיר הצרכן המבקש את תשלום יתרת החוב או ימסור יחד עם הבקשה את פרטי ההתקשרות עמו לצורך הסדרת החוב...".
מכן נובע כי לפי כללי תאגידי מים וביוב, כאשר אדם רוצה לנתק נכס ממערכת המים - עליו לפנות בבקשה לתאגיד ולא לנתק את מד המים בעצמו.
במקרה דנן, התובע אכן לא הגיש בקשה בכתב ערוכה לפי טופס 10, אולם בנסיבות שיפורטו להלן, אני סבורה שהיה על הנתבעת לנתקו מהמערכת, על אף שלא הגיש בקשה בכתב בהתאם לקבוע בכללים.
-
אין מחלוקת שהתובע פנה בדרכים רבות לנתבעת בבקשה לנתק את מד המים או לחילופין ביקש להעביר את מד המים על שם השוכר, בין היתר באמצעות משלוח מכתבים (ראה מכתבים מתאריך ה- 17.05.2015 ומתאריך ה- 24.09.2015, מוצגים ב' וג' לסיכומי התובע), ובין היתר בפניות בעל פה – בשיחות טלפון שקיים עם עובד הנתבעת.
בתמלולי השיחות שצורפו, נשמע התובע ממש מתחנן בפני עובד הנתבעת שינתק את מד המים.
ראו למשל תמלול השיחה שהתקיימה ב 29.6.2015 –
"....ישי : ברגע שאין תשלומים, מפרקים, אי בעיה זה מימי הנגב יבואו לפרק.
רותם : לא משנה, אבל החוב על מי נשאר? מה זה ברגע שאין תשלומים?
ישי : לא, ברגע שיש תשלום הוא משלם, ....
רותם : ישי, אני שואל שאלה פשוטה. עכשיו הוא השאיר חוב אלף שקל ומת. על שם מי החוב הזה נשאר?
ישי : עליך.
רותם : יפה, אז תפרק את השעון, זה שעון שלי, לא ,מה, אני לא מבין מה הבעיה?..." (מוצג ה'1 עמ' 2 שורות 1-13).
וראו תמלול השיחה שהתקיימה ב 29.07.2015 –
"...רותם : לא, לא ביקשתי שתתערב אבל השעון על שמי, או שתוריד אותו משמי או שתפרק אותו, או שתעביר אותו על שמו, כאילו, השעון ה, או שתיתן לי מכתב. אם מחר בבוקר השעון הזה יהיה עם חוב, מה, מה יהיה דין החוב הזה?
תוציא לי מכתב שמשחרר אותי מאחריות לשעון הזה וזהו. לא, אני לא מחפש לעשות רע לאנשים. אני פשוט צופה, צופה בעיה, הוא עוד מעט יצא משם, משפטית הוא בתוך הליך של פינוי וישאיר לי חוב. הוא ישאיר חוב. ומי ישלם את החוב הזה?...." (נספח ה'2 עמ' 1 למטה עמ' 2 למעלה).
וראו גם תמלול השיחה שהתקיימה ב 21.09.2015 –
" ...הנרי : לא, זה העניין שלי אין, תראה, לי אין דרך לעשות,
רותם : אז בסדר, אז שהוא ימצא דרך אבל אתה לא יכול, זה שעון שעל השם שלי ואני מתחנן כבר חודשים, שנה שלמה להוריד אותו מהשם שלי ומקבל פה איזה מכתב על סיפור, נמצא בהליך משפטי, נמצא בהליך משפטי על פינוי מהחווה? מה זה קשור לשעון? מה זה קשור לשעון שהוא על השם שלי? הבן אדם רוצה מים, שימצא פראייר אחר שישים את השעון על השם שלו... " (נספח ה'3 עמ' 3 שורות 4 – 11) (הדגשה שלי – הח"מ).
שלושת השיחות הנ"ל בוצעו בתקופה שהשוכר היה בנכס והנתבעת כאמור לעיל סירבה ובצדק לנתק את מד המים, השעון, וכך לנתק את השוכר ומשפחתו מצריכת המים.
