ארבל נ' ארגון המים של מושבי הנגב

בפני תביעה שהגיש מר רותם ארבל (להלן: "התובע") למתן סעד הצהרתי להצהיר כי החוב שלו כלפי מימי הנגב – ארגון המים של מושבי הנגב אג"ח שיתופית בע"מ (להלן: "הנתבעת"), המפורט בהודעת תשלום מס' 26042184 מיום 8.12.2015 בסך 7,998 ₪, המיוחס למד מים שמספרו 12059327 (להלן : "מד המים"), בטל. כמו כן עתר התובע למתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעת אשר יאסור על הנתבעת לפעול לשם גביית החוב.

בתאריך 27.4.17 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו הם יגישו לתיק ביהמ"ש כל ראיה שברצונם להסתמך עליה, יחד עם סיכומים בכתב, ובית המשפט ייתן פסק דין על סמך הסיכומים והראיות שיוגשו.

טענות התובע

1. הנתבעת איננה זכאית לסכום החוב הנטען, מאחר וטרם נוצר החוב, ביקש התובע מהנתבעת מספר פעמים לנתק את מד המים והנתבעת סירבה לנתקו.

   התובע אף ביקש בפניותיו החוזרות, שהנתבעת תסיר את שמו ואת אחריותו ממד המים גם לאחר שהשוכר, מר דורון אלבז (להלן: "השוכר"), עזב את הנכס. הנתבעת סירבה לעשות כן גם במקרה זה.

   לאחר עזיבת השוכר את הנכס, לא הייתה הנתבעת יכולה עוד להישמע בטענה שאיננה רשאית לנתק את מד המים לאור העובדה שהשוכר מחזיק בנכס.

2. עובד הנתבעת הציג מצג בפני התובע, כי מד המים - ינותק/יפורק/יועבר - או על ידי הנתבעת או על ידי השוכר.

    

3. לתובע לא הייתה שום אפשרות לנתק בעצמו את מד המים מאחר ועל פי חוק העונשין, חל עליו איסור מוחלט לבצע כל פעולה ביחס למד המים, שאם יעשה הוא חשוף להליכים פלילים ואזרחיים, לכן פנה התובע אל הנתבעת עשרות פעמים במטרה לנתק את מד המים.

4. הצריכה נשוא התביעה הינה צריכה חריגה ביותר שנוצרה בחודש אחד בלבד ואולי אף ביום אחד בלבד, במהלך חודש 11/2015, כאשר מקור החוב בנזילה ו/או במעשה זדון, מאחר והצריכה הממוצעת למד הנ"ל עומדת על ממוצע של כ-240 ₪.

    

   טענות הנתבעת