ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
56773-02-16
22/06/2016
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
- נגד - |
המבקש/ הנתבע 2:
דב נסיס עו"ד יצחק סלע
|
הנתבע:
משה לוינקורן עו"ד אייל עוז
|
החלטה |
1.לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף בהתאם לתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") .
עוד התבקש ביהמ"ש ליתן ארכה להגשת כתב הגנה, משהוגש כתב הגנה לתיק לא אתייחס לבקשה זו במסגרת החלטתי.
הבקשה
2.המבקש טען, כי עניינה של התובענה בטענת התובע בדבר מתן הלוואה לחברת SUSITA LTD (להלן: "החברה") אשר לא נפרעה.
המבקש הדגיש, כי למבקש אין כל קשר לחברה, וככל שקיים כזה כי אז עילת התביעה חסרת שחר ובסיס עובדתי או משפטי.
לטעמו של המבקש, דין התביעה להיות מסולקת על הסף ממספר טעמים:
א.היעדר יריבות והיעדר עילה נגד המבקש- בעל הדין הנכון לתביעה היא החברה, שהיא גם הנתבעת 1 היות והחברה הינה אישיות משפטית בפני עצמה אלא שהמשיב, בניגוד לדין, מבקש "לקשור" את המבקש אל החברה הנתבעת מבלי שיצביע על קשר בין המבקש לחברה מלבד הטענה שהמבקש תובע את החברה "באמצעות בעל מניותיה ומנהלה".
עוד טען, כי הוא אינו בעל מניות בחברה ואינו נושא משרה בה והוסיף, כי אין בכתב התביעה כל עילה תביעה כנגד המבקש עצמו.
מעבר לכך טען, כי בעבר עשה שימוש בשם המסחרי SUSITA אולם לא הנפיק את המכתבים המצורפים לכתב התביעה, לא העסיק את האנשים החתומים על המכתבים ולא קיבל הלוואה מהמשיב.
עוד הוסיף, כי המשיב לכאורה מבקש להרים את מסך ההתאגדות ביחס למבקש, אולם הוא אינו עומד בכללים הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט -1999 (להלן: "חוק החברות") והמשיב אף לא פירט את העובדות המקימות לו את עילת התביעה בשל הרמת מסך.
ב.התיישנות- לטענת המבקש, עילת התביעה בדבר ההלוואה אשר לא נפרעה נולדה בשנת 1996, ההלוואה היתה אמורה להיפרע עד 20.4.2003, ככל שלא נפרעה, זהו המועד האחרון להיווצרותה של עילת התביעה כלפי החברה ולפיכך עילת התביעה התיישנה באפריל 2010.
תגובה לבקשה
3.המשיב התנגד לבקשה והשיב, כי המבקש משקר במצח נחושה ואף צירף מסמכים וראיות שיש בהם כדי להוכיח את שקריו ומעשי התרמית של המבקש (נספחים א-ג לתגובה).