-
השיחה האחרונה והיא החשובה לענייננו, התקיימה כאמור לאחר שהשוכר עזב את הנכס ואיפס את החוב, בתאריך 14.10.2015, באותה שיחה שוב ביקש התובע לנתק את הנכס ממד המים - שעון המים, וראו הדברים שהוחלפו באותה שיחה: "רותם: בוקר טוב, מה העניינים? ... רותם: אל תשכח אותי ישי, אנחנו נאכל אותה עם זה אחר כך. ישי...
.... רותם: רגע, למה לא תוריד אותו? למה לא תוריד אותו עכשיו אחרי שהוא עזב? ישי:... רותם: לא, אני אומר, תעשה קריאה ותוריד אותו, שאחר כך, עכשיו, אתה עושה קריאה ו, ומישהו יפתח מים אז מה זה שווה? תשאל אותו, תשאל אותו אם אני יכול להוריד את השעון, מקסימום. ...... ישי : אני אסגור את זה אתו ואני אשים לך בעזרת השם אה זה, את החשבון ואני אגיד לו שייתן לי ואז...אתה יודע מה? אפילו שישלם 4-5 קוב יותר. שטויות.
רותם : בסדר, אבל בכל מקרה, בכל מקרה, בכל מקרה, תוריד את השעון הזה, זהו נגמר.
ישי : כן, לא....אני חושב שהוא ייקח אותו כי זה שלו.
רותם : אה, בסדר. ייקח אותו, ייקח אותו.
ישי : אני מאמין שיפרק אותו..." ( נספח ה4).
מדברים אלו שאמר עובד הנתבעת לתובע בשיחה הנ"ל, ניתן לראות כי עובד הנתבעת נותן לתובע לסבור שהשוכר יפרק את מד המים. אותו עובד הנתבעת לא הפנה את התובע להגיש בקשה בכתב על פי הכללים (טופס 10).
נכונה הטענה כי התובע מוחזק כמי שיודע את החוק ובמצב הדברים הרגיל היה עליו לפנות בבקשה בכתב, גם אם הנתבעת או מי מטעמה לא הפנתה אותו לצורך להגיש בקשה בכתב, אולם במקרה חריג זה לאור העובדה שהתובע ממש התחנן במשך תקופה להתנתק וכאשר השוכר עזב פנה שוב בבקשה להתנתק, אני סבורה שהיה על עובד הנתבעת להסביר לתובע את הדרך המסודרת שבה עליו לפנות, ולא לתת לו "לחיות באשליות", כאילו הדברים יסתדרו מאליהם.
-
הנתבעת טוענת כי התמלול לא משקף את השיחה שהתקיימה בין הצדדים. בעניין זה אציין כי הנתבעת יכולה הייתה לו רצתה בכך, לשמוע את הקלטות ולהגיש לבית המשפט תמלול חלופי, לו סברה שהתמלול אינו משקף את מה שנשמע בקלטות.
-
הנתבעת טוענת מחד כי התובע לא הוכיח שלא צרך את המים, אולם מאידך היא מודה שכנראה מדובר בנזילה מאחר וסכום החוב הינו חריג ביחס לתקופת החשבון (ראו סעיפים 28 ו – 29 לסיכומים). מכאן כי אין מדובר בענייננו באדם אשר צרך מים ומנסה להתחמק מחובתו לשלם עבור צריכת המים שלו.
-
במידה והנתבעת הייתה מנתקת את מד המים כאשר התובע פנה אליה לאחר עזיבת השוכר את הנכס, הנזילה לא הייתה מתרחשת והחוב לא היה נוצר, מאחר והנכס היה מנותק מזרימת מים.
לסיכום:
-
אני מקבלת את התביעה ומורה כי החוב על סך 7,998 ₪ לפי הודעת תשלום מס' 26042184 מיום 8.12.15 בטל.
-
על אף שהתביעה התקבלה לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בהוצאות שכן דומה שגם התובע בעצמו יכול היה לפעול בצורה טובה יותר, היינו לוודא שהשוכר לוקח את מד המים ו/או להגיש בקשה מסודרת לנתבעת לנתקו ממד המים.
-
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.
